Vangelo secondo Marco 7

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - I Farisei e alcuni Scribi venuti a Gerusalemme, si raccolsero presso Gesù,	1 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים
2 e vedendo che taluno de' suoi discepoli prendeva i pasti con mani impure, cioè non lavate, li biasimarono;	2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם
3 perchè i Farisei e tutti i Giudei, attenendosi alla tradizione degli antichi, non mangiano senza essersi lavati più volte le mani;	3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים
4 e tornando dal mercato, non mangiano prima d'aver fatto un bagno. Ed altre molte osservanze praticano, quali: lavature di bicchieri, d'orciuoli, di vasi di rame e di letti.	4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות
5 I Farisei e gli Scribi quindi gli domandarono: «Perchè i tuoi discepoli non s'attengono alle tradizioni degli antichi e prendono i lor pasti senza lavarsi le mani?».	5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים
6 Egli rispose loro: «Isaia ha veramente profetato di voi, o ipocriti, quando scrisse: "Questo popolo mi onora con le labbra, ma il loro cuore è lontano da me.	6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני
7 Vano è il culto che mi rendono, perchè insegnano dottrine e prescrizioni di uomini"	7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים
8 lasciando da parte il comandamento di Dio, state attaccati alla tradizione degli uomini, purificando i vasi e i bicchieri e facendo altre cose simili.	8 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים
9 Voi sapete molto bene» soggiunse «trascurare il comandamento di Dio per osservare la vostra tradizione.	9 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם
10 Mosè infatti ha detto: - Onora tuo padre e tua madre, - e: - Chi maledice il padre o la madre, sia punito di morte.-	10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת
11 Voi invece dite: - Se uno dice a suo padre o a sua madre: "Tutto quello con cui potrei assisterti è Corban" (cioè offerta a Dio) -	11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי
12 non gli permettete più di far cosa alcuna a pro di suo padre o di sua madre	12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו
13 e rendete vana la parola di Dio mediante la tradizione che voi insegnate. E di simili cose ne fate tante!».	13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים
14 Chiamata di nuovo intorno a sè la turba, le diceva: «Ascoltatemi tutti e intendete!	14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו
15 Non c'è nulla fuor dell'uomo che entrando in esso possa contaminarlo; ma quel che esce dall'uomo, quello contamina l'uomo!	15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם
16 Chi ha orecchi da intendere intenda».	16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע
17 E quando entrò in casa, lasciata la folla, i suoi discepoli lo interrogarono intorno alla parabola.	17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל
18 Rispose loro: «Anche voi siete senza intelligenza? Non capite voi che tutto quello che dal di fuori entra nell'uomo, non lo può contaminare,	18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו
19 perchè non gli entra nel cuore, ma va nel ventre ed è espulso per recesso, purgando ogni alimento?».	19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל
20 Soggiunse poi: «Sol quanto esce dall'uomo lo contamina,	20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם
21 perchè dall'interno, cioè dal cuore degli uomini escono cattivi pensieri, adulterii, fornicazioni, omicidii,	21 ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות
22 furti, cupidigie, malizie, frode, libidine, invidia, bestemmia, superbia, stoltezza.	22 ]22-12[
23 Tutte queste malignità vengono dall'interno e contaminano l'uomo».	23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו
24 Partito di là, se n'andò verso i confini di Tiro e Sidone; ed entrato in una casa, desiderava che nessuno lo sapesse; ma non potè restarvi nascosto.	24 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר
25 Perciò una donna, la cui figliuola aveva uno spirito immondo appena ebbe udito parlare di Gesù, entrò e gli si prostrò ai piedi.	25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו
26 La donna, pagana, Sirofenicia di nazione lo pregava di scacciare il demonio dalla sua figliuola.	26 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה
27 Ma Gesù le disse: «Lascia che prima sian saziati i figliuoli, perchè non è buona cosa prendere loro il pane e gettarlo ai cani».	27 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים
28 «È vero, Signore», rispose ella «però anche i cagnolini sotto la tavola mangian le briciole dei figliuoli».	28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים
29 E Gesù a lei: «Per quanto hai detto, va'; il demonio è uscito da tua figlia».	29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך
30 Tornata a casa sua, trovò la fanciulla coricata sul letto, liberata dal demonio.	30 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה
31 Partito di nuovo dai confini di Tiro, tornò per la via di Sidone, verso il mare di Galilea, e traversando il territorio della Decapoli,	31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים
32 gli menaron innanzi un uomo sordo e muto, supplicandolo di imporgli le mani.	32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו
33 Egli, trattolo in disparte, lungi dalla folla, gli mise le dita negli orecchi e con lo sputo gli toccò la lingua;	33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו
34 poi, levati gli occhi al cielo, sospirò e disse: «Effetha!», che vuol dire: «Apriti!».	34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח
35 E subito gli si aprirono gli orecchi e si sciolse il nodo della lingua e parlava speditamente.	35 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה
36 Gesù ordinò loro di non parlare ad alcuno; ma più egli lo proibiva, più essi lo divulgavano	36 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז
37 e l'ammiravano ripetendo: «Egli ha fatto bene ogni cosa: fa udire i sordi e fa parlare i muti».	37 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים