Psalmen 142

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 [Ein Weisheitslied Davids, als er in der Höhle war. Ein Gebet.]	1 משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן
2 Mit lauter Stimme schrei ich zum Herrn, laut flehe ich zum Herrn um Gnade.	2 אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד
3 Ich schütte vor ihm meine Klagen aus, eröffne ihm meine Not.	3 בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי
4 Wenn auch mein Geist in mir verzagt, du kennst meinen Pfad. Auf dem Weg, den ich gehe, legten sie mir Schlingen.	4 הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי
5 Ich blicke nach rechts und schaue aus, doch niemand ist da, der mich beachtet. Mir ist jede Zuflucht genommen, niemand fragt nach meinem Leben.	5 זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים
6 Herr, ich schreie zu dir, ich sage: Meine Zuflucht bist du, mein Anteil im Land der Lebenden.	6 הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני
7 Vernimm doch mein Flehen; denn ich bin arm und elend. Meinen Verfolgern entreiß mich; sie sind viel stärker als ich.	7 הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי
8 Führe mich heraus aus dem Kerker, damit ich deinen Namen preise. Die Gerechten scharen sich um mich, weil du mir Gutes tust.