Vangelo secondo Luca 6

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Factum est autem in sabbato, cum transiret per sata, et velle bantdiscipuli eius spicas et manducabant confricantes manibus.	1 וַיְהִי בַּשַּׁבָּת הַשֵּׁנִית לִסְפִירַת הָעֹמֶר עָבַר בֵּין הַקָּמָה וַיִּקְטְפוּ תַלְמִידָיו מְלִילֹת וַיִּפְרְכוּ אֹתָן בִּידֵיהֶם וַיֹּאכֵלוּ
2 Quidam autempharisaeorum dixerunt: “ Quid facitis, quod non licet in sabbatis? ”.	2 וְיֵשׁ מִן־הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲלֵיהֶם לָמָה אַתֶּם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בַּשַּׁבָּת
3 Etrespondens Iesus ad eos dixit: “ Nec hoc legistis, quod fecit David, cumesurisset ipse et qui cum eo erant?	3 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלֹא קְרָאתֶם אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בִּהְיוֹתוֹ רָעֵב הוּא וַאֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ
4 Quomodo intravit in domum Dei et panespropositionis sumpsit et manducavit et dedit his, qui cum ipso erant, quos nonlicet manducare nisi tantum sacerdotibus? ”.	4 כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶת־לֶחֶם הַפָּנִים וַיֹּאכַל וְגַם־נָתַן לַאֲשֶׁר אִתּוֹ אֵת אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לְאָכְלוֹ כִּי אִם־לַכֹּהֲנִים לְבַדָּם
5 Et dicebat illis: “ Dominusest sabbati Filius hominis ”.	5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן־הָאָדָם גַּם־אֲדוֹן הַשַּׁבָּת הוּא
6 Factum est autem in alio sabbato, ut intraret in synagogam et doceret; et eratibi homo, et manus eius dextra erat arida.	6 וַיְהִי בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת בָּא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד וְשָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָבְשָׁה יָדוֹ הַיְמָנִית
7 Observabant autem illum scribae etpharisaei, si sabbato curaret, ut invenirent accusare illum.	7 וַיֶּאֶרְבוּ־לוֹ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לִרְאוֹת אִם־יִרְפָּא בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה
8 Ipse vero sciebatcogitationes eorum et ait homini, qui habebat manum aridam: “ Surge et sta inmedium ”. Et surgens stetit.	8 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה קוּם וַעֲמוֹד בַּתָּוֶךְ וַיָּקָם וַיַּעֲמֹד
9 Ait autem ad illos Iesus: “ Interrogo vos, silicet sabbato bene facere an male; animam salvam facere an perdere? ”.	9 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר הֲנָכוֹן בַּשַּׁבָּת לְהֵיטִיב אִם לְהָרֵעַ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אִם־לְאַבֵּד
10 Etcircumspectis omnibus illis, dixit illi: “ Extende manum tuam ”. Et fecit;et restituta est manus eius.	10 וַיַּבֵּט סָבִיב אֶל־כֻּלָּם וַיֹּאמֶר לָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיַּעַשׂ כֵּן וַתֵּרָפֵא יָדוֹ וַתָּשָׁב כָּאַחֶרֶת
11 Ipsi autem repleti sunt insipientia etcolloquebantur ad invicem quidnam facerent Iesu.	11 וְהֵמָּה נִמְלְאוּ חֵמָה וַיִּוָּסְדוּ יַחַד מַה־לַּעֲשׂוֹת לְיֵשׁוּעַ
12 Factum est autem in illis diebus, exiit in montem orare et erat pernoctans inoratione Dei.	12 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיֵּצֵא הָהָרָה לְהִתְפַּלֵּל וַיַּעֲמֹד כָּל־הַלַּיְלָה בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים
