Vangelo secondo Luca 10

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Dopo questi fatti il Signore designò altri settantadue e li inviò a due a due davanti a sé in ogni città e luogo dove stava per recarsi.	1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה
2 Diceva loro: «La messe è abbondante, ma sono pochi gli operai! Pregate dunque il signore della messe, perché mandi operai nella sua messe!	2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו
3 Andate: ecco, vi mando come agnelli in mezzo a lupi;	3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים
4 non portate borsa, né sacca, né sandali e non fermatevi a salutare nessuno lungo la strada.	4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך
5 In qualunque casa entriate, prima dite: “Pace a questa casa!”.	5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה
6 Se vi sarà un figlio della pace, la vostra pace scenderà su di lui, altrimenti ritornerà su di voi.	6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב
7 Restate in quella casa, mangiando e bevendo di quello che hanno, perché chi lavora ha diritto alla sua ricompensa. Non passate da una casa all’altra.	7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית
8 Quando entrerete in una città e vi accoglieranno, mangiate quello che vi sarà offerto,	8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם
9 guarite i malati che vi si trovano, e dite loro: “È vicino a voi il regno di Dio”.	9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים
10 Ma quando entrerete in una città e non vi accoglieranno, uscite sulle sue piazze e dite:	10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו
11 “Anche la polvere della vostra città, che si è attaccata ai nostri piedi, noi la scuotiamo contro di voi; sappiate però che il regno di Dio è vicino”.	11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים
12 Io vi dico che, in quel giorno, Sòdoma sarà trattata meno duramente di quella città.	12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא
13 Guai a te, Corazìn, guai a te, Betsàida! Perché, se a Tiro e a Sidone fossero avvenuti i prodigi che avvennero in mezzo a voi, già da tempo, vestite di sacco e cosparse di cenere, si sarebbero convertite.	13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו
14 Ebbene, nel giudizio, Tiro e Sidone saranno trattate meno duramente di voi.	14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם
15 E tu, Cafàrnao, sarai forse innalzata fino al cielo? Fino agli inferi precipiterai!	15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי
16 Chi ascolta voi ascolta me, chi disprezza voi disprezza me. E chi disprezza me disprezza colui che mi ha mandato».	16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני
17 I settantadue tornarono pieni di gioia, dicendo: «Signore, anche i demòni si sottomettono a noi nel tuo nome».	17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך
18 Egli disse loro: «Vedevo Satana cadere dal cielo come una folgore.	18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים
19 Ecco, io vi ho dato il potere di camminare sopra serpenti e scorpioni e sopra tutta la potenza del nemico: nulla potrà danneggiarvi.	19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם
20 Non rallegratevi però perché i demòni si sottomettono a voi; rallegratevi piuttosto perché i vostri nomi sono scritti nei cieli».	20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים
21 In quella stessa ora Gesù esultò di gioia nello Spirito Santo e disse: «Ti rendo lode, o Padre, Signore del cielo e della terra, perché hai nascosto queste cose ai sapienti e ai dotti e le hai rivelate ai piccoli. Sì, o Padre, perché così hai deciso nella tua benevolenza.	21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך
22 Tutto è stato dato a me dal Padre mio e nessuno sa chi è il Figlio se non il Padre, né chi è il Padre se non il Figlio e colui al quale il Figlio vorrà rivelarlo».	22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו
23 E, rivolto ai discepoli, in disparte, disse: «Beati gli occhi che vedono ciò che voi vedete.	23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים
24 Io vi dico che molti profeti e re hanno voluto vedere ciò che voi guardate, ma non lo videro, e ascoltare ciò che voi ascoltate, ma non lo ascoltarono».	24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו
25 Ed ecco, un dottore della Legge si alzò per metterlo alla prova e chiese: «Maestro, che cosa devo fare per ereditare la vita eterna?».	25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם
26 Gesù gli disse: «Che cosa sta scritto nella Legge? Come leggi?».	26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא
27 Costui rispose: «Amerai il Signore tuo Dio con tutto il tuo cuore, con tutta la tua anima, con tutta la tua forza e con tutta la tua mente, e il tuo prossimo come te stesso».	27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך
28 Gli disse: «Hai risposto bene; fa’ questo e vivrai».	28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה
29 Ma quello, volendo giustificarsi, disse a Gesù: «E chi è mio prossimo?».	29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי
30 Gesù riprese: «Un uomo scendeva da Gerusalemme a Gerico e cadde nelle mani dei briganti, che gli portarono via tutto, lo percossero a sangue e se ne andarono, lasciandolo mezzo morto.	30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם
31 Per caso, un sacerdote scendeva per quella medesima strada e, quando lo vide, passò oltre.	31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו
32 Anche un levita, giunto in quel luogo, vide e passò oltre.	32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו
33 Invece un Samaritano, che era in viaggio, passandogli accanto, vide e ne ebbe compassione.	33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו
34 Gli si fece vicino, gli fasciò le ferite, versandovi olio e vino; poi lo caricò sulla sua cavalcatura, lo portò in un albergo e si prese cura di lui.	34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו
35 Il giorno seguente, tirò fuori due denari e li diede all’albergatore, dicendo: “Abbi cura di lui; ciò che spenderai in più, te lo pagherò al mio ritorno”.	35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך
36 Chi di questi tre ti sembra sia stato prossimo di colui che è caduto nelle mani dei briganti?».	36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים
37 Quello rispose: «Chi ha avuto compassione di lui». Gesù gli disse: «Va’ e anche tu fa’ così».	37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה
38 Mentre erano in cammino, entrò in un villaggio e una donna, di nome Marta, lo ospitò.	38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה
39 Ella aveva una sorella, di nome Maria, la quale, seduta ai piedi del Signore, ascoltava la sua parola.	39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו
40 Marta invece era distolta per i molti servizi. Allora si fece avanti e disse: «Signore, non t’importa nulla che mia sorella mi abbia lasciata sola a servire? Dille dunque che mi aiuti».	40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי
41 Ma il Signore le rispose: «Marta, Marta, tu ti affanni e ti agiti per molte cose,	41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה
42 ma di una cosa sola c’è bisogno. Maria ha scelto la parte migliore, che non le sarà tolta».	42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה