Vangelo secondo Matteo 25

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Allora il regno dei cieli sarà simile a dieci vergini che presero le loro lampade e uscirono incontro allo sposo.	1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן
2 Cinque di esse erano stolte e cinque sagge;	2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות
3 le stolte presero le loro lampade, ma non presero con sé l’olio;	3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן
4 le sagge invece, insieme alle loro lampade, presero anche l’olio in piccoli vasi.	4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן
5 Poiché lo sposo tardava, si assopirono tutte e si addormentarono.	5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה
6 A mezzanotte si alzò un grido: “Ecco lo sposo! Andategli incontro!”.	6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו
7 Allora tutte quelle vergini si destarono e prepararono le loro lampade.	7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן
8 Le stolte dissero alle sagge: “Dateci un po’ del vostro olio, perché le nostre lampade si spengono”.	8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו
9 Le sagge risposero: “No, perché non venga a mancare a noi e a voi; andate piuttosto dai venditori e compratevene”.	9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן
10 Ora, mentre quelle andavano a comprare l’olio, arrivò lo sposo e le vergini che erano pronte entrarono con lui alle nozze, e la porta fu chiusa.	10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת
11 Più tardi arrivarono anche le altre vergini e incominciarono a dire: “Signore, signore, aprici!”.	11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו
12 Ma egli rispose: “In verità io vi dico: non vi conosco”.	12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן
13 Vegliate dunque, perché non sapete né il giorno né l’ora.	13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם
14 Avverrà infatti come a un uomo che, partendo per un viaggio, chiamò i suoi servi e consegnò loro i suoi beni.	14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו
15 A uno diede cinque talenti, a un altro due, a un altro uno, secondo le capacità di ciascuno; poi partì. Subito	15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם
16 colui che aveva ricevuto cinque talenti andò a impiegarli, e ne guadagnò altri cinque.	16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות
17 Così anche quello che ne aveva ricevuti due, ne guadagnò altri due.	17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות
18 Colui invece che aveva ricevuto un solo talento, andò a fare una buca nel terreno e vi nascose il denaro del suo padrone.	18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו
19 Dopo molto tempo il padrone di quei servi tornò e volle regolare i conti con loro.	19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם
20 Si presentò colui che aveva ricevuto cinque talenti e ne portò altri cinque, dicendo: “Signore, mi hai consegnato cinque talenti; ecco, ne ho guadagnati altri cinque”.	20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן
21 “Bene, servo buono e fedele – gli disse il suo padrone –, sei stato fedele nel poco, ti darò potere su molto; prendi parte alla gioia del tuo padrone”.	21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
22 Si presentò poi colui che aveva ricevuto due talenti e disse: “Signore, mi hai consegnato due talenti; ecco, ne ho guadagnati altri due”.	22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן
23 “Bene, servo buono e fedele – gli disse il suo padrone –, sei stato fedele nel poco, ti darò potere su molto; prendi parte alla gioia del tuo padrone”.	23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
24 Si presentò infine anche colui che aveva ricevuto un solo talento e disse: “Signore, so che sei un uomo duro, che mieti dove non hai seminato e raccogli dove non hai sparso.	24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת
25 Ho avuto paura e sono andato a nascondere il tuo talento sotto terra: ecco ciò che è tuo”.	25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך
26 Il padrone gli rispose: “Servo malvagio e pigro, tu sapevi che mieto dove non ho seminato e raccolgo dove non ho sparso;	26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי
27 avresti dovuto affidare il mio denaro ai banchieri e così, ritornando, avrei ritirato il mio con l’interesse.	27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית
28 Toglietegli dunque il talento, e datelo a chi ha i dieci talenti.	28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים
29 Perché a chiunque ha, verrà dato e sarà nell’abbondanza; ma a chi non ha, verrà tolto anche quello che ha.	29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו
30 E il servo inutile gettatelo fuori nelle tenebre; là sarà pianto e stridore di denti”.	30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
31 Quando il Figlio dell’uomo verrà nella sua gloria, e tutti gli angeli con lui, siederà sul trono della sua gloria.	31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו
32 Davanti a lui verranno radunati tutti i popoli. Egli separerà gli uni dagli altri, come il pastore separa le pecore dalle capre,	32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים
33 e porrà le pecore alla sua destra e le capre alla sinistra.	33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו
34 Allora il re dirà a quelli che saranno alla sua destra: “Venite, benedetti del Padre mio, ricevete in eredità il regno preparato per voi fin dalla creazione del mondo,	34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם
35 perché ho avuto fame e mi avete dato da mangiare, ho avuto sete e mi avete dato da bere, ero straniero e mi avete accolto,	35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני
36 nudo e mi avete vestito, malato e mi avete visitato, ero in carcere e siete venuti a trovarmi”.	36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי
37 Allora i giusti gli risponderanno: “Signore, quando ti abbiamo visto affamato e ti abbiamo dato da mangiare, o assetato e ti abbiamo dato da bere?	37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך
38 Quando mai ti abbiamo visto straniero e ti abbiamo accolto, o nudo e ti abbiamo vestito?	38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך
39 Quando mai ti abbiamo visto malato o in carcere e siamo venuti a visitarti?”.	39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך
40 E il re risponderà loro: “In verità io vi dico: tutto quello che avete fatto a uno solo di questi miei fratelli più piccoli, l’avete fatto a me”.	40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם
41 Poi dirà anche a quelli che saranno alla sinistra: “Via, lontano da me, maledetti, nel fuoco eterno, preparato per il diavolo e per i suoi angeli,	41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו
42 perché ho avuto fame e non mi avete dato da mangiare, ho avuto sete e non mi avete dato da bere,	42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי
43 ero straniero e non mi avete accolto, nudo e non mi avete vestito, malato e in carcere e non mi avete visitato”.	43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי
44 Anch’essi allora risponderanno: “Signore, quando ti abbiamo visto affamato o assetato o straniero o nudo o malato o in carcere, e non ti abbiamo servito?”.	44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך
45 Allora egli risponderà loro: “In verità io vi dico: tutto quello che non avete fatto a uno solo di questi più piccoli, non l’avete fatto a me”.	45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם
46 E se ne andranno: questi al supplizio eterno, i giusti invece alla vita eterna».	46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם