Isaia 48

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Audite hoc, domus Iacob, qui vocamini nomine Israel et de aquis Iudae existis, qui iuratis in nomine Domini et Deum Israel invocatis non in veritate neque in iustitia.	1 שִׁמְעוּ־זֹאת בֵּית־יַעֲקֹב הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ הַנִּשְׁבָּעִים ׀ בְּשֵׁם יְהוָה וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ לֹא בֶאֱמֶת וְלֹא בִצְדָקָה
2 De civitate enim sancta vocati sunt et super Deum Israel constabiliti sunt; Dominus exercituum nomen eius.	2 כִּי־מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ וְעַל־אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו׃ ס
3 Priora ex tunc annuntiavi, et ex ore meo exierunt, et audita feci ea; repente operatus sum, et venerunt.	3 הָרִאשֹׁנֹות מֵאָז הִגַּדְתִּי וּמִפִּי יָצְאוּ וְאַשְׁמִיעֵם פִּתְאֹם עָשִׂיתִי וַתָּבֹאנָה
4 Scivi enim quia durus es tu, et nervus ferreus cervix tua, et frons tua aerea.	4 מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה
5 Praedixi tibi ex tunc; antequam venirent, indicavi tibi, ne forte diceres: “Idolum meum operatum est haec, et sculptile meum et conflatile mandaverunt ista ”.	5 וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבֹוא הִשְׁמַעְתִּיךָ פֶּן־תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם
6 Quae audisti, vide omnia; vos autem num annuntiabitis? Audita facio tibi nova ex nunc et occulta, quae nescis.	6 שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ וְאַתֶּם הֲלֹוא תַגִּידוּ הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשֹׁות מֵעַתָּה וּנְצֻרֹות וְלֹא יְדַעְתָּם
7 Nunc creata sunt et non ex tunc, et ante eorum diem, et non audisti ea, ne forte diceres: “Ecce ego cognovi ea ”.	7 עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז וְלִפְנֵי־יֹום וְלֹא שְׁמַעְתָּם פֶּן־תֹּאמַר הִנֵּה יְדַעְתִּין
8 Neque audisti neque cognovisti, neque ex tunc aperta est auris tua; scio enim quia praevaricans praevaricaris et transgressor ex utero vocaris.	8 גַּם לֹא־שָׁמַעְתָּ גַּם לֹא יָדַעְתָּ גַּם מֵאָז לֹא־פִתְּחָה אָזְנֶךָ כִּי יָדַעְתִּי בָּגֹוד תִּבְגֹּוד וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ
9 Propter nomen meum longe faciam furorem meum et propter laudem meam infrenabo me super te, ne perdam te.	9 לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם־לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ
10 Ecce excoxi te, sed non quasi argentum; probavi te in camino paupertatis.	10 הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי
11 Propter me, propter me faciam, ut non blasphemer; et gloriam meam alteri non dabo.	11 לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה כִּי אֵיךְ יֵחָל וּכְבֹודִי לְאַחֵר לֹא־אֶתֵּן׃ ס
12 Audi me, Iacob, et Israel, quem ego vocavi; ego, ego primus et ego novissimus.	12 שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֲנִי־הוּא אֲנִי רִאשֹׁון אַף אֲנִי אַחֲרֹון
13 Manus mea fundavit terram, et dextera mea expandit caelos; ego voco eos, et stant simul.	13 אַף־יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו
14 Congregamini, omnes vos, et audite: Quis de eis annuntiavit haec? Dominus dilexit eum; faciet voluntatem suam in Babylone et brachium suum in Chaldaeis.	14 הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת־אֵלֶּה יְהוָה אֲהֵבֹו יַעֲשֶׂה חֶפְצֹו בְּבָבֶל וּזְרֹעֹו כַּשְׂדִּים
15 Ego, ego locutus sum et vocavi eum; adduxi eum, et prospera fuit via eius.	15 אֲנִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי אַף־קְרָאתִיו הֲבִיאֹתִיו וְהִצְלִיחַ דַּרְכֹּו
16 Accedite ad me et audite hoc: Non a principio in abscondito locutus sum; ex tempore, antequam fieret, ibi eram; et nunc Dominus Deus misit me cum spiritu suo.	16 קִרְבוּ אֵלַי שִׁמְעוּ־זֹאת לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי מֵעֵת הֱיֹותָהּ שָׁם אָנִי וְעַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה שְׁלָחַנִי וְרוּחֹו׃ פ
17 Haec dicit Dominus, redemptor tuus, Sanctus Israel: Ego Dominus Deus tuus docens te utilia, gubernans te in via, qua ambulas.	17 כֹּה־אָמַר יְהוָה גֹּאַלְךָ קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהֹועִיל מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ
18 Utinam attendisses mandata mea! Facta fuisset sicut flumen pax tua, et iustitia tua sicut gurgites maris;	18 לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלֹומֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם
19 et fuisset quasi arena semen tuum, et stirps uteri tui ut lapilli eius; non interisset et non fuisset attritum nomen eius a facie mea.	19 וַיְהִי כַחֹול זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעֹתָיו לֹא־יִכָּרֵת וְלֹא־יִשָּׁמֵד שְׁמֹו מִלְּפָנָי
20 Egredimini de Babylone, fugite a Chaldaeis, in voce exsultationis annuntiate; auditum facite hoc, efferte illud usque ad extrema terrae, dicite: “ Redemit Dominus servum suum Iacob ”.	20 צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים בְּקֹול רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת הֹוצִיאוּהָ עַד־קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ גָּאַל יְהוָה עַבְדֹּו יַעֲקֹב
21 Non sitierunt, cum per desertum duceret eos; aquam de petra produxit eis et scidit petram, et fluxerunt aquae.	21 וְלֹא צָמְאוּ בָּחֳרָבֹות הֹולִיכָם מַיִם מִצּוּר הִזִּיל לָמֹו וַיִּבְקַע־צוּר וַיָּזֻבוּ מָיִם
22 Non est pax impiis, dicit Dominus.	22 אֵין שָׁלֹום אָמַר יְהוָה לָרְשָׁעִים׃ ס