Lettera agli Ebrei 10

NOVA VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Umbram enim habens lex bonorum futurorum, non ip sam imaginem rerum, per singulos annos iisdem ipsis hostiis, quas offerunt indesinenter, numquam potest accedentes perfectos facere.	1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה
2 Alioquin nonne cessassent offerri, ideo quod nullam haberent ultra conscientiam peccatorum cultores semel mundati?	2 כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים
3 Sed in ipsis commemoratio peccatorum per singulos annos fit.	3 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה
4 Impossibile enim est sanguinem taurorum et hircorum auferre peccata.	4 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים
5 Ideo ingrediens mundum dicit: “ Hostiam et oblationem noluisti, corpus autem aptasti mihi;	5 ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי
6 holocautomata et sacrificia pro peccato non tibi placuerunt.	6 עולה וחטאה לא שאלת
7 Tunc dixi: Ecce venio, in capitulo libri scriptum est de me, ut faciam, Deus, voluntatem tuam ”.	7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי
8 Superius dicens: “ Hostias et oblationes et holocautomata et sacrificia pro peccato noluisti, nec placuerunt tibi ”, quae secundum legem offeruntur,	8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה
9 tunc dixit: “ Ecce venio, ut faciam voluntatem tuam ”. Aufert primum, ut secundum statuat;	9 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה
10 in qua voluntate sanctificati sumus per oblationem corporis Christi Iesu in semel.	10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת
11 Et omnis quidem sacerdos stat cotidie ministrans et easdem saepe offerens hostias, quae numquam possunt auferre peccata.	11 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים
12 Hic autem, una pro peccatis oblata hostia, in sempiternum consedit in dextera Dei,	12 אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים
13 de cetero exspectans, donec ponantur inimici eius scabellum pedum eius;	13 וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו
14 una enim oblatione consummavit in sempiternum eos, qui sanctificantur.	14 כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים
15 Testificatur autem nobis et Spiritus Sanctus; postquam enim dixit:	15 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו
16 “ Hoc est testamentum, quod testabor ad illos post dies illos, dicit Dominus, dando leges meas in cordibus eorum, et in mente eorum superscribam eas;	16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה
17 et peccatorum eorum et iniquitatum eorum iam non recordabor amplius ”.	17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד
18 Ubi autem horum remissio, iam non oblatio pro peccato.	18 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם
19 Habentes itaque, fratres, fiduciam in introitum Sanctorum in sanguine Iesu,	19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע
20 quam initiavit nobis viam novam et viventem per velamen, id est carnem suam,	20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו
21 et sacerdotem magnum super domum Dei,	21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים
22 accedamus cum vero corde in plenitudine fidei, aspersi corda a conscientia mala et abluti corpus aqua munda;	22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים
23 teneamus spei confessionem indeclinabilem, fidelis enim est, qui repromisit;	23 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח
24 et consideremus invicem in provocationem caritatis et bonorum operum,	24 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים
25 non deserentes congregationem nostram, sicut est consuetudinis quibusdam, sed exhortantes, et tanto magis quanto videtis appropinquantem diem.	25 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום
26 Voluntarie enim peccantibus nobis, post acceptam notitiam veritatis, iam non relinquitur pro peccatis hostia,	26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא
27 terribilis autem quaedam exspectatio iudicii, et ignis aemulatio, quae consumptura est adversarios.	27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים
28 Irritam quis faciens legem Moysis, sine ulla miseratione duobus vel tribus testibus moritur;	28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה
29 quanto deteriora putatis merebitur supplicia, qui Filium Dei conculcaverit et sanguinem testamenti communem duxerit, in quo sanctificatus est, et Spiritui gratiae contumeliam fecerit?	29 מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד
30 Scimus enim eum, qui dixit: “ Mihi vindicta, ego retribuam ”; et iterum: “ Iudicabit Dominus populum suum ”.	30 כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו
31 Horrendum est incidere in manus Dei viventis.	31 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים
32 Rememoramini autem pristinos dies, in quibus illuminati magnum certamen sustinuistis passionum,	32 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים
33 in altero quidem opprobriis et tribulationibus spectaculum facti, in altero autem socii taliter conversantium effecti;	33 פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת
34 nam et vinctis compassi estis et rapinam bonorum vestrorum cum gaudio suscepistis, cognoscentes vos habere meliorem substantiam et manentem.	34 כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד
35 Nolite itaque abicere confidentiam vestram, quae magnam habet remunerationem;	35 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב
36 patientia enim vobis necessaria est, ut voluntatem Dei facientes reportetis promissionem.	36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה
37 Adhuc enim modicum quantulum, qui venturus est, veniet et non tardabit.	37 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר
38 Iustus autem meus ex fide vivet; quod si subtraxerit se, non sibi complacet in eo anima mea.	38 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו
39 Nos autem non sumus subtractionis in perditionem, sed fidei in acquisitionem animae.	39 אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש