Vangelo secondo Marco 8

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 In quei giorni, poiché vi era di nuovo molta folla e non avevano da mangiare, chiamò a sé i discepoli e disse loro:	1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם
2 «Sento compassione per la folla; ormai da tre giorni stanno con me e non hanno da mangiare.	2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל
3 Se li rimando digiuni alle loro case, verranno meno lungo il cammino; e alcuni di loro sono venuti da lontano».	3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק
4 Gli risposero i suoi discepoli: «Come riuscire a sfamarli di pane qui, in un deserto?».	4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם
5 Domandò loro: «Quanti pani avete?». Dissero: «Sette».	5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע
6 Ordinò alla folla di sedersi per terra. Prese i sette pani, rese grazie, li spezzò e li dava ai suoi discepoli perché li distribuissero; ed essi li distribuirono alla folla.	6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם
7 Avevano anche pochi pesciolini; recitò la benedizione su di essi e fece distribuire anche quelli.	7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה
8 Mangiarono a sazietà e portarono via i pezzi avanzati: sette sporte.	8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים
9 Erano circa quattromila. E li congedò.	9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם
10 Poi salì sulla barca con i suoi discepoli e subito andò dalle parti di Dalmanutà.	10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא
11 Vennero i farisei e si misero a discutere con lui, chiedendogli un segno dal cielo, per metterlo alla prova.	11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו
12 Ma egli sospirò profondamente e disse: «Perché questa generazione chiede un segno? In verità io vi dico: a questa generazione non sarà dato alcun segno».	12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה
13 Li lasciò, risalì sulla barca e partì per l’altra riva.	13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים
14 Avevano dimenticato di prendere dei pani e non avevano con sé sulla barca che un solo pane.	14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת
15 Allora egli li ammoniva dicendo: «Fate attenzione, guardatevi dal lievito dei farisei e dal lievito di Erode!».	15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס
16 Ma quelli discutevano fra loro perché non avevano pane.	16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו
17 Si accorse di questo e disse loro: «Perché discutete che non avete pane? Non capite ancora e non comprendete? Avete il cuore indurito?	17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם
18 Avete occhi e non vedete, avete orecchi e non udite? E non vi ricordate,	18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו
19 quando ho spezzato i cinque pani per i cinquemila, quante ceste colme di pezzi avete portato via?». Gli dissero: «Dodici».	19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר
20 «E quando ho spezzato i sette pani per i quattromila, quante sporte piene di pezzi avete portato via?». Gli dissero: «Sette».	20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה
21 E disse loro: «Non comprendete ancora?».	21 ויאמר אליהם איך לא תבינו
22 Giunsero a Betsàida, e gli condussero un cieco, pregandolo di toccarlo.	22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו
23 Allora prese il cieco per mano, lo condusse fuori dal villaggio e, dopo avergli messo della saliva sugli occhi, gli impose le mani e gli chiese: «Vedi qualcosa?».	23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר
24 Quello, alzando gli occhi, diceva: «Vedo la gente, perché vedo come degli alberi che camminano».	24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה
25 Allora gli impose di nuovo le mani sugli occhi ed egli ci vide chiaramente, fu guarito e da lontano vedeva distintamente ogni cosa.	25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק
26 E lo rimandò a casa sua dicendo: «Non entrare nemmeno nel villaggio».	26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר
27 Poi Gesù partì con i suoi discepoli verso i villaggi intorno a Cesarèa di Filippo, e per la strada interrogava i suoi discepoli dicendo: «La gente, chi dice che io sia?».	27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני
28 Ed essi gli risposero: «Giovanni il Battista; altri dicono Elia e altri uno dei profeti».	28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים
29 Ed egli domandava loro: «Ma voi, chi dite che io sia?». Pietro gli rispose: «Tu sei il Cristo».	29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח
30 E ordinò loro severamente di non parlare di lui ad alcuno.	30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש
31 E cominciò a insegnare loro che il Figlio dell’uomo doveva soffrire molto ed essere rifiutato dagli anziani, dai capi dei sacerdoti e dagli scribi, venire ucciso e, dopo tre giorni, risorgere.	31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום
32 Faceva questo discorso apertamente. Pietro lo prese in disparte e si mise a rimproverarlo.	32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו
33 Ma egli, voltatosi e guardando i suoi discepoli, rimproverò Pietro e disse: «Va’ dietro a me, Satana! Perché tu non pensi secondo Dio, ma secondo gli uomini».	33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם
34 Convocata la folla insieme ai suoi discepoli, disse loro: «Se qualcuno vuol venire dietro a me, rinneghi se stesso, prenda la sua croce e mi segua.	34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי
35 Perché chi vuole salvare la propria vita, la perderà; ma chi perderà la propria vita per causa mia e del Vangelo, la salverà.	35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה
36 Infatti quale vantaggio c’è che un uomo guadagni il mondo intero e perda la propria vita?	36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו
37 Che cosa potrebbe dare un uomo in cambio della propria vita?	37 או מה יתן איש פדיון נפשו
38 Chi si vergognerà di me e delle mie parole davanti a questa generazione adultera e peccatrice, anche il Figlio dell’uomo si vergognerà di lui, quando verrà nella gloria del Padre suo con gli angeli santi».	38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים