Isaiah (ישעיה) - Isaia 107

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו	1 Danket dem Herrn, denn er ist gütig, denn seine Huld währt ewig.
2 יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר	2 So sollen alle sprechen, die vom Herrn erlöst sind, die er von den Feinden befreit hat.
3 ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים	3 Denn er hat sie aus den Ländern gesammelt, vom Aufgang und Niedergang, vom Norden und Süden.
4 תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו	4 Sie, die umherirrten in der Wüste, im Ödland, und den Weg zur wohnlichen Stadt nicht fanden,
5 רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף	5 die Hunger litten und Durst, denen das Leben dahinschwand,
6 ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם	6 die dann in ihrer Bedrängnis schrien zum Herrn, die er ihren Ängsten entriss
7 וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב	7 und die er führte auf geraden Wegen, sodass sie zur wohnlichen Stadt gelangten:
8 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם	8 sie alle sollen dem Herrn danken für seine Huld, für sein wunderbares Tun an den Menschen,
9 כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב	9 weil er die lechzende Seele gesättigt, die hungernde Seele mit seinen Gaben erfüllt hat.
10 ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל	10 Sie, die saßen in Dunkel und Finsternis, gefangen in Elend und Eisen,
11 כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו	11 die den Worten Gottes getrotzt und verachtet hatten den Ratschluss des Höchsten,
12 ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר	12 deren Herz er durch Mühsal beugte, die stürzten und denen niemand beistand,
13 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם	13 die dann in ihrer Bedrängnis schrien zum Herrn, die er ihren Ängsten entriss,
14 יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק	14 die er herausführte aus Dunkel und Finsternis und deren Fesseln er zerbrach:
15 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם	15 sie alle sollen dem Herrn danken für seine Huld, für sein wunderbares Tun an den Menschen,
16 כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע	16 weil er die ehernen Tore zerbrochen, die eisernen Riegel zerschlagen hat.
17 אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו	17 Sie, die dahinsiechten in ihrem sündhaften Treiben, niedergebeugt wegen ihrer schweren Vergehen,
18 כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות	18 denen vor jeder Speise ekelte, die nahe waren den Pforten des Todes,
19 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם	19 die dann in ihrer Bedrängnis schrien zum Herrn, die er ihren Ängsten entriss,
20 ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם	20 denen er sein Wort sandte, die er heilte und vom Verderben befreite:
21 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם	21 sie alle sollen dem Herrn danken für seine Huld, für sein wunderbares Tun an den Menschen.
22 ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה	22 Sie sollen ihm Dankopfer weihen, mit Jubel seine Taten verkünden.
23 יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים	23 Sie, die mit Schiffen das Meer befuhren und Handel trieben auf den großen Wassern,
24 המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה	24 die dort die Werke des Herrn bestaunten, seine Wunder in der Tiefe des Meeres
25 ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו	25 - Gott gebot und ließ den Sturmwind aufstehn, der hoch die Wogen türmte -,
26 יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג	26 die zum Himmel emporstiegen und hinabfuhren in die tiefste Tiefe, sodass ihre Seele in der Not verzagte,
27 יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע	27 die wie Trunkene wankten und schwankten, am Ende waren mit all ihrer Weisheit,
28 ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם	28 die dann in ihrer Bedrängnis schrien zum Herrn, die er ihren Ängsten entriss
29 יקם סערה לדממה ויחשו גליהם	29 - er machte aus dem Sturm ein Säuseln, sodass die Wogen des Meeres schwiegen -,
30 וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם	30 die sich freuten, dass die Wogen sich legten und er sie zum ersehnten Hafen führte:
31 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם	31 sie alle sollen dem Herrn danken für seine Huld, für sein wunderbares Tun an den Menschen.
32 וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו	32 Sie sollen ihn in der Gemeinde des Volkes rühmen, ihn loben im Kreis der Alten.
33 ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון	33 Er machte Ströme zur dürren Wüste, Oasen zum dürstenden Ödland,
34 ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה	34 fruchtbares Land zur salzigen Steppe; denn seine Bewohner waren böse.
35 ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים	35 Er machte die Wüste zum Wasserteich, verdorrtes Land zu Oasen.
36 ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב	36 Dort siedelte er Hungernde an, sie gründeten wohnliche Städte.
37 ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה	37 Sie bestellten Felder, pflanzten Reben und erzielten reiche Ernten.
38 ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט	38 Er segnete sie, sodass sie sich gewaltig vermehrten, gab ihnen große Mengen an Vieh.
39 וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון	39 Dann aber wurden sie geringer an Zahl, gebeugt unter der Last von Leid und Kummer.
40 שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך	40 Er goss über die Edlen Verachtung aus, ließ sie umherirren in wegloser Wüste.
41 וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות	41 Die Armen hob er aus dem Elend empor und vermehrte ihre Sippen, einer Herde gleich.
42 יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה	42 Die Redlichen sehn es und freuen sich, doch alle bösen Menschen verstummen.
43 מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה	43 Wer ist weise und beachtet das alles, wer begreift die reiche Huld des Herrn?