Numeri 17

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Il Signore parlò a Mosè, dicendo:	1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 « Parla ai figli d'Israele, e prendi da loro una verga per ciascuna tribù, dodici verghe da tutti i principi delle tribù; scriverai il nome di ciascun di essi sopra la sua verga;	2 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו
3 ma per la tribù di Levi vi sarà il nome di Aronne: ciascuna verga conterrà separatamente tutte le famiglie.	3 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם
4 Le metterai nel Tabernacolo dell'alleanza, davanti alla testimonianza, dove ti parlerò.	4 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה
5 La verga dell'eletto fiorirà: cosi farò cessare le querele colle quali i figli d'Israele mormorano contro di voi ».	5 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם
6 Mosè ne parlò ai figli d'Israele, e tutti i principi gli diedero le verghe, una per tribù, e furon dodici senza quella d'Aronne.	6 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם
7 Mosè le pose davanti al Signore nel Tabernacolo della testimonianza,	7 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת
8 e, tornatovi il giorno dopo, trovò che la verga d'Aronne, per la tribù di Levi, aveva germogliato e messe le gemme da cui ne erano usciti i fiori che, apertesi le foglie, si convertirono in mandorle.	8 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים
9 Allora Mosè, tolte tutte le verghe dal cospetto del Signore, le portò a tutti i figli d'Israele, i quali, vedutele, ripresero ciascuno la sua.	9 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו
10 E il Signore disse a Mosè: « Riporta la verga di Aronne nel Tabernacolo della testimonianza, perchè vi sia custodita come segno ai ribelli figli d'Israele, che cessino di mormorare contro di me e non muoiano ».	10 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו
11 Mosè fece quanto il Signore aveva ordinato.	11 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה
12 Ma i figli d'Israele dissero a Mosè: « Ecco siamo distrutti, siamo tutti sterminati!	12 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו
13 Chiunque s'accosta al Tabernacolo del Signore muore; dovremo noi esser tutti distrutti fino allo sterminio? »	13 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע