Apocalisse 4

BIBBIA CEI 2008	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Poi vidi: ecco, una porta era aperta nel cielo. La voce, che prima avevo udito parlarmi come una tromba, diceva: «Sali quassù, ti mostrerò le cose che devono accadere in seguito».	1 וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וָאֵרֶא וְהִנֵּה פֶתַח נִפְתָּח בַּשָּׁמַיִם וְהַקּוֹל הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שְׁמַעְתִּיו כְּקוֹל שׁוֹפָר מִדַּבֵּר אֵלַי אֹמֵר עֲלֵה הֵנָּה וְאַרְאֶךָּ אֵת אֲשֶׁר־הָיֹה יִהְיֶה אַחֲרֵי־כֵן
2 Subito fui preso dallo Spirito. Ed ecco, c’era un trono nel cielo, e sul trono Uno stava seduto.	2 וּכְרֶגַע הָיִיתִי בָרוּחַ וְהִנֵּה כִסֵּא נִרְאָה בַשָּׁמַיִם וְאֶחָד ישֵׁב עַל־הַכִּסֵּא
3 Colui che stava seduto era simile nell’aspetto a diaspro e cornalina. Un arcobaleno simile nell’aspetto a smeraldo avvolgeva il trono.	3 וְהַיּשֵׁב מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה אֶבֶן יָשְׁפֶה וָאֹדֶם וְקֶשֶׁת סָבִיב לַכִּסֵּא וּמַרְאֶיהָ כְּעֵין בָּרָקֶת
4 Attorno al trono c’erano ventiquattro seggi e sui seggi stavano seduti ventiquattro anziani avvolti in candide vesti con corone d’oro sul capo.	4 וְסָבִיב לַכִּסֵּא אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים כִּסְאוֹת וְעַל־הַכִּסְאוֹת רָאִיתִי אֵת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים הַזְּקֵנִים ישְׁבִים וְהֵם לְבֻשֵׁי בְגָדִים לְבָנִים וְעַטְרוֹת זָהָב בְּרָאשֵׁיהֶם
5 Dal trono uscivano lampi, voci e tuoni; ardevano davanti al trono sette fiaccole accese, che sono i sette spiriti di Dio.	5 וּמִן־הַכִּסֵּא יוֹצְאִים בְּרָקִים וּרְעָמִים וְקוֹלוֹת וְשִׁבְעָה לַפִּידֵי אֵשׁ בֹּעֲרִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא אֲשֶׁר־הֵם שִׁבְעָה רוּחוֹת הָאֱלֹהִים
6 Davanti al trono vi era come un mare trasparente simile a cristallo. In mezzo al trono e attorno al trono vi erano quattro esseri viventi, pieni d’occhi davanti e dietro.	6 וְלִפְנֵי הַכִּסֵּא יַם זְכוּכִית כְּעֵין הַקָּרַח וּבֵין הַכִּסֵּא וְסָבִיב לַכִּסֵּא אַרְבַּע חַיּוֹת מְלֵאוֹת עֵינַיִם מִלִּפְנֵיהֶם וּמֵאֲחֹרֵיהֶם
7 Il primo vivente era simile a un leone; il secondo vivente era simile a un vitello; il terzo vivente aveva l’aspetto come di uomo; il quarto vivente era simile a un’aquila che vola.	7 וּדְמוּת הַחַיָּה הָרִאשׁוֹנָה כְּאַרְיֵה וְהַחַיָּה הַשֵּׁנִית כְּשׁוֹר וּפְנֵי הַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית כִּפְנֵי אָדָם וּדְמוּת הַחַיָּה הָרְבִיעִית כְּנֶשֶׁר מְעוֹפֵף
8 I quattro esseri viventi hanno ciascuno sei ali, intorno e dentro sono costellati di occhi; giorno e notte non cessano di ripetere: «Santo, santo, santo il Signore Dio, l’Onnipotente, Colui che era, che è e che viene!».	8 וּלְכָל־אַחַת מֵאַרְבַּע הַחַיּוֹת שֵׁשׁ כְּנָפַיִם מִסָּבִיב וְלִפְנִימָה הֵנָּה מְלֵאוֹת עֵינָיִם וְאֵין־דֳּמִי לָהֶן יוֹמָם וָלַיְלָה וְאֹמְרוֹת קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהוָֹה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הָיָה וְהֹוֶה וְיָבוֹא
9 E ogni volta che questi esseri viventi rendono gloria, onore e grazie a Colui che è seduto sul trono e che vive nei secoli dei secoli,	9 וּמִדֵּי־תֵת הַחַיּוֹת כָּבוֹד וְהָדָר וְתוֹדָה לַיּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא אֲשֶׁר־הוּא חַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים
10 i ventiquattro anziani si prostrano davanti a Colui che siede sul trono e adorano Colui che vive nei secoli dei secoli e gettano le loro corone davanti al trono, dicendo:	10 אָז יִפְּלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים עַל־פְּנֵיהֶם לִפְנֵי הַיּשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא וְהִשְׁתַּחֲווּ לְחֵי עוֹלְמֵי הָעוֹלָמִים וְשָׂמוּ אֶת־עַטְרוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הַכִּסֵּא לֵאמֹר
11 «Tu sei degno, o Signore e Dio nostro, di ricevere la gloria, l’onore e la potenza, perché tu hai creato tutte le cose, per la tua volontà esistevano e furono create».	11 לְךָ נָאֶה אֲדֹנֵינוּ לָקַחַת כָּבוֹד וְהָדָר וָעֹז כִּי אַתָּה בָּרָאתָ הַכֹּל וְהַכֹּל בִּרְצוֹנְךָ הָיוּ וְנִבְרָאוּ