Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 24

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות	1 E NEL primo giorno della settimana, la mattina molto per tempo, esse, e certe altre con loro, vennero al monumento, portando gli aromati che aveano preparati.
2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר	2 E trovarono la pietra rotolata dal monumento.
3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע	3 Ed entrate dentro, non trovarono il corpo del Signore Gesù.
4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים	4 E mentre stavano perplesse di ciò, ecco, due uomini sopraggiunsero loro, in vestimenti folgoranti.
5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים	5 I quali, essendo esse impaurite, e chinando la faccia a terra, disser loro: Perchè cercate il vivente tra i morti?
6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר	6 Egli non è qui, ma è risuscitato; ricordatevi come egli vi parlò, mentre era ancora in Galilea;
7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום	7 dicendo che conveniva che il Figliuol dell’uomo fosse dato nelle mani degli uomini peccatori, e fosse crocifisso, ed al terzo giorno risuscitasse.
8 ותזכרנה את דבריו	8 Ed esse si ricordarono delle parole di esso.
9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים	9 Ed essendosene tornate dal monumento, rapportarono tutte queste cose agli undici, ed a tutti gli altri.
10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה	10 Or quelle che dissero queste cose agli apostoli erano Maria Maddalena, e Giovanna, e Maria, madre di Giacomo; e le altre ch’eran con loro.
11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן	11 Ma le lor parole parvero loro un vaneggiare, e non credettero loro.
12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה	12 Ma pur Pietro, levatosi, corse al monumento; ed avendo guardato dentro, non vide altro che le lenzuola, che giacevano quivi; e se ne andò, maravigliandosi tra sè stesso di ciò ch’era avvenuto
13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס	13 OR ecco, due di loro in quello stesso giorno andavano in un castello, il cui nome era Emmaus, distante da Gerusalemme sessanta stadi.
14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה	14 Ed essi ragionavan fra loro di tutte queste cose, ch’erano avvenute.
15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם	15 Ed avvenne che mentre ragionavano e discorrevano insieme, Gesù si accostò, e si mise a camminar con loro.
16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו	16 Or gli occhi loro erano ritenuti, per non conoscerlo.
17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים	17 Ed egli disse loro: Quali son questi ragionamenti, che voi tenete tra voi, camminando? e perchè siete mesti?
18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה	18 E l’uno, il cui nome era Cleopa, rispondendo, gli disse: Tu solo, dimorando in Gerusalemme, non sai le cose che in essa sono avvenute in questi giorni?
19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם	19 Ed egli disse loro: Quali? Ed essi gli dissero: Il fatto di Gesù Nazareno, il quale era un uomo profeta, potente in opere, e in parole, davanti a Dio, e davanti a tutto il popolo.
20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו	20 E come i principali sacerdoti, ed i nostri magistrati l’hanno dato ad esser giudicato a morte, e l’hanno crocifisso.
21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה	21 Or noi speravamo ch’egli fosse colui che avesse a riscattare Israele; ma ancora, oltre a tutto ciò, benchè sieno tre giorni che queste cose sono avvenute,
22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר	22 certe donne d’infra noi ci hanno fatti stupire; perciocchè, essendo andate la mattina a buon’ora al monumento,
23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי	23 e non avendo trovato il corpo d’esso, son venute, dicendo d’aver veduta una visione d’angeli, i quali dicono ch’egli vive.
24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו	24 Ed alcuni de’ nostri sono andati al monumento, ed hanno trovato così, come le donne avean detto; ma non han veduto Gesù.
25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים	25 Allora egli disse loro: O insensati, e tardi di cuore a credere a tutte le cose che i profeti hanno dette!
26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו	26 Non conveniva egli che il Cristo sofferisse queste cose, e così entrasse nella sua gloria?
27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו	27 E cominciando da Mosè, e seguendo per tutti i profeti, dichiarò loro in tutte le scritture le cose ch’erano di lui.
28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו	28 Ed essendo giunti al castello, ove andavano, egli fece vista d’andar più lungi.
29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם	29 Ma essi gli fecer forza, dicendo: Rimani con noi, perciocchè ei si fa sera, e il giorno è già dichinato. Egli adunque entrò nell’albergo, per rimaner con loro.
30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם	30 E quando egli si fu messo a tavola con loro, prese il pane, e fece la benedizione; e rottolo, lo distribuì loro.
31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם	31 E gli occhi loro furono aperti, e lo riconobbero; ma egli sparì da loro.
32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים	32 Ed essi dissero l’uno all’altro: Non ardeva il cuor nostro in noi, mentre egli ci parlava per la via, e ci apriva le scritture?
33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד	33 E in quella stessa ora si levarono, e ritornarono in Gerusalemme, e trovarono raunati gli undici, e quelli ch’erano con loro.
34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון	34 I quali dicevano: Il Signore è veramente risuscitato, ed è apparito a Simone.
35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם	35 Ed essi ancora raccontarono le cose avvenute loro per la via, e come egli era stato riconosciuto da loro nel rompere il pane
36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם	36 ORA, mentre essi ragionavano queste cose, Gesù stesso comparve nel mezzo di loro, e disse loro: Pace a voi.
37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו	37 Ma essi, smarriti, ed impauriti, pensavano vedere uno spirito.
38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם	38 Ed egli disse loro: Perchè siete turbati? e perchè salgono ragionamenti ne’ cuori vostri?
39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי	39 Vedete le mie mani, e i miei piedi; perciocchè io son desso; palpatemi, e vedete; poichè uno spirito non ha carne, nè ossa, come mi vedete avere.
40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו	40 E detto questo, mostrò loro le mani, e i piedi.
41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל	41 Ma, non credendo essi ancora per l’allegrezza, e maravigliandosi, egli disse loro: Avete voi qui alcuna cosa da mangiare?
42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש	42 Ed essi gli diedero un pezzo di pesce arrostito, e di un fiale di miele.
43 ויקח ויאכל לעיניהם	43 Ed egli presolo, mangiò in lor presenza.
44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים	44 Poi disse loro: Questi sono i ragionamenti che io vi teneva, essendo ancora con voi: che conveniva che tutte le cose scritte di me nella legge di Mosè, e ne’ profeti, e ne’ salmi, fossero adempiute.
45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים	45 Allora egli aperse loro la mente, per intendere le scritture.
46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי	46 E disse loro: Così è scritto, e così conveniva che il Cristo sofferisse, ed al terzo giorno risuscitasse da’ morti;
47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים	47 e che nel suo nome si predicasse ravvedimento, e remission dei peccati, fra tutte le genti, cominciando da Gerusalemme.
48 ואתם עדים בזאת	48 Or voi siete testimoni di queste cose.
49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום	49 Ed ecco, io mando sopra voi la promessa del Padre mio; or voi, dimorate nella città di Gerusalemme, finchè siate rivestiti della virtù da alto
50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם	50 POI li menò fuori fino in Betania; e, levate le mani in alto, li benedisse.
51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה	51 Ed avvenne che mentre egli li benediceva, si dipartì da loro, ed era portato in su nel cielo.
52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה	52 Ed essi, adoratolo, ritornarono in Gerusalemme con grande allegrezza.
53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן	53 Ed erano del continuo nel tempio, lodando, e benedicendo Iddio. Amen