Jó 35

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42
Versetti esaminati

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Igitur Eliu hæc rursum locutus est :1 וַיַּעַן אֱלִיהוּ וַיֹּאמַֽר׃
2 Numquid æqua tibi videtur tua cogitatio,
ut diceres : Justior sum Deo ?
2 הֲזֹאת חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּטאָמַרְתָּ צִדְקִי מֵאֵֽל׃
3 Dixisti enim : Non tibi placet quod rectum est :
vel quid tibi proderit, si ego peccavero ?
3 כִּֽי־תֹאמַר מַה־יִּסְכׇּן־לָךְמָה־אֹעִיל מֵחַטָּאתִֽי׃
4 Itaque ego respondebo sermonibus tuis,
et amicis tuis tecum.
4 אֲנִי אֲשִֽׁיבְךָ מִלִּיןוְֽאֶת־רֵעֶיךָ עִמָּֽךְ׃
5 Suspice cælum, et intuere :
et contemplare æthera quod altior te sit.
5 הַבֵּט שָׁמַיִם וּרְאֵהוְשׁוּר שְׁחָקִים גָּבְהוּ מִמֶּֽךָּ׃
6 Si peccaveris, quid ei nocebis ?
et si multiplicatæ fuerint iniquitates tuæ, quid facies contra eum ?
6 אִם־חָטָאתָ מַה־תִּפְעׇל־בּוֹוְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה־תַּֽעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃
7 Porro si juste egeris, quid donabis ei ?
aut quid de manu tua accipiet ?
7 אִם־צָדַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־לוֹאוֹ מַה־מִּיָּדְךָ יִקָּֽח׃
8 Homini qui similis tui est, nocebit impietas tua :
et filium hominis adjuvabit justitia tua.
8 לְאִישׁ־כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָוּלְבֶן־אָדָם צִדְקָתֶֽךָ׃
9 Propter multitudinem calumniatorum clamabunt,
et ejulabunt propter vim brachii tyrannorum.
9 מֵרֹב עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּיְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רַבִּֽים׃
10 Et non dixit : Ubi est Deus qui fecit me,
qui dedit carmina in nocte ;
10 וְֽלֹא־אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂינֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּֽיְלָה׃
11 qui docet nos super jumenta terræ,
et super volucres cæli erudit nos ?
11 מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץוּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃
12 Ibi clamabunt, et non exaudiet,
propter superbiam malorum.
12 שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶהמִפְּנֵי גְּאוֹן רָעִֽים׃
13 Non ergo frustra audiet Deus,
et Omnipotens causas singulorum intuebitur.
13 אַךְ־שָׁוְא לֹא־יִשְׁמַע ׀ אֵלוְשַׁדַּי לֹא יְשׁוּרֶֽנָּה׃
14 Etiam cum dixeris : Non considerat :
judicare coram illo, et expecta eum.
14 אַף כִּֽי־תֹאמַר לֹא תְשׁוּרֶנּוּדִּין לְפָנָיו וּתְחוֹלֵֽל לֽוֹ׃
15 Nunc enim non infert furorem suum,
nec ulciscitur scelus valde.
15 וְעַתָּה כִּי־אַיִן פָּקַד אַפּוֹוְלֹֽא־יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹֽד׃
16 Ergo Job frustra aperit os suum,
et absque scientia verba multiplicat.		16 וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה־פִּיהוּבִּבְלִי־דַעַת מִלִּין יַכְבִּֽר׃