Primo libro delle Cronache 14

BIBBIA CEI 2008	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Chiram, re di Tiro, inviò messaggeri a Davide con legno di cedro, muratori e carpentieri per costruirgli una casa.	1 וַיִּשְׁלַח [חִירָם כ] (חוּרָם ק) מֶלֶךְ־צֹר מַלְאָכִים אֶל־דָּוִיד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי קִיר וְחָרָשֵׁי עֵצִים לִבְנֹות לֹו בָּיִת
2 Davide seppe allora che il Signore lo confermava re d’Israele e che il suo regno era molto esaltato per amore d’Israele, suo popolo.	2 וַיֵּדַע דָּוִיד כִּי־הֱכִינֹו יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל כִּי־נִשֵּׂאת לְמַעְלָה מַלְכוּתֹו בַּעֲבוּר עַמֹּו יִשְׂרָאֵל׃ פ
3 Davide prese altre mogli a Gerusalemme e generò altri figli e figlie.	3 וַיִּקַּח דָּוִיד עֹוד נָשִׁים בִּירוּשָׁלִָם וַיֹּולֶד דָּוִיד עֹוד בָּנִים וּבָנֹות
4 I nomi di quelli che gli furono generati a Gerusalemme sono: Sammùa, Sobab, Natan, Salomone,	4 וְאֵלֶּה שְׁמֹות הַיְלוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ־לֹו בִּירוּשָׁלִָם שַׁמּוּעַ וְשֹׁובָב נָתָן וּשְׁלֹמֹה
5 Ibcar, Elisùa, Elifèlet,	5 וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְאֶלְפָּלֶט
6 Noga, Nefeg, Iafìa,	6 וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ
7 Elisamà, Beeliadà ed Elifèlet.	7 וֶאֱלִישָׁמָע וּבְעֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט
8 Quando i Filistei seppero che Davide era stato unto re di tutto Israele, salirono tutti per dargli la caccia. Appena Davide ne fu informato, uscì loro incontro.	8 וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי־נִמְשַׁח דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל־פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת־דָּוִיד וַיִּשְׁמַע דָּוִיד וַיֵּצֵא לִפְנֵיהֶם
9 Vennero i Filistei e invasero la valle dei Refaìm.	9 וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּפְשְׁטוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים
10 Davide consultò Dio, chiedendo: «Devo andare contro i Filistei? Li metterai nelle mie mani?». Il Signore gli rispose: «Va’ pure; li metterò nelle tue mani».	10 וַיִּשְׁאַל דָּוִיד בֵּאלֹהִים לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה עַל־ [פְּלִשְׁתִּיִּים כ] (פְּלִשְׁתִּים ק) וּנְתַתָּם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר לֹו יְהוָה עֲלֵה וּנְתַתִּים בְּיָדֶךָ
11 Quelli vennero a Baal-Perasìm, dove Davide li sconfisse. Davide disse: «Dio ha aperto per mio mezzo una breccia tra i miei nemici, come una breccia aperta dalle acque». Per questo chiamò quel luogo Baal-Perasìm.	11 וַיַּעֲלוּ בְּבַעַל־פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִיד וַיֹּאמֶר דָּוִיד פָּרַץ הָאֱלֹהִים אֶת־אֹויְבַי בְּיָדִי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל־כֵּן קָרְאוּ שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים
12 I Filistei vi abbandonarono i loro idoli e Davide ordinò: «Brucino tra le fiamme!».	12 וַיַּעַזְבוּ־שָׁם אֶת־אֱלֹהֵיהֶם וַיֹּאמֶר דָּוִיד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ׃ פ
13 I Filistei tornarono di nuovo a invadere la valle.	13 וַיֹּסִיפוּ עֹוד פְּלִשְׁתִּים וַיִּפְשְׁטוּ בָּעֵמֶק
14 Davide consultò ancora Dio, che gli rispose: «Non seguirli; aggirali e raggiungili dalla parte di Becaìm.	14 וַיִּשְׁאַל עֹוד דָּוִיד בֵּאלֹהִים וַיֹּאמֶר לֹו הָאֱלֹהִים לֹא תַעֲלֶה אַחֲרֵיהֶם הָסֵב מֵעֲלֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל הַבְּכָאִים
15 Quando sentirai un rumore di passi sulla cima di Becaìm, allora uscirai a combattere, perché Dio uscirà davanti a te, per colpire l’accampamento dei Filistei».	15 וִיהִי כְּשָׁמְעֲךָ אֶת־קֹול הַצְּעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֵּצֵא בַמִּלְחָמָה כִּי־יָצָא הָאֱלֹהִים לְפָנֶיךָ לְהַכֹּות אֶת־מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים
16 Davide fece come Dio gli aveva ordinato e colpì l’accampamento dei Filistei da Gàbaon fino a Ghezer.	16 וַיַּעַשׂ דָּוִיד כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ הָאֱלֹהִים וַיַּכּוּ אֶת־מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים מִגִּבְעֹון וְעַד־גָּזְרָה
17 La fama di Davide si diffuse in tutti i paesi, mentre il Signore lo rendeva terribile fra tutte le genti.	17 וַיֵּצֵא שֵׁם־דָּוִיד בְּכָל־הָאֲרָצֹות וַיהוָה נָתַן אֶת־פַּחְדֹּו עַל־כָּל־הַגֹּויִם