Vangelo secondo Luca 8

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et factum est deinceps, et ipse iter faciebat per civitatem et ca stellumpraedicans et evangelizans regnum Dei; et Duodecim cum illo	1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיַּעֲבֹר מֵעִיר אֶל־עִיר וּמִכְּפָר אֶל־כְּפָר קוֹרֵא וּמְבַשֵּׂר אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּשְׁנֵים הֶעָשָׂר אִתּוֹ
2 et mulieresaliquae, quae erant curatae ab spiritibus malignis et infirmitatibus: Maria,quae vocatur Magdalene, de qua daemonia septem exierant,	2 וְנָשִׁים אֲשֶׁר נִרְפְּאוּ מֵרוּחוֹת רָעוֹת וּמֵחֳלָיִים מִרְיָם הַנִּקְרָאָה מַגְדָּלִית אֲשֶׁר גֹּרְשׁוּ מִמֶּנָּה שִׁבְעָה שֵׁדִים
3 et Ioanna uxor Chuza,procuratoris Herodis, et Susanna et aliae multae, quae ministrabant eis defacultatibus suis.	3 וְיוֹחָנָה אֵשֶׁת כּוּזָא סוֹכֵן הוֹרְדוֹס וְשׁוֹשַׁנָּה וַאֲחֵרוֹת רַבּוֹת אֲשֶׁר שֵׁרְתֻהוּ מִנִּכְסֵיהֶן
4 Cum autem turba plurima conveniret, et de singulis civitatibus properarent adeum, dixit per similitudinem:	4 וַיְהִי בְּהִתְאַסֵּף הֲמוֹן עַם־רָב אֲשֶׁר יָצְאוּ אֵלָיו מֵעִיר וָעִיר וַיְדַבֵּר בְּמָשָׁל
5 “ Exiit, qui seminat, seminare semen suum. Etdum seminat ipse, aliud cecidit secus viam et conculcatum est, et volucres caelicomederunt illud.	5 הַזּוֹרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ אֶת־זַרְעוֹ וּבְזָרְעוֹ נָפַל מִן־הַזֶּרַע עַל־יַד הַדָּרֶךְ וַיֵּרָמַס וְעוֹף הַשָּׁמַיִם אֲכָלוֹ
6 Et aliud cecidit super petram et natum aruit, quia nonhabebat umorem.	6 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל־הַסָּלַע וַיִּצְמַח וַיִּיבַשׁ כִּי לֹא הָיְתָה־לוֹ לַחוּת
7 Et aliud cecidit inter spinas, et simul exortae spinaesuffocaverunt illud.	7 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל בְּתוֹךְ הַקֹּצִים וַיִּצְמְחוּ הַקֹּצִים עִמּוֹ וַיְמַעֲכֻהוּ
8 Et aliud cecidit in terram bonam et ortum fecit fructumcentuplum ”. Haec dicens clamabat: “ Qui habet aures audiendi, audiat ”.	8 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל־הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה וַיִּצְמַח וַיַּעַשׂ פְּרִי מֵאָה שְׁעָרִים כָּזֹאת דִּבֵּר וַיִּקְרָא מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע
9 Interrogabant autem eum discipuli eius, quae esset haec parabola.	9 וַיִּשְׁאָלֻהוּ תַלְמִידָיו לֵאמֹר מָה הַמָּשָׁל הַזֶּה
10 Quibusipse dixit: “ Vobis datum est nosse mysteria regni Dei, ceteris autem inparabolis, ut videntes non videant et audientes non intellegant.	10 וַיֹּאמַר לָכֶם נִתַּן לָדַעַת אֶת־סוֹדוֹת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְלָאֲחֵרִים בִּמְשָׁלִים לְמַעַן בִּרְאֹתָם לֹא יִרְאוּ וּבְשָׁמְעָם לֹא יָבִינוּ
11 Est autem haec parabola: Semen est verbum Dei.	11 וְזֶה הוּא הַמָּשָׁל הַזֶּרַע דְּבַר־אֱלֹהִים הוּא
12 Qui autem secus viam, suntqui audiunt; deinde venit Diabolus et tollit verbum de corde eorum, ne credentessalvi fiant.	12 וַאֲשֶׁר עַל־יַד הַדֶּרֶךְ הֵם הַשֹּׁמְעִים וְאַחַר־כֵּן בָּא הַשָּׂטָן וְנֹשֵׂא אֶת־הַדָּבָר מִלִּבָּם פֶּן־יַאֲמִינוּ וְנוֹשָׁעוּ
13 Qui autem supra petram: qui cum audierint, cum gaudio suscipiuntverbum; et hi radices non habent, qui ad tempus credunt, et in temporetentationis recedunt.	13 וַאֲשֶׁר עַל־הַסֶּלַע הֵם הַמְקַבְּלִים בְּשִׂמְחָה אֶת־הַדָּבָר בְּשָׁמְעָם וְשֹׁרֶשׁ אֵין לָהֶם רַק לְשָׁעָה מַאֲמִינִים וּבְעֵת הַנִּסָּיוֹן יִסֹּגוּ אָחוֹר
14 Quod autem in spinis cecidit: hi sunt, qui audierunt eta sollicitudinibus et divitiis et voluptatibus vitae euntes suffocantur et nonreferunt fructum.	14 וַאֲשֶׁר נָפַל בֵּין הַקֹּצִים הֵם הַשֹּׁמְעִים וְהוֹלְכִים לָהֶם וַיָּמֹכּוּ בִּדְאָגוֹת וּבְעשֶׁר וּבְתַאֲוֺת הַחַיִּים וּפְרִי לֹא־יְשַׁוּוּ לָמוֹ
15 Quod autem in bonam terram: hi sunt, qui in corde bono etoptimo audientes verbum retinent et fructum afferunt in patientia.	15 וַאֲשֶׁר בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם הַשֹּׁמְרִים בְּלֵב טוֹב וְטָהוֹר אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמָעוּ וְעֹשִׂים פְּרִי בְּתוֹחָלֶת
16 Nemo autem lucernam accendens operit eam vaso aut subtus lectum ponit, sedsupra candelabrum ponit, ut intrantes videant lumen.	16 וְאֵין־אִישׁ מַדְלִיק נֵר אֲשֶׁר יְכַסֶּה אוֹתוֹ בִּכְלִי אוֹ יְשִׂימֵהוּ תַּחַת הַמִּטָּה כִּי אִם־עַל־הַמְּנוֹרָה יַעֲלֵהוּ לְמַעַן יִרְאוּ כָּל־בָּאֵי הַבַּיִת אֶת־הָאוֹר
17 Non enim est occultum,quod non manifestetur, nec absconditum, quod non cognoscatur et in palam veniat.	17 כִּי אֵין־דָּבָר נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין גָּנוּז אֲשֶׁר לֹא יִוָּדַע וּבָא לָאוֹר
18 Videte ergo quomodo audiatis: qui enim habet, dabitur illi; et, quicumque nonhabet, etiam quod putat se habere, auferetur ab illo ”.	18 לָכֵן רְאוּ אֵיךְ תִּשְׁמָעוּן כִּי כָל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ נָתוֹן יִנָּתֵן לוֹ וְכָל־אֲשֶׁר אֵין לוֹ גַּם אֶת־אֲשֶׁר הוּא חשֵׁב לִהְיוֹת לוֹ יֻקַּח מִמֶּנּוּ
19 Venerunt autem ad illum mater et fratres eius, et non poterant adire ad eumprae turba.	19 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו אִמּוֹ וְאֶחָיו וְלֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו מִפְּנֵי הָעָם
20 Et nuntiatum est illi: “ Mater tua et fratres tui stant forisvolentes te videre ”.	20 וַיֻּגַּד־לוֹ לֵאמֹר אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עֹמְדִים בַּחוּץ וְהֵם חֲפֵצִים לִרְאוֹתֶךָ
21 Qui respondens dixit ad eos: “ Mater mea et fratresmei hi sunt, qui verbum Dei audiunt et faciunt ”.	21 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִמִּי וְאַחַי הֵם הַשֹּׁמְעִים וְעֹשִׂים אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים
22 Factum est autem in una dierum, et ipse ascendit in navem et discipuli eius,et ait ad illos: “ Transfretemus trans stagnum ”. Et ascenderunt.	22 וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרֶד אֶל־אֳנִיָּה הוּא וְתַלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַעְבְּרָה אֶל־עֵבֶר הַיָּם וַיָּשׁוּטוּ הַיָּמָּה
23 Navigantibus autem illis, obdormivit. Et descendit procella venti in stagnum, etcomplebantur et periclitabantur.	23 וַיְהִי בְּלֶכְתָּם בָּאֳנִיָּה וַיִּשְׁכַּב וַיִּישָׁן וְרוּחַ סְעָרָה יָרְדָה עַל־הַיָּם וַיִּשְׁטְפוּ עֲלֵיהֶם הַמַּיִם וַיִּהְיוּ בְּסַכָּנָה
24 Accedentes autem suscitaverunt eum dicentes:“ Praeceptor, praeceptor, perimus! ”. At ille surgens increpavit ventum ettempestatem aquae, et cessaverunt, et facta est tranquillitas.	24 וַיִּגְּשׁוּ וַיָּעִירוּ אוֹתוֹ לֵאמֹר מוֹרֶה מוֹרֶה אָבָדְנוּ וַיֵּעוֹר וַיִּגְעַר בָּרוּחַ וּבְמִשְׁבְּרֵי־יָם וַיִּשְׁתְּקוּ וַתְּהִי דְמָמָה
25 Dixit autemillis: “ Ubi est fides vestra? ”. Qui timentes mirati sunt dicentes adinvicem: “ Quis putas hic est, quia et ventis imperat et aquae, et oboediuntei? ”.	25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַיֵּה אֱמוּנַתְכֶם וַיִּירְאוּ וַיִּתְמְהוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מִי אֵפוֹא הוּא הַמְצַוֶּה גַּם־אֶת־הָרוּחוֹת וְאֶת־הַמַּיִם וַיִּשְׁמְעוּ לוֹ
26 Enavigaverunt autem ad regionem Gergesenorum, quae est contra Galilaeam.	26 וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים אֲשֶׁר מִמּוּל הַגָּלִיל
27 Et cum egressus esset ad terram, occurrit illi vir quidam de civitate, quihabebat daemonia et iam tempore multo vestimento non induebatur neque in domomanebat sed in monumentis.	27 וַיֵּצֵא אֶל־הַיַּבָּשָׁה וַיִּפְגְּשֵׁהוּ אִישׁ מִן הָעִיר אֲשֶׁר שֵׁדִים בּוֹ מִיָּמִים רַבִּים וּבֶגֶד לֹא לָבַשׁ וּבְבַיִת לֹא יָשַׁב כִּי אִם־בַּקְּבָרִים
28 Is ut vidit Iesum, exclamans procidit ante illumet voce magna dixit: “ Quid mihi et tibi est, Iesu, Fili Dei Altissimi?Obsecro te, ne me torqueas ”.	28 וַיַּרְא אֶת־יֵשׁוּעַ וַיִּפֹּל לְפָנָיו וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל מַה־לִּי וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן־אֵל עֶלְיוֹן מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ אֲשֶׁר לֹא תְעַנֵּנִי
29 Praecipiebat enim spiritui immundo, ut exiretab homine. Multis enim temporibus arripiebat illum, vinciebatur catenis etcompedibus custoditus; et ruptis vinculis, agebatur a daemonio in deserta.	29 כִּי צִוָּה אֶת־הָרוּחַ הַטָּמֵא לָצֵאת מִן־הָאִישׁ כִּי יָמִים רַבִּים חָטַף אֹתוֹ וְנֶאֱסַר בָּאזִקִּים וְנִשְׁמַר בַּכְּבָלִים וְהָיָה בְּנַתְּקוֹ אֶת־הַמּוֹסֵרוֹת וְנִדְחַף בְּיַד הַשֵּׁד אֶל־הַמִּדְבָּרוֹת
30 Interrogavit autem illum Iesus dicens: “ Quod tibi nomen est? ”. At illedixit: “ Legio ”, quia intraverunt daemonia multa in eum.	30 וַיִּשְׁאַל אֹתוֹ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר מַה־שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לִגְיוֹן שְׁמִי כִּי־שֵׁדִים רַבִּים נִכְנְסוּ בוֹ
31 Et rogabanteum, ne imperaret illis, ut in abyssum irent.	31 וַיִּתְחַנְנוּ לוֹ לְבִלְתִּי צַוֹּת אֹתָם לָרֶדֶת אֶל־הַתְּהוֹם
32 Erat autem ibi grex porcorum multorum pascentium in monte; et rogaverunt eum,ut permitteret eis in illos ingredi. Et permisit illis.	32 וַיְהִי־שָׁם עֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים עַל־הַמִּרְעֶה בָּהָר וַיִּתְחַנְנוּ לוֹ כִּי־יַנִּיחַ לָהֶם לָבוֹא אֶל־תּוֹכָם וַיַּנַּח לָהֶם
33 Exierunt ergodaemonia ab homine et intraverunt in porcos, et impetu abiit grex per praecepsin stagnum et suffocatus est.	33 וַיֵּצְאוּ הַשֵּׁדִים מִן־הָאָדָם הַהוּא וַיָּבֹאוּ בַּחֲזִירִים וַיִּשְׂתָּעֵר הָעֵדֶר מִן־הַמּוֹרָד אֶל־הַיָּם וַיִּטְבָּע
34 Quod ut viderunt factum, qui pascebant,fugerunt et nuntiaverunt in civitatem et in villas.	34 וַיָּנוּסוּ הָרֹעִים כִּרְאוֹתָם אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיַּגִּידוּ הַדָּבָר בָּעִיר וּבַכְּפָרִים
35 Exierunt autem videre,quod factum est, et venerunt ad Iesum et invenerunt hominem sedentem, a quodaemonia exierant, vestitum ac sana mente ad pedes Iesu et timuerunt.	35 וַיֵּצְאוּ לִרְאוֹת אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיָּבֹאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיִּמְצְאוּ־שָׁם אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ הַשֵּׁדִים ישֵׁב לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ מְלֻבָּשׁ וְטוֹב־שֵׂכֶל וַיִּירָאוּ
36 Nuntiaverunt autem illis hi, qui viderant, quomodo sanus factus esset, qui adaemonio vexabatur.	36 וַיְסַפְּרוּ לָהֶם הָרֹאִים אֵיךְ נִרְפָּא אֲחוּז הַשֵּׁדִים
37 Et rogaverunt illum omnis multitudo regionisGergesenorum, ut discederet ab ipsis, quia timore magno tenebantur. Ipse autemascendens navem reversus est.	37 וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ כָּל־הֲמוֹן חֶבֶל הַגַּדְרִיִּים לָלֶכֶת מֵאִתָּם כִּי־אֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיֵּרֶד אֶל־הָאֳנִיָּה וַיָּשֹׁב
38 Et rogabat illum vir, a quo daemonia exierant,ut cum eo esset. Dimisit autem eum dicens:	38 וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הָאִישׁ אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ הַשֵּׁדִים לָשֶׁבֶת אִתּוֹ וַיְשַׁלַּח אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ בְּאָמְרוֹ
39 “ Redi domum tuam et narraquanta tibi fecit Deus ”. Et abiit per universam civitatem praedicans quantailli fecisset Iesus.	39 שׁוּב לְבֵיתְךָ וְסַפֵּר הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה־לְךָ הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ לוֹ וַיַּשְׁמַע בְּכָל־הָעִיר אֶת־הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה־לוֹ יֵשׁוּעַ
40 Cum autem rediret Iesus, excepit illum turba; erant enim omnes exspectanteseum.	40 וַיְהִי בְּשׁוּב יֵשׁוּעַ וַיְקַבֵּל אֹתוֹ הָעָם כִּי כֻלָּם הָיוּ מְחַכִּים לוֹ
41 Et ecce venit vir, cui nomen Iairus, et ipse princeps synagogae erat, etcecidit ad pedes Iesu rogans eum, ut intraret in domum eius,	41 וְהִנֵּה־בָא אִישׁ וּשְׁמוֹ יָאִיר וְהוּא רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיִּפֹּל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיִּתְחַנֶּן־לוֹ לָבוֹא אִתּוֹ אֶל־בֵּיתוֹ
42 quia filia unicaerat illi fere annorum duodecim, et haec moriebatur. Et dum iret, a turbiscomprimebatur.	42 כִּי בַּת יְחִידָה כִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה לּוֹ וְהִיא נוֹטָה לָמוּת וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ שָׁמָּה וַיִּדְחָקֻהוּ הֲמוֹן הָעָם
43 Et mulier quaedam erat in fluxu sanguinis ab annis duodecim,quae in medicos erogaverat omnem substantiam suam nec ab ullo potuit curari;	43 וְאִשָּׁה זָבַת דָּם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֲשֶׁר הוֹצִיאָה כָל־קִנְיָנָהּ לָרֹפְאִים וְאֵין אִישׁ יָכֹל לְרַפֹּאתָהּ
44 accessit retro et tetigit fimbriam vestimenti eius, et confestim stetit fluxussanguinis eius.	44 הִיא קָרְבָה מֵאַחֲרָיו וַתִּגַּע בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְזוֹב דָּמָהּ עָמַד פִּתְאֹם
45 Et ait Iesus: “ Quis est, qui me tetigit? ”. Negantibusautem omnibus, dixit Petrus: “ Praeceptor, turbae te comprimunt et affligunt”.	45 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ מִי־זֶה נָגַע־בִּי וְכֻלָּם כִּחֵשׁוּ וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס וְהָעֹמְדִים אֶצְלוֹ מוֹרֶה הֲמוֹן הָעָם דֹּחֲקִים וְלֹחֲצִים אֹתָךְ וְאַתָּה תֹאמַר מִי נָגַע בִּי
46 At dixit Iesus: “ Tetigit me aliquis; nam et ego novi virtutem de meexisse ”.	46 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ נָגַע בִּי אָדָם כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר יָצְאָה מִמֶּנִּי גְּבוּרָה
47 Videns autem mulier quia non latuit, tremens venit et prociditante eum et ob quam causam tetigerit eum indicavit coram omni populo etquemadmodum confestim sanata sit.	47 וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי לֹא־נִסְתְּרָה מִמֶּנּוּ וַתֶּחֱרַד לִקְרָאתוֹ וַתִּפֹּל לְפָנָיו וַתַּגֵּד בְּאָזְנֵי כָל־הָעָם עַל־מֶה נָגְעָה בּוֹ וְאֵיךְ נִרְפְּאָה פִּתְאֹם
48 At ipse dixit illi: “ Filia, fides tua tesalvam fecit. Vade in pace ”.	48 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ חִזְקִי בִּתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֹם
49 Adhuc illo loquente, venit quidam e domo principis synagogae dicens: “Mortua est filia tua; noli amplius vexare magistrum ”.	49 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְאִישׁ בָּא מִבֵּית רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת וַיֹּאמַר מֵתָה בִתְּךָ אַל־תַּטְרִיחַ אֶת־הַמּוֹרֶה
50 Iesus autem, auditohoc verbo, respondit ei: “ Noli timere; crede tantum, et salva erit ”.	50 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ אַל־תִּירָא אַךְ־הַאֲמֵן וְהִיא תִוָּשֵׁעַ
51 Etcum venisset domum, non permisit intrare secum quemquam nisi Petrum et Ioannemet Iacobum et patrem puellae et matrem.	51 וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וְלֹא־הִנִּיחַ לְאִישׁ לָבוֹא אִתּוֹ בִּלְתִּי אִם־לְפֶטְרוֹס וּלְיַעֲקֹב וּלְיוֹחָנָן וְלַאֲבִי הַיַּלְדָּה וּלְאִמָּהּ
52 Flebant autem omnes et plangebantillam. At ille dixit: “ Nolite flere; non est enim mortua, sed dormit ”.	52 וְכֻלָּם בֹּכִים וְסֹפְדִים לָהּ וַיֹּאמֶר אַל־תִּבְכּוּ כִּי לֹא מֵתָה אַךְ־יְשֵׁנָה הִיא
53 Et deridebant eum scientes quia mortua esset.	53 וַיִּשְׂחֲקוּ עָלָיו בַּאֲשֶׁר יָדְעוּ כִּי־מֵתָה
54 Ipse autem tenens manum eiusclamavit dicens: “ Puella, surge! ”.	54 וְהוּא אָחַז בְּיָדָהּ וַיִּקְרָא לֵאמֹר הַיַּלְדָּה קוּמִי
55 Et reversus est spiritus eius, etsurrexit continuo; et iussit illi dari manducare.	55 וַתָּשָׁב רוּחָהּ וַתָּקָם פִּתְאֹם וַיְצַו לָתֶת־לָהּ לֶאֱכוֹל
56 Et stupuerunt parenteseius, quibus praecepit, ne alicui dicerent, quod factum erat.	56 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ וְהוּא צִוָּה אֹתָם לְבִלְתִּי הַגִּיד לְאִישׁ אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה