Jó 8

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42
Libro non riconosciuto. Prova con un'abbreviazione valida (es. Gen, Es, Gv, Sal).
Versetti esaminati

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina Stuttgartensia - Delitzsch
1 Respondens autem Baldad Suhites, dixit :1 וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי וַיֹאמַר
2 Usquequo loqueris talia,
et spiritus multiplex sermones oris tui ?
2 עַד־אָן תְּמַלֶּל־אֵלֶּה וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי־פִיךָ
3 Numquid Deus supplantat judicium ?
aut Omnipotens subvertit quod justum est ?
3 הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט וְאִםשַׁ־דַּי יְעַוֵּת־צֶדֶק
4 Etiam si filii tui peccaverunt ei,
et dimisit eos in manu iniquitatis suæ :
4 אִם־בָּנֶיךָ חָטְאוּ־לֹו וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד־פִּשְׁעָם
5 tu tamen si diluculo consurrexeris ad Deum,
et Omnipotentem fueris deprecatus ;
5 אִם־אַתָּה תְּשַׁחֵר אֶל־אֵל וְאֶלשַׁ־דַּי תִּתְחַנָּן
6 si mundus et rectus incesseris :
statim evigilabit ad te,
et pacatum reddet habitaculum justitiæ tuæ,
6 אִם־זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה כִּי־עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ
7 in tantum ut si priora tua fuerint parva,
et novissima tua multiplicentur nimis.
7 וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד
8 Interroga enim generationem pristinam,
et diligenter investiga patrum memoriam
8 כִּי־שְׁאַל־נָא לְדֹר רִישֹׁון וְכֹונֵן לְחֵקֶר אֲבֹותָם
9 (hesterni quippe sumus, et ignoramus,
quoniam sicut umbra dies nostri sunt super terram),
9 כִּי־תְמֹול אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי־אָרֶץ
10 et ipsi docebunt te, loquentur tibi,
et de corde suo proferent eloquia.
10 הֲלֹא־הֵם יֹורוּךָ יֹאמְרוּ לָךְ וּמִלִּבָּם יֹוצִאוּ מִלִּים
11 Numquid vivere potest scirpus absque humore ?
aut crescere carectum sine aqua ?
11 הֲיִגְאֶה־גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה־אָחוּ בְלִי־מָיִם
12 Cum adhuc sit in flore, nec carpatur manu,
ante omnes herbas arescit.
12 עֹדֶנּוּ בְאִבֹּו לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל־חָצִיר יִיבָשׁ
13 Sic viæ omnium qui obliviscuntur Deum,
et spes hypocritæ peribit.
13 כֵּן אָרְחֹות כָּל־שֹׁכְחֵי אֵל וְתִקְוַת חָנֵף תֹּאבֵד
14 Non ei placebit vecordia sua,
et sicut tela aranearum fiducia ejus.
14 אֲשֶׁר־יָקֹוט כִּסְלֹו וּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטַחֹו
15 Innitetur super domum suam, et non stabit ;
fulciet eam, et non consurget.
15 יִשָּׁעֵן עַל־בֵּיתֹו וְלֹא יַעֲמֹד יַחֲזִיק בֹּו וְלֹא יָקוּם
16 Humectus videtur antequam veniat sol,
et in ortu suo germen ejus egredietur.
16 רָטֹב הוּא לִפְנֵי־שָׁמֶשׁ וְעַל גַּנָּתֹו יֹנַקְתֹּו תֵצֵא
17 Super acervum petrarum radices ejus densabuntur,
et inter lapides commorabitur.
17 עַל־גַּל שָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה
18 Si absorbuerit eum de loco suo,
negabit eum, et dicet : Non novi te.
18 אִם־יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקֹומֹו וְכִחֶשׁ בֹּו לֹא רְאִיתִיךָ
19 Hæc est enim lætitia viæ ejus,
ut rursum de terra alii germinentur.
19 הֶן־הוּא מְשֹׂושׂ דַּרְכֹּו וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ
20 Deus non projiciet simplicem,
nec porriget manum malignis,
20 הֶן־אֵל לֹא יִמְאַס־תָּם וְלֹא־יַחֲזִיק בְּיַד־מְרֵעִים
21 donec impleatur risu os tuum,
et labia tua jubilo.
21 עַד־יְמַלֵּה שְׂחֹוק פִּיךָ וּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָה
22 Qui oderunt te induentur confusione,
et tabernaculum impiorum non subsistet.		22 שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹשֶׁת וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ׃ פ