13 Et cum dies factus esset, vocavit discipulos suos et elegitDuodecim ex ipsis, quos et apostolos nominavit:	13 וּבִהְיוֹת הַבֹּקֶר אָסַף אֵלָיו אֶת־תַּלְמִידָיו וַיִּבְחַר מֵהֶם שְׁנֵים עָשָׂר אֲשֶׁר גַּם קָרָא לָהֶם שְׁלִיחִים
14 Simonem, quem et cognominavitPetrum, et Andream fratrem eius et Iacobum et Ioannem et Philippum etBartholomaeum	14 אֶת־שִׁמְעוֹן אֲשֶׁר גַּם־קְרָאוֹ פֶּטְרוֹס וְאֶת־אַנְדְּרַי אָחִיו אֶת־יַעֲקֹב וְאֵת יוֹחָנָן אֵת פִילִפּוֹס וְאֵת בַּר־תַּלְמָי
15 et Matthaeum et Thomam et Iacobum Alphaei et Simonem, quivocatur Zelotes,	15 אֵת מַתַּי וְאֶת־תּוֹמָא וְאֶת־יַעֲקֹב בֶּן־חַלְפַי וְאֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה הַקַּנָּא
16 et Iudam Iacobi et Iudam Iscarioth, qui fuit proditor.	16 אֶת־יְהוּדָה בֶּן־יַעֲקֹב וְאֶת־יְהוּדָה אִישׁ־קְרִיּוֹת אֲשֶׁר גַּם־הָיָה לְמוֹסֵר
17 Et descendens cum illis stetit in loco campestri, et turba multa discipulorumeius, et multitudo copiosa plebis ab omni Iudaea et Ierusalem et maritima Tyriet Sidonis,	17 וַיֵּרֶד אִתָּם וַיַּעֲמֹד בִּמְקוֹם מִישׁוֹר וַהֲמוֹן תַּלְמִידָיו וּקְהַל עַם רָב מִכָּל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וּמֵחוֹף יַם־צוֹר וְצִידוֹן אֲשֶׁר בָּאוּ לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ וּלְהֵרָפֵא מֵחָלְיֵיהֶם
18 qui venerunt, ut audirent eum et sanarentur a languoribus suis;et, qui vexabantur a spiritibus immundis, curabantur.	18 וְגַם־הַנִּלְחָצִים בְּרוּחוֹת טְמֵאוֹת וַיֵּרָפֵאוּ
19 Et omnis turbaquaerebant eum tangere, quia virtus de illo exibat et sanabat omnes.	19 וְכָל־הֶהָמוֹן מְבַקְשִׁים לָגַעַת בּוֹ כִּי גְבוּרָה יָצְאָה מֵאִתּוֹ וְרָפְאָה אֶת־כֻּלָּם
20 Et ipse, elevatis oculis suis in discipulos suos, dicebat: “ Beati pauperes, quia vestrum est regnum Dei.	20 וְהוּא נָשָׂא אֶת־עֵינָיו אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר אַשְׁרֵיכֶם הָעֲנִיִּים כִּי־לָכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים
21 Beati, qui nunc esuritis, quia saturabimini. Beati, qui nunc fletis, quia ridebitis.	21 אַשְׁרֵיכֶם הָרְעֵבִים כָּעֵת כִּי תִשְׂבָּעוּ אַשְׁרֵיכֶם הַבֹּכִים כָּעֵת כִּי תִשְׂחָקוּ
22 Beati eritis, cum vos oderint homines et cum separaverint vos etexprobraverint et eiecerint nomen vestrum tamquam malum propter Filium hominis.	22 אַשְׁרֵיכֶם אִם־יִשְׂנְאוּ אֶתְכֶם הָאֲנָשִׁים וְאִם־יְנַדּוּ אֶתְכֶם וְחֵרְפוּ וְהִדִּיחוּ אֶת־שִׁמְכֶם כְּשֵׁם רָע בַּעֲבוּר בֶּן־הָאָדָם
23 Gaudete in illa die et exsultate, ecce enim merces vestra multa in caelo;secundum haec enim faciebant prophetis patres eorum.	23 שִׂמְחוּ בַּיּוֹם הַהוּא וּרְקֹדוּ כִּי הִנֵּה שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמַיִם כִּי כָזֹאת עָשֹוּ אֲבוֹתֵיהֶם לַנְּבִיאִים
24 Verumtamen vae vobis divitibus, quia habetis consolationem vestram!	24 אַךְ־אוֹי לָכֶם הָעֲשִׁירִים כִּי־כְבָר לְקַחְתֶּם אֵת נֶחָמַתְכֶם
25 Vae vobis, qui saturati estis nunc, quia esurietis! Vae vobis, qui ridetis nunc, quia lugebitis et flebitis!	25 אוֹי לָכֶם הַשְּׂבֵעִים כִּי תִרְעָבוּ אוֹי לָכֶם הַשּׂחֲקִים כָּעֵת כִּי תִתְאַבְּלוּ וְתִבְכּוּ
26 Vae, cum bene vobis dixerint omnes homines! Secundum haec enim faciebantpseudoprophetis patres eorum.	26 אוֹי לָכֶם אִם כָּל־הָאֲנָשִׁים מְשַׁבְּחִים אֶתְכֶם כִּי־כָזֹאת עָשֹוּ אֲבוֹתֵיהֶם לִנְבִיאֵי הַשָּׁקֶר
27 Sed vobis dico, qui auditis: Diligite inimicos vestros, bene facite his, quivos oderunt;	27 אֲבָל אֲלֵיכֶם הַשֹּׁמְעִים אֲנִי אֹמֵר אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם
28 benedicite male dicentibus vobis, orate pro calumniantibus vos.	28 בָּרְכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם וְהִתְפַּלְלוּ בְּעַד מַכְלִימֵיכֶם
29 Ei, qui te percutit in maxillam, praebe et alteram; et ab eo, qui aufert tibivestimentum, etiam tunicam noli prohibere.	29 הַמַּכֶּה אֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת וְהַלֹּקֵחַ אֶת־מְעִילְךָ אַל־תִּמְנַע מִמֶּנּוּ גַּם אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ
30 Omni petenti te tribue; et ab eo,qui aufert, quae tua sunt, ne repetas.	30 וְכָל־הַשֹּׁאֵל מִמְּךָ תֶּן־לוֹ וְהַלֹּקֵחַ אֵת אֲשֶׁר לָךְ אַל־תִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ
31 Et prout vultis, ut faciant vobishomines, facite illis similiter.	31 וְכַאֲשֶׁר תַּחְפְּצוּ כִּי־יַעֲשֹוּ לָכֶם בְּנֵי הָאָדָם כֵּן תַּעֲשֹוּ־לָהֶם גַּם־אַתֶּם
32 Et si diligitis eos, qui vos diligunt, quaevobis est gratia? Nam et peccatores diligentes se diligunt.	32 וְאִם תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם כִּי גַם־הַחַטָּאִים אֹהֲבִים אֶת־אֹהֲבֵיהֶם
33 Et si benefeceritis his, qui vobis bene faciunt, quae vobis est gratia? Si quidem etpeccatores idem faciunt.	33 וְאִם־תֵּיטִיבוּ לְמֵטִיבֵיכֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם גַּם־הַחַטָּאִים יַעֲשֹוּ־כֵן
34 Et si mutuum dederitis his, a quibus speratisrecipere, quae vobis gratia est? Nam et peccatores peccatoribus fenerantur, utrecipiant aequalia.	34 וְאִם־תַּלְווּ אֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר תְּקַוּוּ לְקַבֵּל מֵהֶם מַה־הוּא חַסְדְּכֶם גַּם הַחַטָּאִים מַלְוִים אֶת־הַחַטָּאִים לְמַעַן יוּשַׁב לָהֶם בְּשָׁוֶה
35 Verumtamen diligite inimicos vestros et bene facite et mutuum date nihildesperantes; et erit merces vestra multa, et eritis filii Altissimi, quia ipsebenignus est super ingratos et malos.	35 אֲבָל אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ וְהַלְווּ מִבְּלִי תוֹחֶלֶת וִיהִי שְׂכַרְכֶם רַב וִהְיִיתֶם בְּנֵי עֶלְיוֹן כִּי טוֹב הוּא גַּם־לְשֹׁכְחֵי טוֹבָה וְלָרָעִים
36 Estote misericordes, sicut et Patervester misericors est.	36 לָכֵן הֱיוּ רַחֲמָנִים כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲבִיכֶם רַחוּם הוּא
37 Et nolite iudicare et non iudicabimini; et nolitecondemnare et non condemnabimini. Dimittite et dimittemini;	37 וְאַל־תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִשָּׁפֵטוּ אַל־תְּחַיְּבוּ וְלֹא תְחֻיָּבוּ נַקּוּ וְתִנָּקוּ
38 date, et dabiturvobis: mensuram bonam, confertam, coagitatam, supereffluentem dabunt in sinumvestrum; eadem quippe mensura, qua mensi fueritis, remetietur vobis ”.	38 תְּנוּ וְתִנָּתֵן לָכֶם מִדָּה טוֹבָה דְּחוּקָה וּגְדוּשָׁה וּמֻשְׁפָּעָה יִתְּנוּ אֶל־חֵיקְכֶם כִּי בַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדְדִים בָּהּ יִמַּד לָכֶם
