Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 24

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות	1 - Ma il primo giorno della settimana, la mattina di buon'ora, esse vennero al sepolcro, portando gli aromi che avevan preparato.
2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר	2 E trovarono rotolata la pietra del sepolcro.
3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע	3 Entrate, non trovarono il corpo del signore Gesù.
4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים	4 E mentre stavano costernate di ciò, ecco apparire innanzi a loro due uomini vestiti con abiti sfolgoranti,
5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים	5 i quali, mentre esse impaurite chinavano il viso a terra, dissero loro: «Perchè cercate tra i morti il vivente?
6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר	6 Egli non è qui, è risorto; rammentatevi di quanto vi ha detto, mentre era ancora in Galilea,
7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום	7 quando vi diceva: - È necessario che il Figliuol dell'uomo sia dato nelle mani di uomini peccatori e sia crocifisso e il terzo giorno risorga -».
8 ותזכרנה את דבריו	8 Esse allora si rammentarono delle parole di lui.
9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים	9 Tornate dal sepolcro, raccontarono tutte queste cose agli Undici e agli altri.
10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה	10 Ora quelle che annunziarono queste cose agli apostoli erano: Maria Maddalena, Giovanna, Maria, madre di Giacomo, e le altre donne che erano con loro.
11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן	11 Ma quelle parole parvero ad essi come un vaneggiamento, e non prestarono loro fede.
12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה	12 Pietro però, levatosi, corse al sepolcro; ed essendosi chinato a guardare, non vide altro che le bende; e se n'andò meravigliandosi tra sè per il fatto.
13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס	13 Quel giorno stesso, due di loro, se ne andarono a un villaggio, chiamato Emmaus, distante da Gerusalemme sessanta stadi.
14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה	14 Ragionavan tra loro intorno a quel che era successo.
15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם	15 E mentre ragionavano e discutevano insieme, Gesù stesso si accostò e si mise a camminare con loro.
16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו	16 Ma i loro occhi erano impediti così da non riconoscerlo.
17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים	17 Domandò loro: «Di che cosa discorrevate, cammin facendo? E perchè siete così malinconici?».
18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה	18 Uno dei due, chiamato Cleofa, rispose: «Tu solo stando in Gerusalemme, non sai quanto è accaduto colà in questi giorni?».
19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם	19 Egli domandò loro: «Cosa mai?». Gli risposero: «Il fatto di Gesù di Nazaret, che era un profeta potente in opere e in parole dinanzi a Dio e a tutto il popolo;
20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו	20 e come i principi dei Sacerdoti e i nostri magistrati l'han fatto condannare a morte e l'hanno crocifisso.
21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה	21 Ora noi speravamo che egli fosse per salvare Israele; invece, con tutto ciò, eccoci al terzo giorno da che queste cose sono avvenute.
22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר	22 Veramente alcune donne, delle nostre, ci hanno fatto stupire; essendo andate innanzi giorno al sepolcro
23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי	23 e non avendo trovato il corpo di lui, son venute a dirci d'essere state testimoni d'una visione di angeli, che lo dicono vivo.
24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו	24 Alcuni dei nostri sono andati al sepolcro e hanno trovato la cosa come le donne avevan detto: ma lui non l'han visto».
25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים	25 Ed egli disse loro: «O stolti e tardi di cuore a credere a tutte le cose che i profeti hanno detto!
26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו	26 Non doveva forse il Cristo patire tali cose e così entrare nella sua gloria?».
27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו	27 E cominciando da Mosè e da tutti i Profeti spiegava loro in tutte le Scritture, le cose che si riferivano a lui.
28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו	28 Giunti presso al villaggio ove andavano, egli fece finta d'andar più lontano.
29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם	29 Ma essi gli fecero forza, dicendo: «Resta con noi, che si fa sera e il giorno già declina». Egli entrò con quelli.
30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם	30 Quando fu a tavola con loro, prese il pane, lo benedisse, lo spezzò e lo porse ai discepoli.
31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם	31 Allora si aprirono gli occhi loro e lo riconobbero; ma egli sparì ai loro sguardi.
32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים	32 E si dissero l'uno all'altro: «Non ci ardeva forse il cuore in petto, mentre per istrada ci parlava e ci spiegava le Scritture?».
33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד	33 E senza por tempo in mezzo si levarono, tornarono a Gerusalemme e trovarono adunati gli Undici e gli altri che erano con loro,
34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון	34 i quali dissero: «Il Signore è veramente risorto, ed è apparso a Simone».
35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם	35 Ed essi pure raccontarono quello ch'era avvenuto per la via e come l'avevano riconosciuto nello spezzare il pane.
36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם	36 Mentre discorrevan di queste cose, Gesù apparve in mezzo a loro e disse: «La pace sia con voi! Sono io, non temete!».
37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו	37 Ma essi turbati e smarriti, credevano di vedere uno spirito.
38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם	38 Ed egli disse loro: «Perchè vi turbate e quali dubbi sorgono nel vostro cuore?
39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי	39 Guardate le mie mani e i miei piedi; sono proprio io; palpatemi e guardate; perchè lo spirito non ha carne e ossa come vedete che io ho in questo momento».
40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו	40 E detto questo, mostrò loro le mani e i piedi.
41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל	41 Ma siccome stentavano a credere ed erano pieni di meraviglia, chiese loro: «Non avete nulla da mangiare?».
42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש	42 Gli offrirono un pezzo di pesce arrostito e un favo di miele.
43 ויקח ויאכל לעיניהם	43 E dopo aver mangiato davanti ad essi, prese gli avanzi e li diede a loro.
44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים	44 Poi disse loro: «Questi sono i discorsi, che io vi facevo quando ero ancora con voi; cioè esser necessario che tutte le cose scritte di me nella Legge di Mosè, nei Profeti e nei Salmi fossero adempite».
45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים	45 Allora aprì loro la mente a intendere la Scrittura,
46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי	46 e disse: «Così sta scritto: Il Cristo deve patire e il terzo giorno risorgere da morte
47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים	47 e nel suo nome si predicherà la penitenza per la remissione dei peccati a tutte le genti cominciando da Gerusalemme .
48 ואתם עדים בזאת	48 Ora voi siete testimoni di queste cose.
49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום	49 Ed ecco io rimetto in voi la promessa del Padre mio, ma voi restate in questa città finchè siate rivestiti di potenza dall'alto».
50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם	50 Poi li condusse fuori fin presso Betania, e alzate le mani, li benedisse.
51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה	51 Mentre li benediceva, si staccò da loro e si sollevò su nel cielo.
52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה	52 Ed essi, adoratolo, tornarono a Gerusalemme con grande allegrezza; e stavano continuamente nel tempio a lodare e benedire Dio. Amen.
53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן