Atti degli Apostoli 6

BIBBIA TINTORI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Or in quei giorni, moltiplicandosi i discepoli, si levò un mormorio degli Ellenisti contro gli Ebrei, perchè nella distribuzione quotidiana le loro vedove eran trascurate.	1 בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר רָב מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים הָיְתָה תְּלוּנַת הַיְּוָנִים עַל־הָעִבְרִיִּים עַל־אֲשֶׁר הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם מֵאַלְמְנוֹתֵיהֶם לְבִלְתִּי־תֵת לָהֶן יוֹם יוֹם אֶת־אֲרוּחָתָן
2 E i dodici convocata la moltitudine dei discepoli dissero: Non è bene che noi lasciamo di predicare la parola di Dio per servire alle mense.	2 וַיִּקְרְאוּ שְׁנֵים הֶעָשָׂר אֶת־הֲמוֹן הַתַּלְמִידִים וַיֹּאמְרוּ לֹא־נָאוֶה לָנוּ כִּי נַעֲזֹב אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וּנְשַׁמֵּשׁ אֶת־הַשֻּׁלְחָנוֹת
3 Scegliete dunque di mezzo a voi, fratelli, sette uomini di buona riputazione, pieni di Spirito Santo e di sapienza, ai quali potremo affidare tale ufficio.	3 לָכֵן אַחַי בְּרוּ־לָכֶם שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִקִּרְבְּכֶם אֲשֶׁר שֵׁם טוֹב לָהֶם וּמְלֵאִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְחָכְמָה וְנַפְקִידֵם עַל־הָעִנְיָן הַזֶּה
4 Noi invece ci occuperemo totalmente dell'orazione e del ministero della parola.	4 וַאֲנַחְנוּ נִשְׁקֹד עַל־הַתְּפִלָּה וְעַל־שִׁמּוּשׁ הַדָּבָר
5 E piacquero tali discorsi a tutta l'assemblea. Ed elessero Stefano, uomo pieno di fede e di Spirito Santo, Filippo, Pròcoro, Nicànore, Timone, Parmena, e Nicolao, proselito antiocheno.	5 וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי כָל־הֶהָמוֹן וַיִּבְחֲרוּ אֶת־אִסְטְפָנוֹס אִישׁ מָלֵא אֱמוּנָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאֶת־פִילִפּוֹס וְאֶת־פְּרוֹכוֹרוֹס וְאֶת־נִיקָנוֹר וְאֶת־טִימוֹן וְאֶת־פַּרְמְנָס וְאֶת־נִיקְלָס גֵּר אַנְטְיוֹכְיָא
6 E li presentarono agli Apostoli; i quali, dopo aver pregato, imposero loro le mani.	6 אֶת־אֵלֶּה הֶעֱמִידוּ לִפְנֵי הַשְּׁלִיחִים וַיִּתְפַּלְלוּ וַיִּסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם
7 E la parola di Dio si diffondeva sempre più, e il numero dei discepoli si moltiplicava grandemente in Gerusalemme, ed anche una gran turba di sacerdoti ubbidiva alla fede.	7 וַיְהִי דְּבַר הָאֱלֹהִים הוֹלֵךְ וְגָדֵל וַיִּרֶב מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים בִּירוּשָׁלַיִם עַד־מְאֹד וְגַם־הָמוֹן רַב מִן־הַכֹּהֲנִים נִכְנְעוּ אֶל־הָאֱמוּנָה
8 Or Stefano, pieno di grazia e fortezza, faceva prodigi e segni grandi in mezzo al popolo.	8 וְאִסְטְפָנוֹס מָלֵא אֱמוּנָה וּגְבוּרָה וַיַּעַשׂ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים בְּקֶרֶב הָעָם
9 Ma alcuni della sinagoga detta dei Liberti, e Cirenei e Alessandrini, con quelli della Cilicia e dell'Asia si levaron su a disputare con Stefano;	9 וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים מִבֵּית־הַכְּנֵסֶת הַנִּקְרָא עַל־שֵׁם הַלִּיבַרְטִינִים וְשֶׁל־קוּרִינִים וַאֲלֶכְסַנְדְּרִיִּים וּמִן־בְּנֵי קִילִיקְיָא וְאַסְיָא וַיִּתְוַכְּחוּ עִם־אִסְטְפָנוֹס
10 ma non potevano resistere alla sapienza e allo Spirito che parlava.	10 וְלֹא יָכְלוּ עֲמֹד לְנֶגֶד הַחָכְמָה וְהָרוּחַ אֲשֶׁר־דִּבֶּר בּוֹ
11 Allora sobillarono alcuni perchè dicessero di averlo sentito bestemmiare contro Mosè e contro Dio.	11 וַיָּסִיתוּ בוֹ אֲנָשִׁים אֹמְרִים שָׁמַעְנוּ אֹתוֹ מְדַבֵּר גִּדּוּפִים בְּמשֶׁה וּבֵאלֹהִים
12 Commossero quindi la plebe, gli anziani e gli scribi che, corsigli addosso, lo afferrarono e lo trassero al Sinedrio,	12 וַיְעוֹרְרוּ אֶת־הָעָם וְאֶת־הַזְּקֵנִים וְהַסּוֹפְרִים וַיָּקוּמוּ עָלָיו וַיַּחְטְפֻהוּ וַיְבִיאֻהוּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין
13 e presentarono dei falsi testimoni, i quali dissero: Costui non cessa mai di parlare contro il luogo santo e la legge: ne l'abbiamo infatti sentito dire che quel Gesù Nazareno distruggerà questo luogo e muterà le tradizioni a noi date da Mosè.	13 וַיַּעֲמִידוּ עֵדֵי שָׁקֶר אֲשֶׁר אָמְרוּ הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ חָדֵל מֵהָטִיחַ דְּבָרִים נֶגֶד מְקוֹם הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה וְנֶגֶד הַתּוֹרָה
14 E guardandolo fisso tutti quei che sedevano nel consiglio videro il suo volto simile a quello di un Angelo.	14 כִּי שְׁמַעֲנֻהוּ אֹמֵר זֶה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי יִתֹּץ אֶת־הַמָּקוֹם הַזֶּה וִישַׁנֶּה אֶת־הַחֻקִּים אֲשֶׁר מָסַר־לָנוּ משֶׁה
	15 וַיִּסְתַּכְּלוּ בוֹ כָּל־הַיּשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין וַיִּרְאוּ אֶת־פָּנָיו כִּפְנֵי מַלְאַךְ אֱלֹהִים