Vangelo secondo Luca 14

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Or avvenne che, essendo egli entrato in giorno di sabato a prendere cibo in casa di uno dei principali Farisei, questi gli tenevano gli occhi addosso.	1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו
2 Ed ecco stargli davanti un idropico.	2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים
3 E Gesù prese a dire ai dottori in legge ed ai Farisei: E' lecito o no curare di sabato?	3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו
4 Ma quelli tacquero. Allora egli, preso per la mano quell'uomo, lo guarì e lo rimandò.	4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו
5 Indi soggiunse: Chi di voi, se dì sabato gii cade l'asino o il bove in un pozzo, non lo tira subito fuori?	5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת
6 E a queste sue parole essi non potevano rispondere.	6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר
7 Notando poi come gli invitati sceglievano i primi posti, disse loro questa parabola:	7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם
8 Quando sei invitato a nozze da qualcuno, non ti mettere al primo posto, chè forse non sia invitato uno più degno di te,	8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך
9 e chi ha invitato te e lui non venga a dirti: Cedigli il posto, e allora tu non cominci a stare con vergogna all'ultimo posto.	9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון
10 Ma,quando sei invitato vatti a mettere nell'ultimo posto, affinchè venendo chi ti ha invitato, ti dica: Amico, sali più in su. E allora ne avrai onore presso tutti i commensali.	10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך
11 Chi di fatti s'innalza sarà umiliato, e chi s'umilia sarà esaltato.	11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם
12 E diceva anche a colui che lo aveva invitato: Quando fai un desinare o una cena non invitare i tuoi amici o fratelli, nè parenti, nò i ricchi vicini, affinchè forse non ti rendano essi pure l'invito, e ne abbia il contraccambio.	12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום
13 Ma quando fai un convito chiama i poveri, gli storpi, gli zoppi ed i ciechi,	13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים
14 e sarai fortunato, perchè non han da contraccambiarti; ma tu allora sarai retribuito nella resurrezione dei giusti.	14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים
15 Uno dei commensali, udite queste parole, gli disse: Beato chi potrà banchettare nel regno di Dio.	15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים
16 Allora egli soggiunse: Un uomo fece una gran cena e invitò molti.	16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים
17 E all'ora della cena mando il suo servo a dir ai convitati: Venite, chè tutto è pronto.	17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל
18 E cominciarono tutti insieme a scusarsi. Il primo gli disse: Ho comprato un podere e bisogna che vada a vederlo; ti prego, abbimi per iscusato.	18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני
19 E un altro gli disse: Ho comprato cinque paia, di buoi e vo a provarli; ti prego, abbimi per iscusato.	19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני
20 E un altro gli disse: Ho preso moglie, quindi non posso venire.	20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא
21 Ed il servo tornò a riferire queste cose al padrone. Allora, sdegnato, il padrone di casa disse al servo: Presto, và per le piazze e per le vie della città, e mena qua poveri, storpi, ciechi e zoppi.	21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים
22 E come il servo tornò a dire: Signore, è stato fatto come hai ordinato, e ancora c'è posto;	22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום
23 Il padrone gli disse: Va' fuori per le strade e lungo le siepi e forza la gente a venire, affinchè si riempia la mia casa.	23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי
24 E vi assicuro che nessuno dei primi invitati assaggerà la mia cena.	24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי
25 Or molte turbe andavano con lui, ed egli, voltosi, disse loro:	25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם
26 Se uno viene a me e non odia suo padre e sua madre e moglie e figli e fratelli e sorelle, e perfino la sua vita, non può essere mio discepolo.	26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי
27 E chi non porta la sua croce e non viene dietro a me, non può esser mio discepolo.	27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי
28 Infatti chi di voi, volendo fabbricare una torre, non calcola prima attentamente la spesa necessaria, e se ha da finirla;	28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו
29 onde non avvenga che, gettate le fondamenta, non potendo terminarla, comincino tutti quelli che stanno a vedere a beffarsi di lui	29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר
30 e a dire: Costui ha incominciato a fabbricare e non ha potuto finire.	30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות
31 E qual re prima di muover guerra ad un altro re, non esamina prima con calma se con diecimila possa andare a combattere uno che viene contro con trentamila?	31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף
32 Altrimenti, mentre l'altro è ancora lontano, gli manda una ambasciata a chiedere di fare la pace.	32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום
33 Così pure chi di voi non rinuncia a tutto quello che possiede, non può essere mio discepolo.	33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי
34 Il sale, certo, è buono; ma se anche il sale diventa scipito con che gli si darà il sapore?	34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן
35 Non è buono, nè per la terra, nè per fare il concime; si butta via. Chi ha orecchi da intendere, intenda.	35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע