Vangelo secondo Luca 19

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et ingressus perambulabat Iericho.	1 וַיָּבוֹא וַיַּעֲבֹר בִּירִיחוֹ
2 Et ecce vir nomine Zacchaeus, ethic erat princeps publicanorum et ipse dives.	2 וְהִנֵּה־אִישׁ וּשְׁמוֹ זַכַּי מֵרָאשֵׁי הַמּוֹכְסִים וְהוּא עָשִׁיר
3 Et quaerebat videre Iesum, quisesset, et non poterat prae turba, quia statura pusillus erat.	3 וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת־יֵשׁוּעַ מִי הוּא וְלֹא יָכֹל מִפְּנֵי הָעָם כִּי־שְׁפַל קוֹמָה הָיָה
4 Et praecurrensascendit in arborem sycomorum, ut videret illum, quia inde erat transiturus.	4 וַיְקַדֵּם וַיָּרָץ וַיַּעַל עַל־שִׁקְמָה לִרְאוֹתוֹ כִּי־שָׁם הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יַעֲבָר־בָּהּ
5 Et cum venisset ad locum, suspiciens Iesus dixit ad eum: “ Zacchaee, festinansdescende, nam hodie in domo tua oportet me manere ”.	5 וַיְהִי בְּבֹאוֹ אֶל־הַמָּקוֹם הַהוּא וַיַּבֵּט יֵשׁוּעַ וַיִּרְאֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו זַכַּי רֵד מַהֵר כִּי־צָרִיךְ אֲנִי לָשֶׁבֶת הַיּוֹם בְּבֵיתֶךָ
6 Et festinans descenditet excepit illum gaudens.	6 וַיְמַהֵר וַיֵּרַד וַיַּאַסְפֵהוּ בְּשִׂמְחָה
7 Et cum viderent, omnes murmurabant dicentes: “ Adhominem peccatorem divertit! ”.	7 וַיִּלּוֹנוּ כָל־הָרוֹאִים לֵאמֹר בָּא לָלוּן בְּבֵית אִישׁ חוֹטֵא
8 Stans autem Zacchaeus dixit ad Dominum: “Ecce dimidium bonorum meorum, Domine, do pauperibus et, si quid aliquemdefraudavi, reddo quadruplum ”.	8 וַיַּעֲמֹד זַכַּי וַיֹּאמֶר אֶל־הָאָדוֹן הִנֵּה אֲדֹנִי אֶת־מַחֲצִית נְכָסַי אֲנִי נֹתֵן לָעֲנִיִּים וְאִם־עָשַׁקְתִּי אִישׁ אָשִׁיב לוֹ אַרְבַּעְתָּיִם
9 Ait autem Iesus ad eum: “ Hodie salusdomui huic facta est, eo quod et ipse filius sit Abrahae;	9 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַיּוֹם הָיְתָה תְשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה בַּאֲשֶׁר בֶּן־אַבְרָהָם גַּם־הוּא
10 venit enim Filiushominis quaerere et salvum facere, quod perierat ”.	10 כִּי בָא בֶּן־הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת־הָאֹבֵד
11 Haec autem illis audientibus, adiciens dixit parabolam, eo quod esset propeIerusalem, et illi existimarent quod confestim regnum Dei manifestaretur.	11 וַיְהִי הֵם שֹׁמְעִים אֶת־זֹאת וַיֹּסֵף שְׂאֵת מָשָׁל עַל־אֲשֶׁר קָרַב לִירוּשָׁלַיִם וְהֵמָּה חשְׁבִים כִּי־מְהֵרָה תִגָּלֶה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים
12 Dixit ergo: “ Homo quidam nobilis abiit in regionem longinquam accipere sibiregnum et reverti.	12 עַל־כֵּן אָמָר אִישׁ אֶחָד מִן־הַנִּכְבָּדִים הָלַךְ אֶל־אֶרֶץ רְחוֹקָה לָקַחַת־לוֹ מַמְלָכָה וְלָשׁוּב
13 Vocatis autem decem servis suis, dedit illis decem minaset ait ad illos: “Negotiamini, dum venio”.	13 וַיִּקְרָא אֶל־עֲשָׂרָה מֵעֲבָדָיו וַיִּתֵּן לָהֶם עֲשָׂרָה מָנִים וַיֹּאמֶר לָהֶם סַחֲרוּ בָהֶם עַד בֹּאִי
14 Cives autem eius oderant illumet miserunt legationem post illum dicentes: “Nolumus hunc regnare super nos!”.	14 וּבְנֵי עִירוֹ שׂנְאִים אוֹתוֹ וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים אַחֲרָיו לֵאמֹר לֹא־נַחְפֹּץ בָּזֶה כִּי־יִמְלֹךְ עָלֵינוּ
15 Et factum est ut rediret, accepto regno, et iussit ad se vocari servos illos,quibus dedit pecuniam, ut sciret quantum negotiati essent.	15 וַיְהִי אַחֲרֵי קַחְתּוֹ אֶת־הַמַּמְלָכָה וַיָּשֹׁב וַיֹּאמֶר לִקְרֹא אֶת־הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֶת־הַכֶּסֶף לְמַעַן יֵדַע מָה־הִרְוִיחַ כָּל־אֶחָד בְּמִסְחָרוֹ
16 Venit autem primusdicens: “Domine, mina tua decem minas acquisivit”.	16 וַיָּבֹא הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מָנֶה שֶׁלְּךָ הֵבִיא עֲשֶׂרֶת מָנִים
