Vangelo secondo Matteo 10

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et convocatis Duodecim di scipulis suis, dedit illis pote statemspirituum immundorum, ut eicerent eos et curarent omnem languorem et omneminfirmitatem.	1 וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וַיִּתֵּן לָהֶם שָׁלְטָן עַל־רוּחוֹת הַטֻּמְאָה לְגָרְשָׁם וְלִרְפּוֹא כָּל־חֳלִי וְכָל־מַדְוֶה
2 Duodecim autem apostolorum nomina sunt haec: primus Simon, qui dicitur Petrus,et Andreas frater eius, et Iacobus Zebedaei et Ioannes frater eius,	2 וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים הָרִאשׁוֹן שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא פֶטְרוֹס וְאַנְדְּרַי אָחִיו יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אָחִיו
3 Philippuset Bartholomaeus, Thomas et Matthaeus publicanus, Iacobus Alphaei et Thaddaeus,	3 פִילִפּוֹס וּבַר־תַּלְמַי תּוֹמָא וּמַתַּי הַמּוֹכֵס יַעֲקֹב בֶּן־חַלְפַי וְלַבַּי הַמְכֻנֶּה תַדָּי
4 Simon Chananaeus et Iudas Iscariotes, qui et tradidit eum.	4 שִׁמְעוֹן הַקַּנָּי וִיהוּדָה אִישׁ־קְרִיּוֹת אֲשֶׁר גַּם־מָסַר אֹתוֹ
5 Hos Duodecim misit Iesus praecipiens eis et dicens: “ In viam gentium neabieritis et in civitates Samaritanorum ne intraveritis;	5 אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׂר הָאֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר אֶל־דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל־תֵּלֵכוּ וְאֶל־עִיר הַשֹּׁמְרוֹנִים אַל־תָּבֹאוּ
6 sed potius ite adoves, quae perierunt domus Israel.	6 כִּי אִם־לְכוּ אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת לְבֵית יִשְׂרָאֵל
7 Euntes autem praedicate dicentes: “Appropinquavitregnum caelorum”.	7 וּבְלֶכְתְּכֶם קִרְאוּ לֵאמֹר מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם קָרְבָה לָבוֹא
8 Infirmos curate, mortuos suscitate, leprosos mundate, daemones eicite; gratisaccepistis, gratis date.	8 רִפְאוּ אֵת הַחוֹלִים טַהֲרוּ אֵת הַמְצֹרָעִים הָקִימוּ אֵת הַמֵּתִים וְאֵת הַשֵּׁדִים גָּרֵשׁוּ חִנָּם לְקַחְתֶּם חִנָּם תִּתֵּנוּ
9 Nolite possidere aurum neque argentum neque pecuniamin zonis vestris,	9 לֹא־תִקְחוּ זָהָב וְלֹא כֶסֶף וְלֹא נְחשֶׁת בַּחֲגוֹרֵיכֶם
10 non peram in via neque duas tunicas neque calceamenta nequevirgam; dignus enim est operarius cibo suo.	10 וְלֹא תַרְמִיל לַדֶּרֶךְ וְלֹא שְׁתֵּי כֻתֳּנוֹת וְלֹא נַעֲלַיִם וְלֹא מַטֶּה כִּי־שֹׁוֶה הַפֹּעֵל דֵּי מִחְיָתוֹ
11 In quamcumque civitatem aut castellum intraveritis, interrogate quis in eadignus sit; et ibi manete donec exeatis.	11 וְכָל־עִיר וּכְפָר אֲשֶׁר תָּבֹאוּ שָׁמָּה דִּרְשׁוּ מִי הוּא הָרָאוּי לָזֶה בְּתוֹכָהּ וְשָׁם שְׁבוּ עַד כִּי תֵצֵאוּ
12 Intrantes autem in domum, salutateeam;	12 וּבְבוֹאֲכֶם אֶל־הַבַּיִת שַׁאֲלוּ־לוֹ לְשָׁלוֹם
13 et si quidem fuerit domus digna, veniat pax vestra super eam; si autemnon fuerit digna, pax vestra ad vos revertatur.	13 וְהָיָה אִם־רָאוּי הַבַּיִת יָבוֹא עָלָיו שְׁלוֹמְכֶם וְאִם־אֵינֶנּוּ רָאוּי שְׁלוֹמְכֶם אֲלֵיכֶם יָשׁוּב
14 Et quicumque non receperitvos neque audierit sermones vestros, exeuntes foras de domo vel de civitateilla, excutite pulverem de pedibus vestris.	14 וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְקַבֵּל אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵיכֶם צְאוּ לָכֶם מִן־הַבַּיִת הַהוּא וּמִן־הָעִיר הַהִיא וְנַעֲרוּ אֶת־עֲפַר רַגְלֵיכֶם
15 Amen dico vobis: Tolerabiliuserit terrae Sodomorum et Gomorraeorum in die iudicii quam illi civitati.	15 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יֵקַל לְאֶרֶץ־סְדוֹם וַעֲמֹרָה בְּיוֹם הַדִּין מִן־הָעִיר הַהִיא
16 Ecce ego mitto vos sicut oves in medio luporum; estote ergo prudentes sicutserpentes et simplices sicut columbae.	16 הִנְנִי שֹׁלֵחַ אֶתְכֶם כַּכְּבָשִׂים בֵּין הַזְּאֵבִים לָכֵן הֱיוּ עֲרוּמִים כַּנְּחָשִׁים וּתְמִימִים כַּיּוֹנִים
17 Cavete autem ab hominibus; tradentenim vos in conciliis, et in synagogis suis flagellabunt vos;	17 וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִבְּנֵי הָאָדָם כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְיַכּוּ אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם
18 et ad praesideset ad reges ducemini propter me in testimonium illis et gentibus.	18 וְלִפְנֵי משְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ לְמַעֲנִי לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִם
19 Cum autemtradent vos, nolite cogitare quomodo aut quid loquamini; dabitur enim vobis inilla hora quid loquamini.	19 וְכִי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ אֵיךְ וּמֶה תְדַבֵּרוּ כִּי יִנָּתֵן לָכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא אֵת אֲשֶׁר תְּדַבֵּרוּ
20 Non enim vos estis, qui loquimini, sed SpiritusPatris vestri, qui loquitur in vobis.	20 כִּי לֹא אַתֶּם הֵם הַמְדַבְּרִים כִּי רוּחַ אֲבִיכֶם הוּא הַמְדַבֵּר בְּפִיכֶם
21 Tradet autem frater fratrem in mortem, et pater filium; et insurgent filii inparentes et morte eos afficient.	21 וְהָיָה אָח יִמְסֹר אֶת־אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב יִמְסֹר אֶת־בְּנוֹ וְקָמוּ בָנִים בַּאֲבוֹתָם וְיָמִיתוּ אוֹתָם
22 Et eritis odio omnibus propter nomen meum;qui autem perseveraverit in finem, hic salvus erit.	22 וִהְיִיתֶם שְׂנוּאִים לְכָל־אָדָם לְמַעַן שְׁמִי וְהַמְחַכֶּה עַד־עֵת קֵץ הוּא יִוָּשֵׁעַ
23 Cum autem persequenturvos in civitate ista, fugite in aliam; amen enim dico vobis: Non consummabitiscivitates Israel, donec veniat Filius hominis.	23 וְאִם־יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר אַחַת נוּסוּ לְעִיר אַחֶרֶת כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא תְכַלּוּ לַעֲבֹר עָרֵי יִשְׂרָאֵל עַד כִּי־יָבוֹא בֶן־הָאָדָם
24 Non est discipulus super magistrum nec servus super dominum suum.	24 אֵין תַּלְמִיד עֹלֶה עַל־רַבּוֹ וְעֶבֶד עַל־אֲדֹנָיו
25 Sufficitdiscipulo, ut sit sicut magister eius, et servus sicut dominus eius. Si patremfamilias Beelzebul vocaverunt, quanto magis domesticos eius!	25 דַּיּוֹ לַתַּלְמִיד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ וְלָעֶבֶד לִהְיוֹת כַּאדֹנָיו אִם־לְבַעַל הַבַּיִת קָרְאוּ בַעַל־זְבוּב אַף כִּי־לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ
26 Ne ergo timueritis eos. Nihil enim est opertum, quod non revelabitur, etoccultum, quod non scietur.	26 עַל־כֵּן לֹא תִירָאוּם כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדֵעַ
27 Quod dico vobis in tenebris, dicite in lumine;et, quod in aure auditis, praedicate super tecta.	27 אֵת אֲשֶׁר אֲנִי אֹמֵר לָכֶם בַּחשֶׁךְ דַּבְּרוּ בָאוֹר וַאֲשֶׁר יִלָּחֵשׁ לְאָזְנֵיכֶם הַשְׁמִיעוּ עַל הַגַּגּוֹת
28 Et nolite timere eos, quioccidunt corpus, animam autem non possunt occidere; sed potius eum timete, quipotest et animam et corpus perdere in gehenna.	28 וְאַל־תִּירְאוּ מִן־הַהֹרְגִים אֶת־הַגּוּף וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ לֹא־יוּכְלוּ לַהֲרֹג אַךְ תִּירְאוּ אֵת אֲשֶׁר־יוּכַל לְאַבֵּד גַּם אֶת־הַנֶּפֶשׁ גַּם אֶת־הַגּוּף בְּגֵיהִנֹּם
29 Nonne duo passeres asseveneunt? Et unus ex illis non cadet super terram sine Patre vestro.	29 הֲלֹא תִמָּכַרְנָה שְׁתֵּי צִפֳּרִים בְּאִסָּר וְאַחַת מֵהֵנָּה לֹא תִפּוֹל אַרְצָה מִבַּלְעֲדֵי אֲבִיכֶם
30 Vestri autem et capilli capitis omnes numerati sunt.	30 וְאַתֶּם גַּם־שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוֹת כֻּלָּן
31 Nolite ergo timere;multis passeribus meliores estis vos.	31 לָכֵן אַל־תִּירָאוּ הִנְּכֶם יְקָרִים מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת
32 Omnis ergo qui confitebitur me coram hominibus, confitebor et ego eum coramPatre meo, qui est in caelis;	32 הֵן כָּל־אֲשֶׁר יוֹדֶה בִי לִפְנֵי הָאָדָם אוֹדֶה־בּוֹ גַם־אָנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם
33 qui autem negaverit me coram hominibus, negaboet ego eum coram Patre meo, qui est in caelis.	33 וַאֲשֶׁר יְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי הָאָדָם אֲכַחֵשׁ־בּוֹ גַם־אָנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם
34 Nolite arbitrari quia venerim mittere pacem in terram; non veni pacem mitteresed gladium.	34 אַל־תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם בָּאָרֶץ לֹא בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם כִּי אִם־חָרֶב
35 Veni enim separare hominem adversus patrem suum et filiam adversus matrem suam et nurum adversus socrum suam:	35 כִּי בָאתִי לְהַפְרִיד אִישׁ מֵאָבִיו וּבַת מֵאִמָּהּ וְכַלָּה מֵחֲמוֹתָהּ
36 et inimici hominis domestici eius.	36 וְאֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ
37 Qui amat patrem aut matrem plus quam me, non est me dignus; et, qui amatfilium aut filiam super me, non est me dignus;	37 הָאֹהֵב אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינֶנּוּ כְדַאי לִי וְהָאֹהֵב אֶת־בְּנוֹ וּבִתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינֶנּוּ כְדַאי לִי
38 et, qui non accipit crucemsuam et sequitur me, non est me dignus.	38 וַאֲשֶׁר לֹא־יִקַּח אֶת־צְלָבוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָי אֵינֶנּוּ כְדַאי לִי
39 Qui invenerit animam suam, perdetillam; et, qui perdiderit animam suam propter me, inveniet eam.	39 הַמֹּצֵא אֶת־נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה וְהַמְאַבֵּד אֶת־נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי הוּא יִמְצָאֶנָּה
40 Qui recipit vos, me recipit; et, qui me recipit, recipit eum, qui me misit.	40 הַמְקַבֵּל אֶתְכֶם אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל אֵת אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי
41 Qui recipit prophetam in nomine prophetae, mercedem prophetae accipiet; et,qui recipit iustum in nomine iusti, mercedem iusti accipiet.	41 הַמְקַבֵּל נָבִיא לְשֵׁם נָבִיא שְׂכַר נָבִיא יִקָּח וְהַמְקַבֵּל צַדִּיק לְשֵׁם צַדִּיק שְׂכַר צַדִּיק יִקָּח
42 Et, quicumquepotum dederit uni ex minimis istis calicem aquae frigidae tantum in nominediscipuli, amen dico vobis: Non perdet mercedem suam ”.	42 וְהַמַּשְׁקֶה אֶת־אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה רַק כּוֹס מַיִם קָרִים לְשֵׁם תַּלְמִיד אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לֹא־יֹאבַד שְׂכָרוֹ