39 Dixit autem illis et similitudinem: “ Numquid potest caecus caecum ducere?Nonne ambo in foveam cadent?	39 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲיוּכַל עִוֵּר לְנַהֵל אֶת־הָעִוֵּר הֲלֹא יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם אֶל־הַפָּחַת
40 Non est discipulus super magistrum; perfectus autem omnis erit sicut magistereius.	40 אֵין תַּלְמִיד נַעֲלֶה עַל־רַבּוֹ וְדַי לְכָל־תַּלְמִיד שָׁלֵם לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ
41 Quid autem vides festucam in oculo fratris tui, trabem autem, quae in oculotuo est, non consideras?	41 וְלָמָּה זֶּה אַתָּה רֹאֶה אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְאֶת־הַקּוֹרָה בְּעֵינְךָ לֹא תַבִּיט
42 Quomodo potes dicere fratri tuo: “Frater, sineeiciam festucam, quae est in oculo tuo”, ipse in oculo tuo trabem non videns?Hypocrita, eice primum trabem de oculo tuo et tunc perspicies, ut educasfestucam, quae est in oculo fratris tui.	42 וְאֵיךְ תֹּאמַר אֶל־אָחִיךָ אָחִי הַנִּיחָה לִּי וְאָסִירָה אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵינֶךָ וְאֵינְךָ רֹאֶה אֶת־הַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינֶךָ הֶחָנֵף הָסֵר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ וְאַחַר רָאֹה תִרְאֶה לְהָסִיר אֶת־הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ
43 Non est enim arbor bona faciens fructum malum, neque iterum arbor malafaciens fructum bonum.	43 כִּי־עֵץ טוֹב אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי מָשְׁחָת וְגַם־עֵץ מָשְׁחָת אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי טוֹב
44 Unaquaeque enim arbor de fructu suo cognoscitur; nequeenim de spinis colligunt ficus, neque de rubo vindemiant uvam.	44 כִּי כָל־עֵץ נִכַּר בְּפִרְיוֹ כִּי אֵין אֹסְפִים תְּאֵנִים מִן־הַקֹּצִים אַף אֵין־בֹּצְרִים עֵנָב מִן־הַסְּנֶה
45 Bonus homo debono thesauro cordis profert bonum, et malus homo de malo profert malum: exabundantia enim cordis os eius loquitur.	45 הָאִישׁ הַטּוֹב מֵאוֹצַר לְבָבוֹ הַטּוֹב מֵפִיק אֶת־הַטּוֹב וְהָאִישׁ הָרַע מֵאוֹצַר לְבָבוֹ הָרַע מֵפִיק אֶת־הָרָע כִּי־מִשִּׁפְעַת הַלֵּב יְמַלֵּל פִּיהוּ
46 Quid autem vocatis me: “Domine, Domine”, et non facitis, quae dico?	46 וְלָמָּה זֶּה אַתֶּם קֹרְאִים לִי אֲדֹנִי אֲדֹנִי וְאֵינְכֶם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי אֹמֵר
47 Omnis, qui venit ad me et audit sermones meos et facit eos, ostendam vobis cuisimilis sit:	47 כָּל־הַבָּא אֵלַי וְשׁוֹמֵעַ אֶת־דְּבָרַי וְעֹשֶׂה אֹתָם אוֹרֶה אֶתְכֶם לְמִי הוּא דוֹמֶה
48 similis est homini aedificanti domum, qui fodit in altum etposuit fundamentum supra petram; inundatione autem facta, illisum est flumendomui illi et non potuit eam movere; bene enim aedificata erat.	48 דּוֹמֶה הוּא לְאִישׁ בֹּנֶה־בַּיִת אֲשֶׁר הֶעְמִיק לַחְפֹּר וַיְיַסְּדוֹ עַל־הַסָּלַע וּכְבוֹא הַשֶּׁטֶף פָּרַץ הַנָּהָר בַּבַּיִת הַהוּא וְלֹא יָכֹל לַהֲנִיעוֹ כִּי עַל־הַסֶּלַע יְסוֹדוֹ וְטוֹב מִבְנֵהוּ
49 Qui autemaudivit et non fecit, similis est homini aedificanti domum suam supra terramsine fundamento; in quam illisus est fluvius, et continuo cecidit, et facta estruina domus illius magna ”.	49 וַאֲשֶׁר שָׁמַע וְלֹא עָשָׂה דּוֹמֶה לְאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת עַל־הַקַּרְקַע בְּלִי יְסוֹד וַיִּפְרָץ־בּוֹ הַנָּהָר וַיִּפֹּל פִּתְאֹם וַיִּגְדַּל שֶׁבֶר הַבַּיִת הַהוּא