Psalmen 9

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 [Für den Chormeister. Nach der Weise «Stirb für den Sohn!» Ein Psalm Davids.]	1 למנצח עלמות לבן מזמור לדוד אודה יהוה בכל לבי אספרה כל נפלאותיך
2 Ich will dir danken, Herr, aus ganzem Herzen, verkünden will ich all deine Wunder.	2 אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון
3 Ich will jauchzen und an dir mich freuen, für dich, du Höchster, will ich singen und spielen.	3 בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך
4 Denn zurückgewichen sind meine Feinde, gestürzt und vergangen vor deinem Angesicht.	4 כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק
5 Du hast mir Recht verschafft und für mich entschieden, dich auf den Thron gesetzt als ein gerechter Richter.	5 גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד
6 Du hast die Völker bedroht, die Frevler vernichtet, ihren Namen gelöscht für immer und ewig.	6 האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה
7 Die Feinde sind dahin, zerschlagen für immer. Du hast Städte entvölkert, ihr Ruhm ist versunken.	7 ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו
8 Der Herr aber thront für ewig; er stellt seinen Thron auf zum Gericht.	8 והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים
9 Er richtet den Erdkreis gerecht, er spricht den Völkern das Urteil, das sie verdienen.	9 ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה
10 So wird der Herr für den Bedrückten zur Burg, zur Burg in Zeiten der Not.	10 ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה
11 Darum vertraut dir, wer deinen Namen kennt; denn du, Herr, verlässt keinen, der dich sucht.	11 זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו
12 Singt dem Herrn, der thront auf dem Zion, verkündet unter den Völkern seine Taten!	12 כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים
13 Denn er, der jede Blutschuld rächt, denkt an die Armen und ihren Notschrei vergisst er nicht.	13 חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות
14 Sei mir gnädig in meiner Not; Herr, sieh doch, wie sie mich hassen! Führ mich herauf von den Pforten des Todes,	14 למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך
15 damit ich all deinen Ruhm verkünde in den Toren von Zion und frohlocke, weil du mir hilfst.	15 טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם
16 Völker versanken in der Grube, die sie selber gegraben; im Netz, das sie heimlich gelegt, hat ihr Fuß sich verfangen.	16 נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה
17 Kundgetan hat sich der Herr: Er hielt sein Gericht; im eigenen Werk hat sich der Frevler verstrickt. [Zwischenspiel. Sela]	17 ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים
18 Hinabfahren müssen die Frevler zum Totenreich, alle Heiden, die Gott vergessen.	18 כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד
19 Doch der Arme ist nicht auf ewig vergessen, des Elenden Hoffnung ist nicht für immer verloren.	19 קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך
20 Erheb dich, Herr, damit nicht der Mensch triumphiert, damit die Völker gerichtet werden vor deinem Angesicht.	20 שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה
21 Wirf Schrecken auf sie, o Herr! Erkennen sollen die Völker: Sie sind nur Menschen. [Sela]