Vangelo secondo Luca 2

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 In quei giorni un decreto di Cesare Augusto ordinò che si facesse il censimento di tutta la terra.	1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל
2 Questo primo censimento fu fatto quando Quirinio era governatore della Siria.	2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא
3 Tutti andavano a farsi censire, ciascuno nella propria città.	3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו
4 Anche Giuseppe, dalla Galilea, dalla città di Nàzaret, salì in Giudea alla città di Davide chiamata Betlemme: egli apparteneva infatti alla casa e alla famiglia di Davide.	4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו
5 Doveva farsi censire insieme a Maria, sua sposa, che era incinta.	5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה
6 Mentre si trovavano in quel luogo, si compirono per lei i giorni del parto.	6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת
7 Diede alla luce il suo figlio primogenito, lo avvolse in fasce e lo pose in una mangiatoia, perché per loro non c’era posto nell’alloggio.	7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון
8 C’erano in quella regione alcuni pastori che, pernottando all’aperto, vegliavano tutta la notte facendo la guardia al loro gregge.	8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם
9 Un angelo del Signore si presentò a loro e la gloria del Signore li avvolse di luce. Essi furono presi da grande timore,	9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה
10 ma l’angelo disse loro: «Non temete: ecco, vi annuncio una grande gioia, che sarà di tutto il popolo:	10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם
11 oggi, nella città di Davide, è nato per voi un Salvatore, che è Cristo Signore.	11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון
12 Questo per voi il segno: troverete un bambino avvolto in fasce, adagiato in una mangiatoia».	12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס
13 E subito apparve con l’angelo una moltitudine dell’esercito celeste, che lodava Dio e diceva:	13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים
14 «Gloria a Dio nel più alto dei cieli e sulla terra pace agli uomini, che egli ama».	14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו
15 Appena gli angeli si furono allontanati da loro, verso il cielo, i pastori dicevano l’un l’altro: «Andiamo dunque fino a Betlemme, vediamo questo avvenimento che il Signore ci ha fatto conoscere».	15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה
16 Andarono, senza indugio, e trovarono Maria e Giuseppe e il bambino, adagiato nella mangiatoia.	16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס
17 E dopo averlo visto, riferirono ciò che del bambino era stato detto loro.	17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה
18 Tutti quelli che udivano si stupirono delle cose dette loro dai pastori.	18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים
19 Maria, da parte sua, custodiva tutte queste cose, meditandole nel suo cuore.	19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה
20 I pastori se ne tornarono, glorificando e lodando Dio per tutto quello che avevano udito e visto, com’era stato detto loro.	20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם
21 Quando furono compiuti gli otto giorni prescritti per la circoncisione, gli fu messo nome Gesù, come era stato chiamato dall’angelo prima che fosse concepito nel grembo.	21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן
22 Quando furono compiuti i giorni della loro purificazione rituale, secondo la legge di Mosè, portarono il bambino a Gerusalemme per presentarlo al Signore –	22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה
23 come è scritto nella legge del Signore: Ogni maschio primogenito sarà sacro al Signore –	23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה
24 e per offrire in sacrificio una coppia di tortore o due giovani colombi, come prescrive la legge del Signore.	24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה
25 Ora a Gerusalemme c’era un uomo di nome Simeone, uomo giusto e pio, che aspettava la consolazione d’Israele, e lo Spirito Santo era su di lui.	25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו
26 Lo Spirito Santo gli aveva preannunciato che non avrebbe visto la morte senza prima aver veduto il Cristo del Signore.	26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה
27 Mosso dallo Spirito, si recò al tempio e, mentre i genitori vi portavano il bambino Gesù per fare ciò che la Legge prescriveva a suo riguardo,	27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה
28 anch’egli lo accolse tra le braccia e benedisse Dio, dicendo:	28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר
29 «Ora puoi lasciare, o Signore, che il tuo servo vada in pace, secondo la tua parola,	29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום
30 perché i miei occhi hanno visto la tua salvezza,	30 כי ראו עיני את ישועתך
31 preparata da te davanti a tutti i popoli:	31 אשר הכינות לפני כל העמים
32 luce per rivelarti alle genti e gloria del tuo popolo, Israele».	32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך
33 Il padre e la madre di Gesù si stupivano delle cose che si dicevano di lui.	33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו
34 Simeone li benedisse e a Maria, sua madre, disse: «Ecco, egli è qui per la caduta e la risurrezione di molti in Israele e come segno di contraddizione	34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה
35 – e anche a te una spada trafiggerà l’anima –, affinché siano svelati i pensieri di molti cuori».	35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים
36 C’era anche una profetessa, Anna, figlia di Fanuele, della tribù di Aser. Era molto avanzata in età, aveva vissuto con il marito sette anni dopo il suo matrimonio,	36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה
37 era poi rimasta vedova e ora aveva ottantaquattro anni. Non si allontanava mai dal tempio, servendo Dio notte e giorno con digiuni e preghiere.	37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום
38 Sopraggiunta in quel momento, si mise anche lei a lodare Dio e parlava del bambino a quanti aspettavano la redenzione di Gerusalemme.	38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים
39 Quando ebbero adempiuto ogni cosa secondo la legge del Signore, fecero ritorno in Galilea, alla loro città di Nàzaret.	39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם
40 Il bambino cresceva e si fortificava, pieno di sapienza, e la grazia di Dio era su di lui.	40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו
41 I suoi genitori si recavano ogni anno a Gerusalemme per la festa di Pasqua.	41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח
42 Quando egli ebbe dodici anni, vi salirono secondo la consuetudine della festa.	42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג
43 Ma, trascorsi i giorni, mentre riprendevano la via del ritorno, il fanciullo Gesù rimase a Gerusalemme, senza che i genitori se ne accorgessero.	43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו
44 Credendo che egli fosse nella comitiva, fecero una giornata di viaggio e poi si misero a cercarlo tra i parenti e i conoscenti;	44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים
45 non avendolo trovato, tornarono in cerca di lui a Gerusalemme.	45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו
46 Dopo tre giorni lo trovarono nel tempio, seduto in mezzo ai maestri, mentre li ascoltava e li interrogava.	46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם
47 E tutti quelli che l’udivano erano pieni di stupore per la sua intelligenza e le sue risposte.	47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו
48 Al vederlo restarono stupiti, e sua madre gli disse: «Figlio, perché ci hai fatto questo? Ecco, tuo padre e io, angosciati, ti cercavamo».	48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך
49 Ed egli rispose loro: «Perché mi cercavate? Non sapevate che io devo occuparmi delle cose del Padre mio?».	49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי
50 Ma essi non compresero ciò che aveva detto loro.	50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם
51 Scese dunque con loro e venne a Nàzaret e stava loro sottomesso. Sua madre custodiva tutte queste cose nel suo cuore.	51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה
52 E Gesù cresceva in sapienza, età e grazia davanti a Dio e agli uomini.	52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים