Cantico 2

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Io sono un narciso della pianura di Saron, un giglio delle valli.	1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים
2 Come un giglio fra i rovi, così l’amica mia tra le ragazze.	2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות
3 Come un melo tra gli alberi del bosco, così l’amato mio tra i giovani. Alla sua ombra desiderata mi siedo, è dolce il suo frutto al mio palato.	3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי
4 Mi ha introdotto nella cella del vino e il suo vessillo su di me è amore.	4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה
5 Sostenetemi con focacce d’uva passa, rinfrancatemi con mele, perché io sono malata d’amore.	5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני
6 La sua sinistra è sotto il mio capo e la sua destra mi abbraccia.	6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני
7 Io vi scongiuro, figlie di Gerusalemme, per le gazzelle o per le cerve dei campi: non destate, non scuotete dal sonno l’amore, finché non lo desideri.	7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ
8 Una voce! L’amato mio! Eccolo, viene saltando per i monti, balzando per le colline.	8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות
9 L’amato mio somiglia a una gazzella o ad un cerbiatto. Eccolo, egli sta dietro il nostro muro; guarda dalla finestra, spia dalle inferriate.	9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים
10 Ora l’amato mio prende a dirmi: «Àlzati, amica mia, mia bella, e vieni, presto!	10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך
11 Perché, ecco, l’inverno è passato, è cessata la pioggia, se n’è andata;	11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו
12 i fiori sono apparsi nei campi, il tempo del canto è tornato e la voce della tortora ancora si fa sentire nella nostra campagna.	12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו
13 Il fico sta maturando i primi frutti e le viti in fiore spandono profumo. Àlzati, amica mia, mia bella, e vieni, presto!	13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך
14 O mia colomba, che stai nelle fenditure della roccia, nei nascondigli dei dirupi, mostrami il tuo viso, fammi sentire la tua voce, perché la tua voce è soave, il tuo viso è incantevole».	14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה
15 Prendeteci le volpi, le volpi piccoline che devastano le vigne: le nostre vigne sono in fiore.	15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר
16 Il mio amato è mio e io sono sua; egli pascola fra i gigli.	16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים
17 Prima che spiri la brezza del giorno e si allunghino le ombre, ritorna, amato mio, simile a gazzella o a cerbiatto, sopra i monti degli aromi.	17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר