Vangelo secondo Giovanni 11

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Un certo Lazzaro di Betània, il villaggio di Maria e di Marta sua sorella, era malato.	1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה
2 Maria era quella che cosparse di profumo il Signore e gli asciugò i piedi con i suoi capelli; suo fratello Lazzaro era malato.	2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה
3 Le sorelle mandarono dunque a dirgli: «Signore, ecco, colui che tu ami è malato».	3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא
4 All’udire questo, Gesù disse: «Questa malattia non porterà alla morte, ma è per la gloria di Dio, affinché per mezzo di essa il Figlio di Dio venga glorificato».	4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים
5 Gesù amava Marta e sua sorella e Lazzaro.	5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר
6 Quando sentì che era malato, rimase per due giorni nel luogo dove si trovava.	6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם
7 Poi disse ai discepoli: «Andiamo di nuovo in Giudea!».	7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה
8 I discepoli gli dissero: «Rabbì, poco fa i Giudei cercavano di lapidarti e tu ci vai di nuovo?».	8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה
9 Gesù rispose: «Non sono forse dodici le ore del giorno? Se uno cammina di giorno, non inciampa, perché vede la luce di questo mondo;	9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה
10 ma se cammina di notte, inciampa, perché la luce non è in lui».	10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו
11 Disse queste cose e poi soggiunse loro: «Lazzaro, il nostro amico, si è addormentato; ma io vado a svegliarlo».	11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו
12 Gli dissero allora i discepoli: «Signore, se si è addormentato, si salverà».	12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע
13 Gesù aveva parlato della morte di lui; essi invece pensarono che parlasse del riposo del sonno.	13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר
14 Allora Gesù disse loro apertamente: «Lazzaro è morto	14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת
15 e io sono contento per voi di non essere stato là, affinché voi crediate; ma andiamo da lui!».	15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו
16 Allora Tommaso, chiamato Dìdimo, disse agli altri discepoli: «Andiamo anche noi a morire con lui!».	16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו
17 Quando Gesù arrivò, trovò Lazzaro che già da quattro giorni era nel sepolcro.	17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר
18 Betània distava da Gerusalemme meno di tre chilometri	18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס
19 e molti Giudei erano venuti da Marta e Maria a consolarle per il fratello.	19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן
20 Marta dunque, come udì che veniva Gesù, gli andò incontro; Maria invece stava seduta in casa.	20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית
21 Marta disse a Gesù: «Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto!	21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
22 Ma anche ora so che qualunque cosa tu chiederai a Dio, Dio te la concederà».	22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים
23 Gesù le disse: «Tuo fratello risorgerà».	23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך
24 Gli rispose Marta: «So che risorgerà nella risurrezione dell’ultimo giorno».	24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון
25 Gesù le disse: «Io sono la risurrezione e la vita; chi crede in me, anche se muore, vivrà;	25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות
26 chiunque vive e crede in me, non morirà in eterno. Credi questo?».	26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת
27 Gli rispose: «Sì, o Signore, io credo che tu sei il Cristo, il Figlio di Dio, colui che viene nel mondo».	27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם
28 Dette queste parole, andò a chiamare Maria, sua sorella, e di nascosto le disse: «Il Maestro è qui e ti chiama».	28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך
29 Udito questo, ella si alzò subito e andò da lui.	29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו
30 Gesù non era entrato nel villaggio, ma si trovava ancora là dove Marta gli era andata incontro.	30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא
31 Allora i Giudei, che erano in casa con lei a consolarla, vedendo Maria alzarsi in fretta e uscire, la seguirono, pensando che andasse a piangere al sepolcro.	31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה
32 Quando Maria giunse dove si trovava Gesù, appena lo vide si gettò ai suoi piedi dicendogli: «Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto!».	32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
33 Gesù allora, quando la vide piangere, e piangere anche i Giudei che erano venuti con lei, si commosse profondamente e, molto turbato,	33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד
34 domandò: «Dove lo avete posto?». Gli dissero: «Signore, vieni a vedere!».	34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה
35 Gesù scoppiò in pianto.	35 ויבך ישוע
36 Dissero allora i Giudei: «Guarda come lo amava!».	36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו
37 Ma alcuni di loro dissero: «Lui, che ha aperto gli occhi al cieco, non poteva anche far sì che costui non morisse?».	37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות
38 Allora Gesù, ancora una volta commosso profondamente, si recò al sepolcro: era una grotta e contro di essa era posta una pietra.	38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה
39 Disse Gesù: «Togliete la pietra!». Gli rispose Marta, la sorella del morto: «Signore, manda già cattivo odore: è lì da quattro giorni».	39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו
40 Le disse Gesù: «Non ti ho detto che, se crederai, vedrai la gloria di Dio?».	40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים
41 Tolsero dunque la pietra. Gesù allora alzò gli occhi e disse: «Padre, ti rendo grazie perché mi hai ascoltato.	41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני
42 Io sapevo che mi dai sempre ascolto, ma l’ho detto per la gente che mi sta attorno, perché credano che tu mi hai mandato».	42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני
43 Detto questo, gridò a gran voce: «Lazzaro, vieni fuori!».	43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא
44 Il morto uscì, i piedi e le mani legati con bende, e il viso avvolto da un sudario. Gesù disse loro: «Liberàtelo e lasciàtelo andare».	44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו
45 Molti dei Giudei che erano venuti da Maria, alla vista di ciò che egli aveva compiuto, credettero in lui.	45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו
46 Ma alcuni di loro andarono dai farisei e riferirono loro quello che Gesù aveva fatto.	46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע
47 Allora i capi dei sacerdoti e i farisei riunirono il sinedrio e dissero: «Che cosa facciamo? Quest’uomo compie molti segni.	47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה
48 Se lo lasciamo continuare così, tutti crederanno in lui, verranno i Romani e distruggeranno il nostro tempio e la nostra nazione».	48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו
49 Ma uno di loro, Caifa, che era sommo sacerdote quell’anno, disse loro: «Voi non capite nulla!	49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה
50 Non vi rendete conto che è conveniente per voi che un solo uomo muoia per il popolo, e non vada in rovina la nazione intera!».	50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו
51 Questo però non lo disse da se stesso, ma, essendo sommo sacerdote quell’anno, profetizzò che Gesù doveva morire per la nazione;	51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם
52 e non soltanto per la nazione, ma anche per riunire insieme i figli di Dio che erano dispersi.	52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים
53 Da quel giorno dunque decisero di ucciderlo.	53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה
54 Gesù dunque non andava più in pubblico tra i Giudei, ma da lì si ritirò nella regione vicina al deserto, in una città chiamata Èfraim, dove rimase con i discepoli.	54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו
55 Era vicina la Pasqua dei Giudei e molti dalla regione salirono a Gerusalemme prima della Pasqua per purificarsi.	55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו
56 Essi cercavano Gesù e, stando nel tempio, dicevano tra loro: «Che ve ne pare? Non verrà alla festa?».	56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג
57 Intanto i capi dei sacerdoti e i farisei avevano dato ordine che chiunque sapesse dove si trovava lo denunciasse, perché potessero arrestarlo.	57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו