Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 24

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות	1 Ma il primo giorno della settimana, la mattina prestissimo, andarono al sepolcro a portare gli aromi preparati.
2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר	2 E trovarono ribaltata la pietra del sepolcro.
3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע	3 Ma, entrate, non trovarono il corpo del Signore Gesù.
4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים	4 E mentre stavano perplesse di ciò, ecco apparir loro duo personaggi in veste sfolgorante, i quali,
5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים	5 siccome esse erano impaurite e chinavano il viso a terra, loro dissero: Perchè cercate il vivente tra i morti?
6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר	6 Non è più qui; è risorto; ricordatevi di quanto vi disse quando era ancora in Galilea,
7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום	7 quando diceva: E' necessario che il Figlio dell'uomo sia dato nelle mani dei peccatori, sia crocifìsso o risorga il terzo giorno.
8 ותזכרנה את דבריו	8 Ed esse ricordavano le parole di lui.
9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים	9 E tornate dal sepolcro raccontarono tutte queste cose agli undici e a tutti gli altri.
10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה	10 Ed erano Maria Maddalena, Giovanna, Maria di Giacomo, ed altre che erano con loro, quelle che dicevan queste cose agli Apostoli.
11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן	11 Ma questi discorsi parvero a loro vaneggiamenti e non le credettero.
12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה	12 Ma Pietro, levatosi, corse al sepolcro, ed essendosi chinato a guardare, non vide che i soli lenzuoli per terra, e se ne andò, maravigliandosi tra se dell'accaduto.
13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס	13 Ed ecco che due di loro se ne andavano quello stesso giorno ad un villaggio detto Emmaus, distante da Gerusalemme sessanta stadi.
14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה	14 E ragionavano tra loro di quanto era accaduto.
15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם	15 E avvenne che, mentre ragionavano e discutevano tra loro, Gesù stesso, avvicinatosi, si mise a far viaggio con essi.
16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו	16 Ma i loro occhi non potevano conoscerlo.
17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים	17 Ed egli domandò loro: Che discorsi sono questi che fate per la strada? E perchè siete così tristi?
18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה	18 Ed uno di loro, chiamato Cleofa, rispose: Tu solo sei cosi forestiero a Gerusalemme da non sapere quanto in questi giorni v'è accaduto?
19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם	19 Ed egli a loro: Quali cose? E gli dissero: TI fatto di Gesù Nazareno, che fu profeta potente, in opere e parole, dinanzi a Dio e a tutto il popolo;
20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו	20 e come i sommi sacerdoti ed i nostri capi l'han fatto condannare a morte e crocifiggere.
21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה	21 Or noi speravamo che fosse per redimere Israele; invece, oltre a tutto questo, oggi è il terzo giorno da che tali cose sono avvenute.
22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר	22 Veramente alcune donne, delle nostre, ci hanno maravigliati, perchè essendo andate la mattina presto al sepolcro,
23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי	23 e non avendo trovato il corpo di lui, son venute a dirci d'aver avuta anche una visione di Angeli che lo dicono vivo.
24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו	24 Ed alcuni dei nostri sono andati al sepolcro, ove han riscontrato quanto avevan detto le donne, ma lui non l'han trovato.
25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים	25 Allora Gesù disse loro: O stolti e tardi di cuore a credere tutte queste cose predette dai profeti!
26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו	26 Non doveva forse il Cristo patire tali cose, e così entrare nella sua gloria?
27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו	27 E cominciando da Mosè e da tutti i profeti, spiegava loro in tutte le Scritture ciò che a lui si riferiva.
28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו	28 E come furono vicini al villaggio dove andavano, egli fece vista di andare più oltre.
29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם	29 Ma essi lo costrinsero a restare, dicendo: Rimani con noi, cliè si fa sera ed il giorno è già declinato. Ed entrò con essi.
30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם	30 Ed avvenne che, messosi con loro a tavola, prese il pane, lo benedisse e lo spezzò e lo porse ad essi.
31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם	31 Allora s'aprirono i loro occhi e lo riconobbero; ma egli sparì dai loro sguardi:
32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים	32 e quelli dissero tra loro: Non ci ardeva forse il cuore nel petto, mentr'egli per la strada ci parlava e ci interpretava le Scritture?
33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד	33 Ed alzatisi in quell'istante tornarono a Gerusalemme; e trovarono radunati gli undici e gli altri che eran con loro,
34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון	34 i quali dicevano: Il Signore è veramente risorto ed è apparso a Simone:
35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם	35 Ed essi pure narrarono quanto loro era accaduto per la strada, e come l'avessero riconosciuto quando aveva spezzato il pane.
36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם	36 E, mentre essi discorrevano di queste cose, Gesù apparve in mezzo a loro e disse: La pace sia con voi: son io, non temete.
37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו	37 Ma essi, turbati e atterriti, credevano di vedere uno spirito.
38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם	38 E disse loro: Perchè siete turbati e dei dubbi sorgon nel vostro cuore?
39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי	39 Guardate le mie mani e i miei piedi: son proprio io: palpatemi e guardatemi; perchè uno spirito non ha carne ed ossa, come ve­dete aver io.
40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו	40 Detto ciò, mostrò loro le mani ed i piedi.
41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל	41 Ma siccome ancora non credevano ed erano stupiti per la gioia, disse loro: Avete qui nulla da mangiare?
42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש	42 E gli offrirono un pezzo di pesce arrostito e un favo di miele.
43 ויקח ויאכל לעיניהם	43 E, dopo aver mangiato davanti ad essi, prese gli avanzi e li diede loro.
44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים	44 Poi disse loro: Questi sono i ragionamenti che vi ho fatto quando ero ancora con voi; che cioè bisognava fosse adempito quanto sta scritto di me nella legge di Mosè e nei profeti e nei salmi.
45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים	45 Allora aprì loro la mente e per intendere le Scritture:
46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי	46 e disse loro: Così sta scritto: che il Cristo doveva patire e risorgere da morte il terzo giorno;
47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים	47 e che doveva predicarsi in nome di lui la penitenza e la remissione dei peccati a tutte le genti, cominciando da Gerusalemme.
48 ואתם עדים בזאת	48 Or voi siete testimoni di queste cose.
49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום	49 Ed ecco, io mando a voi il promesso del Padre mio, e voi restate in città finché non siate rivestiti di potenza dall'alto.
50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם	50 Poi li condusse fuori, verso Befania, e, alzate le mani, li benedisse.
51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה	51 Ed avvenne che, mentre li benediceva, si partì da loro ed ascese al cielo.
52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה	52 Ed essi, adoratolo, tornarono a Gerusalemme con grande allegrezza,
53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן	53 e stavan di continuo nel tempio a lodare e benedire Dio. Amen.