17 Et ait illi: “Euge,bone serve; quia in modico fidelis fuisti, esto potestatem habens supra decemcivitates”.	17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן הָעֶבֶד הַטּוֹב תַּחַת אֲשֶׁר הָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר הֱיֵה שַׁלִּיט עַל־עֶשֶׂר עָרִים
18 Et alter venit dicens: “Mina tua, domine, fecit quinque minas”.	18 וַיָּבֹא הַשֵּׁנִי וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מָנֶה שֶׁלְּךָ עָשָׂה חֲמֵשֶׁת מָנִים
19 Et huic ait: “Et tu esto supra quinque civitates”.	19 וַיֹּאמֶר גַּם־לָזֶה אַף־אַתָּה הֱיֵה עַל־חָמֵשׁ עָרִים
20 Et alter venitdicens: “Domine, ecce mina tua, quam habui repositam in sudario;	20 וַיָּבֹא הָאַחֵר וַיֹּאמַר הֵא־לְךָ מָנֶה שֶׁלְּךָ אֲשֶׁר־הָיָה אֶצְלִי צָרוּר בְּמִטְפָּחַת
21 timui enimte, quia homo austerus es: tollis, quod non posuisti, et metis, quod nonseminasti”.	21 מִפְּנֵי יִרְאָתִי אֹתְךָ כִּי אַתָּה אִישׁ קָשֶׁה לֹקֵחַ אֶת־אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתָּ וְקֹצֵר אֶת־אֲשֶׁר לֹא זָרָעְתָּ
22 Dicit ei: “De ore tuo te iudico, serve nequam! Sciebas quodego austerus homo sum, tollens quod non posui et metens quod non seminavi?	22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מִפִּיךָ אֶשְׁפָּטְךָ הָעֶבֶד הָרָע אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי־אֲנִי אִישׁ קָשֶׁה לֹקֵחַ אֶת־אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתִּי וְקוֹצֵר אֶת־אֲשֶׁר לֹא זָרָעְתִּי
23 Etquare non dedisti pecuniam meam ad mensam? Et ego veniens cum usuris utiqueexegissem illud”.	23 וְלָמָּה לֹא־נָתַתָּ אֶת־כַּסְפִּי לַשֻּׁלְחָנִי וַאֲנִי בְּבוֹאִי הָיִיתִי תוֹבֵעַ אוֹתוֹ בְּרִבִּית
24 Et adstantibus dixit: “Auferte ab illo minam et dateilli, qui decem minas habet”.	24 וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְדִים שָׁם שְׂאוּ מִמֶּנּוּ אֶת־הַמָּנֶה וּתְנוּהוּ אֶל־אֲשֶׁר־לוֹ עֲשֶׂרֶת הַמָּנִים
25 Et dixerunt ei: “Domine, habet decem minas!”.	25 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ יֶשׁ־לוֹ עֲשֶׂרֶת מָנִים
26 Dico vobis: “Omni habenti dabitur; ab eo autem, qui non habet, et, quodhabet, auferetur.	26 הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי כָל־אִישׁ שֶׁיֶּשׁ־לוֹ יִנָּתֵן לוֹ וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ
27 Verumtamen inimicos meos illos, qui noluerunt me regnaresuper se, adducite huc et interficite ante me! ”.	27 אֲבָל אֶת־אוֹיְבַי הָהֵם אֲשֶׁר לֹא־חָפְצוּ מָלְכִי עֲלֵיהֶם הָבִיאוּ אֹתָם הֵנָּה וְהִרְגוּ אֹתָם לְפָנָי
28 Et his dictis, praecedebat ascendens Hierosolymam.	28 וַיְכַל לְדַבֵּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲבֹר לִפְנֵיהֶם וַיַּעַל יְרוּשָׁלָיִם
29 Et factum est, cum appropinquasset ad Bethfage et Bethaniam, ad montem, quivocatur Oliveti, misit duos discipulos	29 וַיְהִי בְקָרְבוֹ אֶל־בֵּית פַּגֵּי וּבֵית הִינִי בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו לֵאמֹר
30 dicens: “ Ite in castellum, quodcontra est, in quod introeuntes invenietis pullum asinae alligatum, cui nemoumquam hominum sedit; solvite illum et adducite.	30 לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלֵנוּ וְהָיָה בְּבוֹאֲכֶם שָׁמָּה תִּמְצְאוּ עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא־יָשַׁב עָלָיו אָדָם עַד־עָתָּה הַתִּירוּ אֹתוֹ וְהָבִיאוּ
31 Et si quis vosinterrogaverit: “Quare solvitis?”, sic dicetis: “Dominus eum necessariumhabet” ”.	31 וְכִי־יִשְׁאַל אֶתְכֶם אִישׁ לָמָּה תַתִּירֻהוּ כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו יַעַן כִּי הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ
32 Abierunt autem, qui missi erant, et invenerunt, sicut dixitillis.	32 וַיֵּלְכוּ הַשְּׁלוּחִים וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם
