Vangelo secondo Marco 5

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Giunsero all’altra riva del mare, nel paese dei Gerasèni.	1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים
2 Sceso dalla barca, subito dai sepolcri gli venne incontro un uomo posseduto da uno spirito impuro.	2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו
3 Costui aveva la sua dimora fra le tombe e nessuno riusciva a tenerlo legato, neanche con catene,	3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו
4 perché più volte era stato legato con ceppi e catene, ma aveva spezzato le catene e spaccato i ceppi, e nessuno riusciva più a domarlo.	4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו
5 Continuamente, notte e giorno, fra le tombe e sui monti, gridava e si percuoteva con pietre.	5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים
6 Visto Gesù da lontano, accorse, gli si gettò ai piedi	6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו
7 e, urlando a gran voce, disse: «Che vuoi da me, Gesù, Figlio del Dio altissimo? Ti scongiuro, in nome di Dio, non tormentarmi!».	7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני
8 Gli diceva infatti: «Esci, spirito impuro, da quest’uomo!».	8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה
9 E gli domandò: «Qual è il tuo nome?». «Il mio nome è Legione – gli rispose – perché siamo in molti».	9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו
10 E lo scongiurava con insistenza perché non li cacciasse fuori dal paese.	10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ
11 C’era là, sul monte, una numerosa mandria di porci al pascolo.	11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים
12 E lo scongiurarono: «Mandaci da quei porci, perché entriamo in essi».	12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם
13 Glielo permise. E gli spiriti impuri, dopo essere usciti, entrarono nei porci e la mandria si precipitò giù dalla rupe nel mare; erano circa duemila e affogarono nel mare.	13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים
14 I loro mandriani allora fuggirono, portarono la notizia nella città e nelle campagne e la gente venne a vedere che cosa fosse accaduto.	14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה
15 Giunsero da Gesù, videro l’indemoniato seduto, vestito e sano di mente, lui che era stato posseduto dalla Legione, ed ebbero paura.	15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו
16 Quelli che avevano visto, spiegarono loro che cosa era accaduto all’indemoniato e il fatto dei porci.	16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים
17 Ed essi si misero a pregarlo di andarsene dal loro territorio.	17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם
18 Mentre risaliva nella barca, colui che era stato indemoniato lo supplicava di poter restare con lui.	18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו
19 Non glielo permise, ma gli disse: «Va’ nella tua casa, dai tuoi, annuncia loro ciò che il Signore ti ha fatto e la misericordia che ha avuto per te».	19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך
20 Egli se ne andò e si mise a proclamare per la Decàpoli quello che Gesù aveva fatto per lui e tutti erano meravigliati.	20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם
21 Essendo Gesù passato di nuovo in barca all’altra riva, gli si radunò attorno molta folla ed egli stava lungo il mare.	21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים
22 E venne uno dei capi della sinagoga, di nome Giàiro, il quale, come lo vide, gli si gettò ai piedi	22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו
23 e lo supplicò con insistenza: «La mia figlioletta sta morendo: vieni a imporle le mani, perché sia salvata e viva».	23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה
24 Andò con lui. Molta folla lo seguiva e gli si stringeva intorno.	24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו
25 Ora una donna, che aveva perdite di sangue da dodici anni	25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה
26 e aveva molto sofferto per opera di molti medici, spendendo tutti i suoi averi senza alcun vantaggio, anzi piuttosto peggiorando,	26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד
27 udito parlare di Gesù, venne tra la folla e da dietro toccò il suo mantello.	27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו
28 Diceva infatti: «Se riuscirò anche solo a toccare le sue vesti, sarò salvata».	28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע
29 E subito le si fermò il flusso di sangue e sentì nel suo corpo che era guarita dal male.	29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה
30 E subito Gesù, essendosi reso conto della forza che era uscita da lui, si voltò alla folla dicendo: «Chi ha toccato le mie vesti?».	30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי
31 I suoi discepoli gli dissero: «Tu vedi la folla che si stringe intorno a te e dici: “Chi mi ha toccato?”».	31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי
32 Egli guardava attorno, per vedere colei che aveva fatto questo.	32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת
33 E la donna, impaurita e tremante, sapendo ciò che le era accaduto, venne, gli si gettò davanti e gli disse tutta la verità.	33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה
34 Ed egli le disse: «Figlia, la tua fede ti ha salvata. Va’ in pace e sii guarita dal tuo male».	34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך
35 Stava ancora parlando, quando dalla casa del capo della sinagoga vennero a dire: «Tua figlia è morta. Perché disturbi ancora il Maestro?».	35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה
36 Ma Gesù, udito quanto dicevano, disse al capo della sinagoga: «Non temere, soltanto abbi fede!».	36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה
37 E non permise a nessuno di seguirlo, fuorché a Pietro, Giacomo e Giovanni, fratello di Giacomo.	37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב
38 Giunsero alla casa del capo della sinagoga ed egli vide trambusto e gente che piangeva e urlava forte.	38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה
39 Entrato, disse loro: «Perché vi agitate e piangete? La bambina non è morta, ma dorme».	39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא
40 E lo deridevano. Ma egli, cacciati tutti fuori, prese con sé il padre e la madre della bambina e quelli che erano con lui ed entrò dove era la bambina.	40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה
41 Prese la mano della bambina e le disse: «Talità kum», che significa: «Fanciulla, io ti dico: àlzati!».	41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא
42 E subito la fanciulla si alzò e camminava; aveva infatti dodici anni. Essi furono presi da grande stupore.	42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה
43 E raccomandò loro con insistenza che nessuno venisse a saperlo e disse di darle da mangiare.	43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול