Ezechiele 20

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Nel settimo anno, nel quinto mese, ai dieci del mese, vennero alcuni degli anziani d'Israele per consultare il Signore e si posero a sedere davanti a me.	1 ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני
2 E la parola del Signore mi fu indirizzata in questi termini:	2 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
3 « Figlio dell'uomo, parla agli anziani d'Israele e di' loro: Così parla il Signore Dio: E' per consultarmi che siete venuti? Io vivo: non vi risponderò — dice il Signore.	3 בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה
4 Se tu li giudichi, o figlio dell'uomo, se tu li giudichi, mostra loro le abominazioni dei loro padri.	4 התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם
5 E di' loro: Così parla il Signore Dio: Nel giorno in cui elessi Israele e alzai la mia mano in favore della stirpe della casa di Giacobbe, e apparvi ad essi nella terra d'Egitto, e alzai la mia mano in loro favore, dicendo: Io sono il Signore Dio vostro;	5 ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם
6 in quel dì io alzai la mano in loro favore, per trarli dalla terra d'Egitto in una terra da me ad essi preparata che scorre latte e miele e che è la più eccellente delle terre.	6 ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות
7 E io dissi loro: Ognuno di voi getti via ciò che scandalizza i suoi occhi, e non vi contaminate cogli idoli d'Egitto: io sono il Signore Dio vostro.	7 ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם
8 Ma essi mi irritarono, non vollero darmi ascolto, e nessuno di essi gettò via le abominazioni dei suoi occhi, nè abbandonò gli idoli d'Egitto; e io decisi di effondere sopra di essi il mio sdegno, di sfogare contro di essi tutta la mia collera in mezzo alla terra d'Egitto.	8 וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים
9 Ma agii per amor del mio nome, perchè non fosse profanato davanti alle nazioni tra le quali si trovavano e in mezzo alle quali io apparvi ad essi, e così li trassi dalla terra d'Egitto.	9 ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים
10 Li feci dunque uscire dalla terra d'Egitto e li condussi nel deserto,	10 ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר
11 e diedi loro i miei precetti, i miei ordini, per i quali, mettendoli in pratica, l'uomo avrà vita.	11 ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם
12 Di più diedi ad essi i miei sabati, perchè fossero un segno fra me e loro, e conoscessero che io sono il Signore che li santifico.	12 וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם
13 Ma la casa d'Israele m'irritò nel deserto, non seguì le mie leggi, rigettò i miei ordini, per i quali chi li osserva ha vita, profanò in modo incredibile i miei sabati. Per questo io decisi di effondere il mio sdegno sopra di loro nel deserto e di sterminarli.	13 וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם
14 Ma agii per amor del mio nome, perchè non fosse profanato davanti alle nazioni dalle quali e alla presenza delle quali io li trassi via.	14 ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם
15 Io dunque alzai la mia mano sopra di loro nel deserto, (giurando) di non farli entrare nella terra loro data, che scorre latte e miele e che è la più eccellente delle terre,	15 וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות
16 perché avevan rigettati i miei ordini, non avevano osservati i miei comandamenti, avevano profanati i miei sabati, andando il loro cuore dietro agli idoli.	16 יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך
17 Ma il mio occhio s'impietosì sopra di essi, e così non li feci morire, non li sterminai nel deserto.	17 ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר
18 Però nella solitudine dissi ai loro figlioli: Non andate dietro agli insegnamenti dei vostri padri, non ne seguite la condotta, non vi contaminate coi loro idoli:	18 ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו
19 io sono il Signore Dio vostro: agite secondo i miei precetti, osservate i miei ordini e metteteli in pratica,	19 אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם
20 e santificato i miei sabati, in modo che siano un segno tra me e voi, e riconosciate che io sono il Signore Dio vostro.	20 ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם
21 Ma i loro figlioli mi esacerbarono, non agirono secondo i miei precetti, non osservarono, non misero in pratica i miei ordini, pei quali chi li osserva avrà vita, e profanarono i miei sabati; e minacciai di effondere il mio furore sopra di essi e di sfogare tutta la mia collera contro di loro nel deserto.	21 וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר
22 Ma rattenni la mia mano, e lo feci per amor del mio nome, perchè non fosse profanato davanti alle nazioni di mezzo alle quali e alla presenza delle quali li trassi via.	22 והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם
23 Di nuovo alzai la mano contro di essi nel deserto (giurando) di sperderli fra le nazioni è di gettarli al vento per le terre;	23 גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות
24 perchè non avevano fatto secondo i miei ordini, avevan rigettati i miei precetti, avevan profanati i miei sabati ed avevan rivolti i loro occhi dietro gli idoli dei loro padri.	24 יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם
25 E allora anch'io diedi loro dei comandamenti non buoni, degli ordini pei quali non avran vita.	25 וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם
26 E li resi immondi nelle loro oblazioni, quando pei loro delitti offrivan i primogeniti; e sapranno che io sono il Signore.	26 ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה
27 Per questo, parla alla casa d'Israele, o figlio dell'uomo, e di' loro: « Così parla il Signore Dio: Anche in questo mi hanno oltraggiato i vostri padri, dopo avermi disprezzato e schernito,	27 לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל
28 infatti, dopo che io li ebbi fatti entrare nella terra sopra la quale avevo alzata la mano, (giurando) di darla ad essi, adocchiato ogni colle alto, ogni albero frondoso, vi andarono ad immolare le loro vittime, ivi offrirono le loro oblazioni irritanti, ivi posero i soavi odori, e fecero le loro libazioni.	28 ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם
29 Ed io dissi loro: Che è mai l'alto luogo al quale andate? E si chiama alto luogo fino al giorno d'oggi.	29 ואמר אלהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה
30 Per questo di' alla casa d'Israele: Così parla il Signore Dio: Senza dubbio, voi vi contaminate battendo la via dei vostri padri, e fornicate dietro ai loro scandali,	30 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים
31 e nell'offrire i vostri doni, nel far passar pel fuoco i vostri figli, vi siete contaminati fino ad oggi con tutti i vostri idoli, ed io dovrò rispondervi, o casa d'Israele? Io vivo — dice il Signore Dio: — non vi darò risposta.	31 ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם
32 E non avverrà come voi pensate nella vostra mente, dicendo: « Saremo come le nazioni, come i popoli della terra: adoreremo i legni e le pietre ».	32 והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן
33 Io vivo — dico il Signore Dio: — con mano forte e braccio steso e furore sparso regnerò sopra di voi,	33 חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם
34 e vi trarrò di mezzo ai popoli e vi radunerò dalle regioni nelle quali siete dispersi, e regnerò sopra di voi con mano forte, braccio steso e furore sparso.	34 והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה
35 E vi condurrò al deserto dei popoli ed entrerò con voi in giudizio, faccia a faccia.	35 והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים
36 Come contesi in giudizio contro i vostri padri nel deserto della terra d'Egitto, così entrerò in giudizio con voi — dice il Signore Dio —	36 כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה
37 e vi sottometterò al mio scettro, e vi farò entrare nei vincoli dell'alleanza.	37 והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית
38 E separerò da voi i trasgressori e gli empi, li farò uscire dalla terra ove dimorano: ossi non entreranno nella terra d'Israele, e voi saprete che io sono il Signore ».	38 וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה
39 E a te, o casa d'Israele, così parla il Signore Dio: « Voi andate ciascuno dietro i vostri idoli e li servite; ma se nemmeno in questo mi darete ascolto e seguiterete a profanare il mio santo nome coi vostri doni e coi vostri idoli,	39 ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם
40 sul mio santo monte, sull'alta montagna d'Israele — dice il Signore Dio — ivi mi servirà tutta la casa d'Israele, tutti, dico, nella terra in cui mi saran graditi, ivi io cercherò le vostre primizie, l'inizio delle vostre decime in tutto ciò che voi consacrate.	40 כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם
41 Io vi gradirò come soave profumo, quando vi avrò tratti dalle nazioni e vi avrò radunati dalle terre in cui siete dispersi, e sarò santificato in voi agli occhi delle nazioni.	41 בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים
42 E voi saprete che io sono il Signore, quando vi avrò ricondotti nella terra d'Israele, nella terra per la quale alzai la mano (giurando) di darla ai vostri padri.	42 וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם
43 Là vi ricorderete della vostra condotta e di tutte le vostre scelleratezze colle quali vi siete contaminati, e dispiacerete a voi stessi negli occhi vostri a causa di tutte le malvagità da voi commesse.	43 וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם
44 E conoscerete ch'io sono il Signore, quando vi farò del bene per amor del mio nome, non secondo la vostra cattiva condotta e le vostre pessime scelleratezze, o casa d'Israele, — dice il Signore Dio ».	44 וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה
45 E il Signore mi parlò e mi disse:	45 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
46 « Figlio dell'uomo, volgi la faccia dalla parte australe, e fa cadere le parole dalla parte del mezzogiorno, e profetizza contro il bosco della campagna del mezzodì.	46 בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב
47 E dirai al bosco del mezzodì: Ascolta la parola del Signore: così parla il Signore Dio: Ecco che io accenderò in te il fuoco, e farò bruciare in te ogni pianta verde e ogni pianta secca, e la fiamma dell'incendio non sarà spenta, e in lei brucerà tutto ciò che apparisce dal mezzodì al settentrione.	47 ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה
48 Ed ogni mortale vedrà che io, il Signore, le ho dato fuoco — e non sarà spenta ».	48 וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה
49 E io dissi: « Ah, ah, ah! Signore Dio, essi dicono di me: Non parla forse in parabole costui? »	49 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא