Psalmen 49

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 [Für den Chormeister. Ein Psalm der Korachiter.]	1 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד
2 Hört dies an, ihr Völker alle, vernehmt es, alle Bewohner der Erde,	2 גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון
3 ihr Leute aus dem Volk und vom Adel, Reiche und Arme zusammen!	3 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות
4 Mein Mund spreche weise Worte; was mein Herz ersinnt, sei voller Einsicht.	4 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי
5 Ich wende mein Ohr einem Weisheitsspruch zu, ich enthülle mein Geheimnis beim Harfenspiel.	5 למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני
6 Warum soll ich mich in bösen Tagen fürchten, wenn mich der Frevel tückischer Feinde umgibt?	6 הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו
7 Sie verlassen sich ganz auf ihren Besitz und rühmen sich ihres großen Reichtums.	7 אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו
8 Loskaufen kann doch keiner den andern noch an Gott für ihn ein Sühnegeld zahlen	8 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם
9 - für das Leben ist jeder Kaufpreis zu hoch, für immer muss man davon abstehn -,	9 ויחי עוד לנצח לא יראה השחת
10 damit er auf ewig weiterlebt und niemals das Grab schaut.	10 כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם
11 Denn man sieht: Weise sterben; genauso gehen Tor und Narr zugrunde, sie müssen andern ihren Reichtum lassen.	11 קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות
12 Das Grab ist ihr Haus auf ewig, ist ihre Wohnung für immer, ob sie auch Länder nach ihren Namen benannten.	12 ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו
13 Der Mensch bleibt nicht in seiner Pracht; er gleicht dem Vieh, das verstummt.	13 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה
14 So geht es denen, die auf sich selbst vertrauen, und so ist das Ende derer, die sich in großen Worten gefallen. [Sela]	14 כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו
15 Der Tod führt sie auf seine Weide wie Schafe, sie stürzen hinab zur Unterwelt. Geradewegs sinken sie hinab in das Grab; ihre Gestalt zerfällt, die Unterwelt wird ihre Wohnstatt.	15 אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה
16 Doch Gott wird mich loskaufen aus dem Reich des Todes, ja, er nimmt mich auf. [Sela]	16 אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו
17 Lass dich nicht beirren, wenn einer reich wird und die Pracht seines Hauses sich mehrt;	17 כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו
18 denn im Tod nimmt er das alles nicht mit, seine Pracht steigt nicht mit ihm hinab.	18 כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך
19 Preist er sich im Leben auch glücklich und sagt zu sich: «Man lobt dich, weil du dir's wohl sein lässt»,	19 תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור
20 so muss er doch zur Schar seiner Väter hinab, die das Licht nie mehr erblicken.	20 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו
21 Der Mensch in Pracht, doch ohne Einsicht, er gleicht dem Vieh, das verstummt.