Apocalisse 4

BIBBIA TINTORI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Dopo di ciò guardai, ed ecco una porta aperta nel cielo, e la voce che avevo udita prima, come tromba mi parlò di nuovo, dicendomi: Sali qua e ti farò vedere le coso che devono in seguito accadere.	1 וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וָאֵרֶא וְהִנֵּה פֶתַח נִפְתָּח בַּשָּׁמַיִם וְהַקּוֹל הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שְׁמַעְתִּיו כְּקוֹל שׁוֹפָר מִדַּבֵּר אֵלַי אֹמֵר עֲלֵה הֵנָּה וְאַרְאֶךָּ אֵת אֲשֶׁר־הָיֹה יִהְיֶה אַחֲרֵי־כֵן
2 E subito fui rapito in spirito, ea ecco un trono inalzato nel cielo, e sopra il trono uno a sedere.	2 וּכְרֶגַע הָיִיתִי בָרוּחַ וְהִנֵּה כִסֵּא נִרְאָה בַשָּׁמַיִם וְאֶחָד ישֵׁב עַל־הַכִּסֵּא
3 E colui che vi stava seduto era nell'aspetto simile alla pietra di diaspro e di sardio e intorno al trono era un'iride simile a smeraldo.	3 וְהַיּשֵׁב מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה אֶבֶן יָשְׁפֶה וָאֹדֶם וְקֶשֶׁת סָבִיב לַכִּסֵּא וּמַרְאֶיהָ כְּעֵין בָּרָקֶת
4 Attorno al trono stavano ventiquattro sedie e sopra le sedie erari seduti ventiquattro vegliar­di, vestiti di bianco, e sulle loro teste corone d'oro.	4 וְסָבִיב לַכִּסֵּא אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים כִּסְאוֹת וְעַל־הַכִּסְאוֹת רָאִיתִי אֵת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים הַזְּקֵנִים ישְׁבִים וְהֵם לְבֻשֵׁי בְגָדִים לְבָנִים וְעַטְרוֹת זָהָב בְּרָאשֵׁיהֶם
5 E dal trono partivan folgori e voci e tuoni, e dinanzi al trono sette lampade ardenti, che sono i sette spiriti di Dio.	5 וּמִן־הַכִּסֵּא יוֹצְאִים בְּרָקִים וּרְעָמִים וְקוֹלוֹת וְשִׁבְעָה לַפִּידֵי אֵשׁ בֹּעֲרִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא אֲשֶׁר־הֵם שִׁבְעָה רוּחוֹת הָאֱלֹהִים
6 E in faccia al trono come un mare di vetro simile a cristallo; e in mezzo al trono e intorno al trono, quattro animali pieni d'occhi davanti e di dietro.	6 וְלִפְנֵי הַכִּסֵּא יַם זְכוּכִית כְּעֵין הַקָּרַח וּבֵין הַכִּסֵּא וְסָבִיב לַכִּסֵּא אַרְבַּע חַיּוֹת מְלֵאוֹת עֵינַיִם מִלִּפְנֵיהֶם וּמֵאֲחֹרֵיהֶם
7 Il primo animale somigliava al leone, il secondo animale somigliava al vitello, il terzo aveva la faccia come d'uomo, e il quarto era simile ad aquila volante.	7 וּדְמוּת הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה כְּאַרְיֵה וְהַחַיָּה הַשֵּׁנִית כְּשׁוֹר וּפְנֵי הַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית כִּפְנֵי אָדָם וּדְמוּת הַחַיָּה הָרְבִיעִית כְּנֶשֶׁר מְעוֹפֵף
8 E ognuno dei quattro animali aveva sei ali, e all'intorno e di dentro son pieni d'occhi, e giorno e notte dicono senza mai cessare: Santo, santo, santo il Signore Dio onnipotente che era, che è, che ha da venire.	8 וּלְכָל־אַחַת מֵאַרְבַּע הַחַיּוֹת שֵׁשׁ כְּנָפַיִם מִסָּבִיב וְלִפְנִימָה הֵנָּה מְלֵאוֹת עֵינָיִם וְאֵין־דֳּמִי לָהֶן יוֹמָם וָלַיְלָה וְאֹמְרוֹת קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהוָֹה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הָיָה וְהֹוֶה וְיָבוֹא
9 E mentre gli animali rendevan gloria e onore e ringraziamento all'assiso sul trono, al vivente nei secoli dei secoli.	9 וּמִדֵּי־תֵת הַחַיּוֹת כָּבוֹד וְהָדָר וְתוֹדָה לַיּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא אֲשֶׁר־הוּא חַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים
10 I ventiquattro vegliardi si prostravano davanti all'assiso sul trono, adoravano il vivente nei secoli dei secoli e deponevano le loro corone dinanzi al trono, dicendo:	10 אָז יִפְּלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים עַל־פְּנֵיהֶם לִפְנֵי הַיּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא וְהִשְׁתַּחֲווּ לְחֵי עוֹלְמֵי הָעוֹלָמִים וְשָׂמוּ אֶת־עַטְרוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הַכִּסֵּא לֵאמֹר
11 Degno sei tu, o Signore nostro Dio, di ricevere la gloria, l'onore e la potenza, perchè tu creasti tutte le cose e per voler tuo esse esistono e furon create.	11 לְךָ נָאֶה אֲדֹנֵינוּ לָקַחַת כָּבוֹד וְהָדָר וָעֹז כִּי אַתָּה בָּרָאתָ הַכֹּל וְהַכֹּל בִּרְצוֹנְךָ הָיוּ וְנִבְרָאוּ