Vangelo secondo Luca 22

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Si avvicinava la festa degli Azzimi, chiamata Pasqua,	1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח
2 e i capi dei sacerdoti e gli scribi cercavano in che modo toglierlo di mezzo, ma temevano il popolo.	2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם
3 Allora Satana entrò in Giuda, detto Iscariota, che era uno dei Dodici.	3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר
4 Ed egli andò a trattare con i capi dei sacerdoti e i capi delle guardie sul modo di consegnarlo a loro.	4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם
5 Essi si rallegrarono e concordarono di dargli del denaro.	5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף
6 Egli fu d’accordo e cercava l’occasione propizia per consegnarlo a loro, di nascosto dalla folla.	6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון
7 Venne il giorno degli Azzimi, nel quale si doveva immolare la Pasqua.	7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח
8 Gesù mandò Pietro e Giovanni dicendo: «Andate a preparare per noi, perché possiamo mangiare la Pasqua».	8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה
9 Gli chiesero: «Dove vuoi che prepariamo?».	9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו
10 Ed egli rispose loro: «Appena entrati in città, vi verrà incontro un uomo che porta una brocca d’acqua; seguitelo nella casa in cui entrerà.	10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה
11 Direte al padrone di casa: “Il Maestro ti dice: Dov’è la stanza in cui posso mangiare la Pasqua con i miei discepoli?”.	11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי
12 Egli vi mostrerà al piano superiore una sala, grande e arredata; lì preparate».	12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו
13 Essi andarono e trovarono come aveva detto loro e prepararono la Pasqua.	13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח
14 Quando venne l’ora, prese posto a tavola e gli apostoli con lui,	14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו
15 e disse loro: «Ho tanto desiderato mangiare questa Pasqua con voi, prima della mia passione,	15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי
16 perché io vi dico: non la mangerò più, finché essa non si compia nel regno di Dio».	16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים
17 E, ricevuto un calice, rese grazie e disse: «Prendetelo e fatelo passare tra voi,	17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם
18 perché io vi dico: da questo momento non berrò più del frutto della vite, finché non verrà il regno di Dio».	18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים
19 Poi prese il pane, rese grazie, lo spezzò e lo diede loro dicendo: «Questo è il mio corpo, che è dato per voi; fate questo in memoria di me».	19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני
20 E, dopo aver cenato, fece lo stesso con il calice dicendo: «Questo calice è la nuova alleanza nel mio sangue, che è versato per voi».	20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם
21 «Ma ecco, la mano di colui che mi tradisce è con me, sulla tavola.	21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן
22 Il Figlio dell’uomo se ne va, secondo quanto è stabilito, ma guai a quell’uomo dal quale egli viene tradito!».	22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר
23 Allora essi cominciarono a domandarsi l’un l’altro chi di loro avrebbe fatto questo.	23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת
24 E nacque tra loro anche una discussione: chi di loro fosse da considerare più grande.	24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם
25 Egli disse: «I re delle nazioni le governano, e coloro che hanno potere su di esse sono chiamati benefattori.	25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד
26 Voi però non fate così; ma chi tra voi è più grande diventi come il più giovane, e chi governa come colui che serve.	26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת
27 Infatti chi è più grande, chi sta a tavola o chi serve? Non è forse colui che sta a tavola? Eppure io sto in mezzo a voi come colui che serve.	27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת
28 Voi siete quelli che avete perseverato con me nelle mie prove	28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי
29 e io preparo per voi un regno, come il Padre mio l’ha preparato per me,	29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות
30 perché mangiate e beviate alla mia mensa nel mio regno. E siederete in trono a giudicare le dodici tribù d’Israele.	30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל
31 Simone, Simone, ecco: Satana vi ha cercati per vagliarvi come il grano;	31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים
32 ma io ho pregato per te, perché la tua fede non venga meno. E tu, una volta convertito, conferma i tuoi fratelli».	32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך
33 E Pietro gli disse: «Signore, con te sono pronto ad andare anche in prigione e alla morte».	33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות
34 Gli rispose: «Pietro, io ti dico: oggi il gallo non canterà prima che tu, per tre volte, abbia negato di conoscermi».	34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו
35 Poi disse loro: «Quando vi ho mandato senza borsa, né sacca, né sandali, vi è forse mancato qualcosa?». Risposero: «Nulla».	35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר
36 Ed egli soggiunse: «Ma ora, chi ha una borsa la prenda, e così chi ha una sacca; chi non ha spada, venda il mantello e ne compri una.	36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב
37 Perché io vi dico: deve compiersi in me questa parola della Scrittura: E fu annoverato tra gli empi. Infatti tutto quello che mi riguarda volge al suo compimento».	37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו
38 Ed essi dissero: «Signore, ecco qui due spade». Ma egli disse: «Basta!».	38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די
39 Uscì e andò, come al solito, al monte degli Ulivi; anche i discepoli lo seguirono.	39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו
40 Giunto sul luogo, disse loro: «Pregate, per non entrare in tentazione».	40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון
41 Poi si allontanò da loro circa un tiro di sasso, cadde in ginocchio e pregava dicendo:	41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר
42 «Padre, se vuoi, allontana da me questo calice! Tuttavia non sia fatta la mia, ma la tua volontà».	42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך
43 Gli apparve allora un angelo dal cielo per confortarlo.	43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו
44 Entrato nella lotta, pregava più intensamente, e il suo sudore diventò come gocce di sangue che cadono a terra.	44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ
45 Poi, rialzatosi dalla preghiera, andò dai discepoli e li trovò che dormivano per la tristezza.	45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון
46 E disse loro: «Perché dormite? Alzatevi e pregate, per non entrare in tentazione».	46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו
47 Mentre ancora egli parlava, ecco giungere una folla; colui che si chiamava Giuda, uno dei Dodici, li precedeva e si avvicinò a Gesù per baciarlo.	47 ]74-64[
48 Gesù gli disse: «Giuda, con un bacio tu tradisci il Figlio dell’uomo?».	48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם
49 Allora quelli che erano con lui, vedendo ciò che stava per accadere, dissero: «Signore, dobbiamo colpire con la spada?».	49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב
50 E uno di loro colpì il servo del sommo sacerdote e gli staccò l’orecchio destro.	50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית
51 Ma Gesù intervenne dicendo: «Lasciate! Basta così!». E, toccandogli l’orecchio, lo guarì.	51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו
52 Poi Gesù disse a coloro che erano venuti contro di lui, capi dei sacerdoti, capi delle guardie del tempio e anziani: «Come se fossi un ladro siete venuti con spade e bastoni.	52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות
53 Ogni giorno ero con voi nel tempio e non avete mai messo le mani su di me; ma questa è l’ora vostra e il potere delle tenebre».	53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך
54 Dopo averlo catturato, lo condussero via e lo fecero entrare nella casa del sommo sacerdote. Pietro lo seguiva da lontano.	54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק
55 Avevano acceso un fuoco in mezzo al cortile e si erano seduti attorno; anche Pietro sedette in mezzo a loro.	55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם
56 Una giovane serva lo vide seduto vicino al fuoco e, guardandolo attentamente, disse: «Anche questi era con lui».	56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו
57 Ma egli negò dicendo: «O donna, non lo conosco!».	57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו
58 Poco dopo un altro lo vide e disse: «Anche tu sei uno di loro!». Ma Pietro rispose: «O uomo, non lo sono!».	58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני
59 Passata circa un’ora, un altro insisteva: «In verità, anche questi era con lui; infatti è Galileo».	59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי
60 Ma Pietro disse: «O uomo, non so quello che dici». E in quell’istante, mentre ancora parlava, un gallo cantò.	60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא
61 Allora il Signore si voltò e fissò lo sguardo su Pietro, e Pietro si ricordò della parola che il Signore gli aveva detto: «Prima che il gallo canti, oggi mi rinnegherai tre volte».	61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים
62 E, uscito fuori, pianse amaramente.	62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי
63 E intanto gli uomini che avevano in custodia Gesù lo deridevano e lo picchiavano,	63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו
64 gli bendavano gli occhi e gli dicevano: «Fa’ il profeta! Chi è che ti ha colpito?».	64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך
65 E molte altre cose dicevano contro di lui, insultandolo.	65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו
66 Appena fu giorno, si riunì il consiglio degli anziani del popolo, con i capi dei sacerdoti e gli scribi; lo condussero davanti al loro sinedrio	66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו
67 e gli dissero: «Se tu sei il Cristo, dillo a noi». Rispose loro: «Anche se ve lo dico, non mi crederete;	67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו
68 se vi interrogo, non mi risponderete.	68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני
69 Ma d’ora in poi il Figlio dell’uomo siederà alla destra della potenza di Dio».	69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים
70 Allora tutti dissero: «Tu dunque sei il Figlio di Dio?». Ed egli rispose loro: «Voi stessi dite che io lo sono».	70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא
71 E quelli dissero: «Che bisogno abbiamo ancora di testimonianza? L’abbiamo udito noi stessi dalla sua bocca».	71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו