Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 24

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות	1 El primer día de la semana, al amanecer, las mujeres fueron al sepulcro con los perfumes que habían preparado.
2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר	2 Ellas encontraron removida la piedra del sepulcro
3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע	3 y entraron, pero no hallaron el cuerpo del Señor Jesús.
4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים	4 Mientras estaban desconcertadas a causa de esto, se les aparecieron dos hombres con vestiduras deslumbrantes.
5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים	5 Como las mujeres, llenas de temor, no se atrevían a levantar la vista del suelo, ellos les preguntaron: «¿Por qué buscan entre los muertos al que está vivo?
6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר	6 No está aquí, ha resucitado. Recuerden lo que él les decía cuando aún estaba en Galilea:
7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום	7 «Es necesario que el Hijo del Hombre sea entregado en manos de los pecadores, que sea crucificado y que resucite al tercer día».
8 ותזכרנה את דבריו	8 Y las mujeres recordaron sus palabras.
9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים	9 Cuando regresaron del sepulcro, refirieron esto a los Once y a todos los demás.
10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה	10 Eran María Magdalena, Juana y María, la madre de Santiago, y las demás mujeres que las acompañaban. Ellas contaron todo a los Apóstoles,
11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן	11 pero a ellos les pareció que deliraban y no les creyeron.
12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה	12 Pedro, sin embargo, se levantó y corrió hacia el sepulcro, y al asomarse, no vio más que las sábanas. Entonces regresó lleno de admiración por lo que había sucedido.
13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס	13 Ese mismo día, dos de los discípulos iban a un pequeño pueblo llamado Emaús, situado a unos diez kilómetros de Jerusalén.
14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה	14 En el camino hablaban sobre lo que había ocurrido.
15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם	15 Mientras conversaban y discutían, el mismo Jesús se acercó y siguió caminando con ellos.
16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו	16 Pero algo impedía que sus ojos lo reconocieran.
17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים	17 El les dijo: «¿Qué comentaban por el camino?». Ellos se detuvieron, con el semblante triste,
18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה	18 y uno de ellos, llamado Cleofás, le respondió: «¡Tú eres el único forastero en Jerusalén que ignora lo que pasó en estos días!».
19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם	19 «¿Qué cosa?», les preguntó. Ellos respondieron: «Lo referente a Jesús, el Nazareno, que fue un profeta poderoso en obras y en palabras delante de Dios y de todo el pueblo,
20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו	20 y cómo nuestros sumos sacerdotes y nuestros jefes lo entregaron para ser condenado a muerte y lo crucificaron.
21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה	21 Nosotros esperábamos que fuera él quien librara a Israel. Pero a todo esto ya van tres días que sucedieron estas cosas.
22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר	22 Es verdad que algunas mujeres que están con nosotros nos han desconcertado: ellas fueron de madrugada al sepulcro
23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי	23 y al no hallar el cuerpo de Jesús, volvieron diciendo que se les había aparecido unos ángeles, asegurándoles que él está vivo.
24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו	24 Algunos de los nuestros fueron al sepulcro y encontraron todo como las mujeres habían dicho. Pero a él no lo vieron».
25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים	25 Jesús les dijo: «¡Hombres duros de entendimiento, cómo les cuesta creer todo lo que anunciaron los profetas!
26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו	26 ¿No será necesario que el Mesías soportara esos sufrimientos para entrar en su gloria?»
27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו	27 Y comenzando por Moisés y continuando en todas las Escrituras lo que se refería a él.
28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו	28 Cuando llegaron cerca del pueblo adonde iban, Jesús hizo ademán de seguir adelante.
29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם	29 Pero ellos le insistieron: «Quédate con nosotros, porque ya es tarde y el día se acaba». El entró y se quedó con ellos.
30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם	30 Y estando a la mesa, tomó el pan y pronunció la bendición; luego lo partió y se lo dio.
31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם	31 Entonces los ojos de los discípulos se abrieron y lo reconocieron, pero él había desaparecido de su vista.
32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים	32 Y se decían: «¿No ardía acaso nuestro corazón, mientras nos hablaba en el camino y nos explicaba las Escrituras?».
33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד	33 En ese mismo momento, se pusieron en camino y regresaron a Jerusalén. Allí encontraron reunidos a los Once y a los demás que estaban con ellos,
34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון	34 y estos les dijeron: «Es verdad, ¡el Señor ha resucitado y se apareció a Simón!».
35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם	35 Ellos, por su parte, contaron lo que les había pasado en el camino y cómo lo habían reconocido al partir el pan.
36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם	36 Todavía estaban hablando de esto, cuando Jesús se apareció en medio de ellos y les dijo: «La paz esté con ustedes».
37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו	37 Atónitos y llenos de temor, creían ver un espíritu,
38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם	38 pero Jesús les preguntó: «¿Por qué están turbados y se les presentan esas dudas?
39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי	39 Miren mis manos y mis pies, soy yo mismo. Tóquenme y vean. Un espíritu no tiene carne ni huesos, como ven que yo tengo».
40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו	40 Y diciendo esto, les mostró sus manos y sus pies.
41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל	41 Era tal la alegría y la admiración de los discípulos, que se resistían a creer. Pero Jesús les preguntó: «¿Tienen aquí algo para comer?».
42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש	42 Ellos le presentaron un trozo de pescado asado;
43 ויקח ויאכל לעיניהם	43 él lo tomó y lo comió delante de todos.
44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים	44 Después les dijo: «Cuando todavía estaba con ustedes, yo les decía: Es necesario que se cumpla todo lo que está escrito de mí en la Ley de Moisés, en los Profetas y en los Salmos».
45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים	45 Entonces les abrió la inteligencia para que pudieran comprender las Escrituras,
46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי	46 y añadió: «Así esta escrito: el Mesías debía sufrir y resucitar de entre los muertos al tercer día,
47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים	47 y comenzando por Jerusalén, en su Nombre debía predicarse a todas las naciones la conversión para el perdón de los pecados.
48 ואתם עדים בזאת	48 Ustedes son testigos de todo esto.
49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום	49 Y yo les enviaré lo que mi Padre les ha prometido. Permanezcan en la ciudad, hasta que sean revestidos con la fuerza que viene de lo alto».
50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם	50 Después Jesús los llevó hasta las proximidades de Betania y, elevando sus manos, los bendijo.
51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה	51 Mientras los bendecía, se separó de ellos y fue llevado al cielo.
52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה	52 Los discípulos, que se habían postrado delante de él, volvieron a Jerusalén con gran alegría,
53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן	53 y permanecían continuamente en el Templo alabando a Dios.