33 Solventibus autem illis pullum, dixerunt domini eius ad illos: “Quid solvitis pullum? ”.	33 וַיַּתִּירוּ אֶת־הָעָיִר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּעָלָיו לָמָּה זֶּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת־הָעָיִר
34 At illi dixerunt: “ Dominus eum necessariumhabet ”.	34 וַיֹּאמְרוּ הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ
35 Et duxerunt illum ad Iesum; et iactantes vestimenta sua suprapullum, imposuerunt Iesum.	35 וַיְבִיאֻהוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הָעַיִר וַיַּרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת־יֵשׁוּעַ
36 Eunte autem illo, substernebant vestimenta sua invia.	36 וּבְנָסְעוֹ הִצִּיעוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הַדָּרֶךְ
37 Et cum appropinquaret iam ad descensum montis Oliveti, coeperunt omnismultitudo discipulorum gaudentes laudare Deum voce magna super omnibus, quasviderant, virtutibus	37 וַיִּקְרַב אֶל־מוֹרַד הַר הַזֵּיתִים וַיָּחֵלּוּ כָּל־הֲמוֹן הַתַּלְמִידִים לְשַׁבֵּחַ אֶת־הָאֱלֹהִים בְּשִׂמְחָה וּבְקוֹל גָּדוֹל עַל כָּל־הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר רָאוּ לֵאמֹר
38 dicentes: “ Benedictus, qui venit rex in nomine Domini! Pax in caelo, et gloria in excelsis! ”.	38 בָּרוּךְ הַמֶּלֶךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד בַּמְּרוֹמִים
39 Et quidam pharisaeorum de turbis dixerunt ad illum: “ Magister, increpadiscipulos tuos! ”.	39 וּמִקְצָת פְּרוּשִׁים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָעָם אָמְרוּ אֵלָיו רַבִּי גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךָ
40 Et respondens dixit: “ Dico vobis: Si hi tacuerint,lapides clamabunt! ”.	40 וַיַּעַן וַיֹּאמַר אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־אִם־יֶחֱשׁוּ אֵלֶּה תִּזְעַקְנָה הָאֲבָנִים
41 Et ut appropinquavit, videns civitatem flevit super illam	41 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב וַיַּרְא אֶת־הָעִיר וַיֵּבְךְ עָלֶיהָ לֵאמֹר
42 dicens: “ Sicognovisses et tu in hac die, quae ad pacem tibi! Nunc autem abscondita sunt aboculis tuis.	42 לוּ יָדַעַתְּ אַף־אַתְּ בְּעוֹד יוֹמֵךְ הַזֶּה אֶת־דְּבַר שְׁלוֹמֵךְ וְעַתָּה נֶעְלַ ם מֵעֵינָיִךְ
43 Quia venient dies in te, et circumdabunt te inimici tui vallo etobsidebunt te et coangustabunt te undique	43 כִּי יָמִים בָּאִים עָלַיִךְ וְשָׁפְכוּ אוֹיְבַיִךְ סוֹלְלָה סְבִיבָיִךְ וְהִקִּיפוּךְ וְצָרוּ עָלַיִךְ מִכָּל־עֲבָרָיִךְ
44 et ad terram prosternent te etfilios tuos, qui in te sunt, et non relinquent in te lapidem super lapidem, eoquod non cognoveris tempus visitationis tuae ”.	44 וְסָחֲבוּ אוֹתָךְ וְאֶת־בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ וְלֹא־יַשְׁאִירוּ בָךְ אֶבֶן עַל־אָבֶן עֵקֶב כִּי־לֹא יָדַעַתְּ אֶת־עֵת פְּקֻדָּתֵךְ
45 Et ingressus in templum, coepit eicere vendentes	45 וַיָּבֹא אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיָּחֶל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֵת הַמֹּכְרִים וְאֵת הַקּוֹנִים בּוֹ
46 dicens illis: “Scriptum est: “Et erit domus mea domus orationis”. Vos autem fecistis illamspeluncam latronum ”.	46 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן כָּתוּב בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה הוּא וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִיצִים
47 Et erat docens cotidie in templo. Principes autem sacerdotum et scribae etprincipes plebis quaerebant illum perdere	47 וַיְהִי מְלַמֵּד יוֹם יוֹם בַּמִּקְדָּשׁ וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְגַם־רָאשֵׁי הָעָם מְבַקְשִׁים לְאַבְּדוֹ
48 et non inveniebant quid facerent;omnis enim populus suspensus erat audiens illum.	48 וְלֹא מָצְאוּ מַה־לַּעֲשׂוֹת כִּי כָל־הָעָם דָּבְקוּ אַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