Prima lettera ai Corinzi 14

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Aspirate alla carità. Desiderate intensamente i doni dello Spirito, soprattutto la profezia.	1 רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו
2 Chi infatti parla con il dono delle lingue non parla agli uomini ma a Dio poiché, mentre dice per ispirazione cose misteriose, nessuno comprende.	2 כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות
3 Chi profetizza, invece, parla agli uomini per loro edificazione, esortazione e conforto.	3 והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם
4 Chi parla con il dono delle lingue edifica se stesso, chi profetizza edifica l’assemblea.	4 המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה
5 Vorrei vedervi tutti parlare con il dono delle lingue, ma preferisco che abbiate il dono della profezia. In realtà colui che profetizza è più grande di colui che parla con il dono delle lingue, a meno che le interpreti, perché l’assemblea ne riceva edificazione.	5 וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה
6 E ora, fratelli, supponiamo che io venga da voi parlando con il dono delle lingue. In che cosa potrei esservi utile, se non vi comunicassi una rivelazione o una conoscenza o una profezia o un insegnamento?	6 ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה
7 Ad esempio: se gli oggetti inanimati che emettono un suono, come il flauto o la cetra, non producono i suoni distintamente, in che modo si potrà distinguere ciò che si suona col flauto da ciò che si suona con la cetra?	7 הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן
8 E se la tromba emette un suono confuso, chi si preparerà alla battaglia?	8 גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה
9 Così anche voi, se non pronunciate parole chiare con la lingua, come si potrà comprendere ciò che andate dicendo? Parlereste al vento!	9 כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח
10 Chissà quante varietà di lingue vi sono nel mondo e nulla è senza un proprio linguaggio.	10 הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול
11 Ma se non ne conosco il senso, per colui che mi parla sono uno straniero, e chi mi parla è uno straniero per me.	11 לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני
12 Così anche voi, poiché desiderate i doni dello Spirito, cercate di averne in abbondanza, per l’edificazione della comunità.	12 כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה
13 Perciò chi parla con il dono delle lingue, preghi di saperle interpretare.	13 על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה
14 Quando infatti prego con il dono delle lingue, il mio spirito prega, ma la mia intelligenza rimane senza frutto.	14 כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי
15 Che fare dunque? Pregherò con lo spirito, ma pregherò anche con l’intelligenza; canterò con lo spirito, ma canterò anche con l’intelligenza.	15 ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי
16 Altrimenti, se tu dai lode a Dio soltanto con lo spirito, in che modo colui che sta fra i non iniziati potrebbe dire l’Amen al tuo ringraziamento, dal momento che non capisce quello che dici?	16 כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר
17 Tu, certo, fai un bel ringraziamento, ma l’altro non viene edificato.	17 הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה
18 Grazie a Dio, io parlo con il dono delle lingue più di tutti voi;	18 אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות
19 ma in assemblea preferisco dire cinque parole con la mia intelligenza per istruire anche gli altri, piuttosto che diecimila parole con il dono delle lingue.	19 אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון
20 Fratelli, non comportatevi da bambini nei giudizi. Quanto a malizia, siate bambini, ma quanto a giudizi, comportatevi da uomini maturi.	20 אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים
21 Sta scritto nella Legge: In altre lingue e con labbra di stranieri parlerò a questo popolo, ma neanche così mi ascolteranno, dice il Signore.	21 הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה
22 Quindi le lingue non sono un segno per quelli che credono, ma per quelli che non credono, mentre la profezia non è per quelli che non credono, ma per quelli che credono.	22 לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים
23 Quando si raduna tutta la comunità nello stesso luogo, se tutti parlano con il dono delle lingue e sopraggiunge qualche non iniziato o non credente, non dirà forse che siete pazzi?	23 והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם
24 Se invece tutti profetizzano e sopraggiunge qualche non credente o non iniziato, verrà da tutti convinto del suo errore e da tutti giudicato,	24 אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם
25 i segreti del suo cuore saranno manifestati e così, prostrandosi a terra, adorerà Dio, proclamando: Dio è veramente fra voi!	25 ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם
26 Che fare dunque, fratelli? Quando vi radunate, uno ha un salmo, un altro ha un insegnamento; uno ha una rivelazione, uno ha il dono delle lingue, un altro ha quello di interpretarle: tutto avvenga per l’edificazione.	26 ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות
27 Quando si parla con il dono delle lingue, siano in due, o al massimo in tre, a parlare, uno alla volta, e vi sia uno che faccia da interprete.	27 כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש
28 Se non vi è chi interpreta, ciascuno di loro taccia nell’assemblea e parli solo a se stesso e a Dio.	28 ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים
29 I profeti parlino in due o tre e gli altri giudichino.	29 והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו
30 Ma se poi uno dei presenti riceve una rivelazione, il primo taccia:	30 וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון
31 uno alla volta, infatti, potete tutti profetare, perché tutti possano imparare ed essere esortati.	31 כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו
32 Le ispirazioni dei profeti sono sottomesse ai profeti,	32 ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה
33 perché Dio non è un Dio di disordine, ma di pace. Come in tutte le comunità dei santi,	33 כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים
34 le donne nelle assemblee tacciano perché non è loro permesso parlare; stiano invece sottomesse, come dice anche la Legge.	34 נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה
35 Se vogliono imparare qualche cosa, interroghino a casa i loro mariti, perché è sconveniente per una donna parlare in assemblea.	35 ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל
36 Da voi, forse, è partita la parola di Dio? O è giunta soltanto a voi?	36 או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע
37 Chi ritiene di essere profeta o dotato di doni dello Spirito, deve riconoscere che quanto vi scrivo è comando del Signore.	37 כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה
38 Se qualcuno non lo riconosce, neppure lui viene riconosciuto.	38 ומי אשר לא ידע אל ידע
39 Dunque, fratelli miei, desiderate intensamente la profezia e, quanto al parlare con il dono delle lingue, non impeditelo.	39 לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות
40 Tutto però avvenga decorosamente e con ordine.	40 הכל יעשה כהגן וכשורה