Numeri 17

Sacra Bibbia Ricciotti	Modern Hebrew Bible
¹ - Ed il Signore disse a Mosè:	¹ וידבר יהוה אל משה לאמר
² «Parla a' figli d'Israele, e fatti dare da loro una verga per ogni tribù, cioè dodici verghe da tutti i capi-tribù, e scrivi il nome di ciascuno sulla sua verga.	² דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו
³ Metterai poi il nome d'Aronne per la tribù di Levi, e così ogni tribù avrà da sè la sua verga;	³ ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם
⁴ e le porrai nel tabernacolo dell'alleanza, di contro all'arca da dove io ti parlo.	⁴ והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה
⁵ La verga di quegli che io eleggerò di fra loro, germoglierà; così acqueterò intorno a me i lamenti de' figli d'Israele, co' quali mormorano contro di voi».	⁵ והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם
⁶ Mosè dunque parlò a' figli di Israele, e tutti i capi gli dettero ciascuno una verga per la sua tribù; furon dunque dodici verghe, oltre quella d'Aronne.	⁶ וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם
⁷ Mosè le pose davanti al Signore nel tabernacolo della testimonianza;	⁷ וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת
⁸ e tornato il giorno seguente, trovò che la verga d'Aronne, quella per la tribù di Levi, aveva germogliato; messe le gemme, n'eran usciti i fiori, e questi sbocciati avevano dato le mandorle.	⁸ ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים
⁹ Mosè dunque portò tutte le verghe dal tabernacolo del Signore alla presenza di tutt'i figli d'Israele; e dopo aver visto, riebbero ciascuno la propria verga.	⁹ ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו
¹⁰ Ed il Signore disse a Mosè: «Riporta la verga d'Aronne nel tabernacolo della testimonianza, acciò ivi sia conservata come avviso ai ribelli figliuoli d'Israele, e cessino da me le loro querele, e non abbiano a morire».	¹⁰ ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו
¹¹ E Mosè fece come il Signore gli aveva ordinato.	¹¹ ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה
¹² Ma i figli d'Israele dissero a Mosè: «Ecco, siamo sterminati, siamo tutti perduti;	¹² ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו
¹³ chiunque s'accosta al tabernacolo del Signore, muore. Dobbiamo dunque morir tutti, dal primo all'ultimo?».	¹³ כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע