Numeri 17

BIBBIA MARTINI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 E il Signore parlò a Mosè, e disse:	1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
2 Parla a' figliuoli d'Israele, e fatti dare da loro una verga per ogni tribù, dodici vergheda tutti i principi delle tribù, e il nome di ciascuno di essi scriverai sulla sua verga:	2 אֱמֹר אֶל־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיָרֵם אֶת־הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה וְאֶת־הָאֵשׁ זְרֵה־הָלְאָה כִּי קָדֵשׁוּ
3 Ma il nome di Aronne sarà sulla verga di Levi, e ciascuna delle altre famiglie avrà unaverga distinta:	3 אֵת מַחְתֹּות הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי־הִקְרִיבֻם לִפְנֵי־יְהוָה וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאֹות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
4 E le metterai nel tabernacolo dell'alleanza dinanzi all'arca, dove io ti parlerò:	4 וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֵת מַחְתֹּות הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרֻפִים וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ
5 La verga di colui, che sarà eletto da me, fiorirà: e io farò cessare le querele de'figliuoli d'Israele, onde ei mormorano contro di voi.	5 זִכָּרֹון לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה וְלֹא־יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתֹו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה לֹו
6 E Mosè parlò a' figliuoli d'Israele: e tutti i principi diedero a lui le verghe, una pertribù: e furon dodici verghe senza la verga d'Aronne.	6 וַיִּלֹּנוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת־עַם יְהוָה
7 E avendole poste Mosè dinanzi al Signore nel tabernacolo del testimonio,	7 וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן וַיִּפְנוּ אֶל־אֹהֶל מֹועֵד וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן וַיֵּרָא כְּבֹוד יְהוָה
8 Andatovi il dì seguente trovò, che la verga di Aronne per la tribù di Levi era fiorita, egettati i bottoni, n'è erano usciti i fiori, e aperte le foglie si formavano le mandorle.	8 וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פְּנֵי אֹהֶל מֹועֵד׃ פ
9 Mosè adunque portò dal cospetto del Signore tutte le loro verghe a tutti i figliuolid'Israele: e ciascuno vide, e riebbe la sua verga.	9 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
10 E il Signore disse a Mosè: Riporta la verga di Aronne nel tabernacolo del testimonio,affinché ivi rimanga in memoria de' ribelli figliuoli d'Israele, e finisca io di sentire leloro querele, perché non abbiano a perire.	10 הֵרֹמּוּ מִתֹּוךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם
11 E Mosè fece quanto aveva ordinato il Signore.	11 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן קַח אֶת־הַמַּחְתָּה וְתֶן־עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהֹולֵךְ מְהֵרָה אֶל־הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי־יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה הֵחֵל הַנָּגֶף
12 E i figliuoli d'Israele dissero a Mosè: Ecco che noi siamo distrutti; siamo tuttisterminati:	12 וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר ׀ דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל־תֹּוך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת־הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל־הָעָם
13 Chiunque si accosta al tabernacolo del Signore va alla morte: dovremo noi essere spersitutti dal primo all'ultimo?	13 וַיַּעֲמֹד בֵּין־הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה
	14 וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאֹות מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל־דְּבַר־קֹרַח
	15 וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל־מֹשֶׁה אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה׃ פ
	16 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
	17 דַּבֵּר ׀ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל־נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטֹּות אִישׁ אֶת־שְׁמֹו תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּהוּ
	18 וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבֹותָם
	19 וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מֹועֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה
	20 וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר־בֹּו מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת־תְּלֻנֹּות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם
	21 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֵלָיו ׀ כָּל־נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטֹּות וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתֹוךְ מַטֹּותָם
	22 וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת־הַמַּטֹּת לִפְנֵי יְהוָה בְּאֹהֶל הָעֵדֻת
	23 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל־אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה־אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים
	24 וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת־כָּל־הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי יְהוָה אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ׃ ס
	25 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הָשֵׁב אֶת־מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאֹות לִבְנֵי־מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ
	26 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתֹו כֵּן עָשָׂה׃ ס
	27 וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ
	28 כֹּל הַקָּרֵב ׀ הַקָּרֵב אֶל־מִשְׁכַּן יְהוָה יָמוּת הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ׃ ס