Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 24

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות	1 Then, on the first Sabbath, at very first light, they went to the tomb, carrying the aromatic spices that they had prepared.
2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר	2 And they found the stone rolled back from the tomb.
3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע	3 And upon entering, they did not find the body of the Lord Jesus.
4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים	4 And it happened that, while their minds were still confused about this, behold, two men stood beside them, in shining apparel.
5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים	5 Then, since they were afraid and were turning their faces toward the ground, these two said to them: “Why do you seek the living with the dead?
6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר	6 He is not here, for he has risen. Recall how he spoke to you, when he was still in Galilee,
7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום	7 saying: ‘For the Son of man must be delivered into the hands of sinful men, and be crucified, and on the third day rise again.’ ”
8 ותזכרנה את דבריו	8 And they called to mind his words.
9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים	9 And returning from the tomb, they reported all these things to the eleven, and to all the others.
10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה	10 Now it was Mary Magdalene, and Joanna, and Mary of James, and the other women who were with them, who told these things to the Apostles.
11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן	11 But these words seemed to them a delusion. And so they did not believe them.
12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה	12 But Peter, rising up, ran to the tomb. And stooping down, he saw the linen cloths positioned alone, and he went away wondering to himself about what had happened.
13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס	13 And behold, two of them went out, on the same day, to a town named Emmaus, which was the distance of sixty stadia from Jerusalem.
14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה	14 And they spoke to one another about all of these things that had occurred.
15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם	15 And it happened that, while they were speculating and questioning within themselves, Jesus himself, drawing near, traveled with them.
16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו	16 But their eyes were restrained, so that they would not recognize him.
17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים	17 And he said to them, “What are these words, which you are discussing with one another, as you walk and are sad?”
18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה	18 And one of them, whose name was Cleopas, responded by saying to him, “Are you the only one visiting Jerusalem who does not know the things that have happened there in these days?”
19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם	19 And he said to them, “What things?” And they said, “About Jesus of Nazareth, who was a noble prophet, powerful in works and in words, before God and all the people.
20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו	20 And how our high priests and leaders handed him over to be condemned to death. And they crucified him.
21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה	21 But we were hoping that he would be the Redeemer of Israel. And now, on top of all this, today is the third day since these things have happened.
22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר	22 Then, too, certain women from among us terrified us. For before daytime, they were at the tomb,
23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי	23 and, having not found his body, they returned, saying that they had even seen a vision of Angels, who said that he is alive.
24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו	24 And some of us went out to the tomb. And they found it just as the women had said. But truly, they did not find him.”
25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים	25 And he said to them: “How foolish and reluctant in heart you are, to believe everything that has been spoken by the Prophets!
26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו	26 Was not the Christ required to suffer these things, and so enter into his glory?”
27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו	27 And beginning from Moses and all the Prophets, he interpreted for them, in all the Scriptures, the things that were about him.
28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו	28 And they drew near to the town were they were going. And he conducted himself so as to go on further.
29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם	29 But they were insistent with him, saying, “Remain with us, because it is toward evening and now daylight is declining.” And so he entered with them.
30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם	30 And it happened that, while he was at table with them, he took bread, and he blessed and broke it, and he extended it to them.
31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם	31 And their eyes were opened, and they recognized him. And he vanished from their eyes.
32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים	32 And they said to one another, “Was not our heart burning within us, while he was speaking on the way, and when he opened the Scriptures to us?”
33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד	33 And rising up at that same hour, they returned to Jerusalem. And they found the eleven gathered together, and those who were with them,
34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון	34 saying: “In truth, the Lord has risen, and he has appeared to Simon.”
35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם	35 And they explained the things that were done on the way, and how they had recognized him at the breaking of the bread.
36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם	36 Then, while they were talking about these things, Jesus stood in their midst, And he said to them: “Peace be with you. It is I. Do not be afraid.”
37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו	37 Yet truly, they were very disturbed and terrified, supposing that they saw a spirit.
38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם	38 And he said to them: “Why are you disturbed, and why do these thoughts rise up in your hearts?
39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי	39 See my hands and feet, that it is I myself. Look and touch. For a spirit does not have flesh and bones, as you see that I have.”
40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו	40 And when he had said this, he showed them his hands and feet.
41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל	41 Then, while they were still in disbelief and in wonder out of joy, he said, “Do you have anything here to eat?”
42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש	42 And they offered him a piece of roasted fish and a honeycomb.
43 ויקח ויאכל לעיניהם	43 And when he had eaten these in their sight, taking up what was left, he gave it to them.
44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים	44 And he said to them: “These are the words that I spoke to you when I was still with you, because all things must be fulfilled which are written in the law of Moses, and in the Prophets, and in the Psalms about me.”
45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים	45 Then he opened their mind, so that they might understand the Scriptures.
46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי	46 And he said to them: “For so it is written, and so it was necessary, for the Christ to suffer and to rise up from the dead on the third day,
47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים	47 and, in his name, for repentance and the remission of sins to be preached, among all the nations, beginning at Jerusalem.
48 ואתם עדים בזאת	48 And you are witnesses of these things.
49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום	49 And I am sending the Promise of my Father upon you. But you must stay in the city, until such time as you are clothed with power from on high.”
50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם	50 Then he led them out as far as Bethania. And lifting up his hands, he blessed them.
51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה	51 And it happened that, while he was blessing them, he withdrew from them, and he was carried up into heaven.
52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה	52 And worshiping, they returned to Jerusalem with great joy.
53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן	53 And they were always in the temple, praising and blessing God. Amen.