| 1 Entrato in Gerico, Gesù l’attraversava. | 1 ויבוא ויעבר ביריחו |
| 2 Ed ecco un uomo chiamato Zaccheo che era capo dei pubblicani e ricco. | 2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר |
| 3 Egli cercava di vedere chi era Gesù, ma non ci riusciva a causa della folla, perché era piccolo di statura. | 3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה |
| 4 Corse allora innanzi e salì sopra un sicomoro per vederlo, poiché doveva passare di là. | 4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה |
| 5 E come giunse Gesù in quel punto, guardò in su e gli disse: «Zaccheo, scendi in fretta, perché oggi devo fermarmi in casa tua». | 5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך |
| 6 Discese in fretta e lo ricevette con gioia. | 6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה |
| 7 Veduto questo, tutti mormoravano fra loro e dicevano: «È andato ad alloggiare da un peccatore». | 7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא |
| 8 Ma Zaccheo, in piedi, disse al Signore: «Ecco, la metà dei miei beni, Signore, la do ai poveri, e se ho frodato qualcuno gli restituisco il quadruplo». | 8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים |
| 9 Gesù gli disse: «Oggi in questa casa è venuta la salvezza, perché anche costui è figlio di Abramo. | 9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא |
| 10 Il Figlio dell’uomo è venuto a cercare e a salvare ciò che era perduto». | 10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד |
| 11 Poi, stando essi in ascolto, disse ancora una parabola, perché era vicino a Gerusalemme e quelli credevano che subito dovesse apparire il regno di Dio. | 11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים |
| 12 Disse dunque: «Un uomo di nobile origine partì per un paese lontano per ricevere l'investitura del regno e poi tornare. | 12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב |
| 13 Chiamati perciò dieci suoi servi, diede loro dicci mine dicendo: “Negoziate fin tanto che io torni”. | 13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי |
| 14 Ma i suoi concittadini lo odiavano e gli mandarono dietro un’ambasceria che dicesse: “Non vogliamo che costui regni sopra di noi”. | 14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו |
| 15 Quando fu di ritorno con l’investitura del regno. fece chiamare quei servi ai quali aveva dato il denaro per sapere quali guadagni avessero fatto. | 15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו |
| 16 Il primo si presentò e disse: “Signore, a tua mina ha fruttato dieci mine”. | 16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים |
| 17 Gli disse: “Bravo, buon servitore; poiché ti moStrasti fedele nel poco, abbi potere su dieci città”. | 17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים |
| 18 Venne il secondo e disse: “La tua mina, siEnore, ha prodotto cinque mine”. | 18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים |
| 19 Anche a costui disse: “Tu pure, sta’ a capo di cinque Città”. | 19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים |
| 20 Venne un altro e disse: “Signore, ecco la tua mina: l’ho tenuta riposta in una pezzuola | 20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר |
| 21 perché avevo paura di te, che sei duro: prendi ciò che non hai depositato e mieti ciò che non hai seminato”. | 21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת |
| 22 Gli disse il padrone: “Dalla tua stessa bocca ti giudico, servo cattivo. Tu sapevi che io sono duro, che prendo ciò che non ho depositato e mieto ciò che non ho seminato; | 22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי |
| 23 perché, allora, non hai affidato il mio denaro alla banca? Al mio ritorno, lo avrei ritirato con l’interesse”. | 23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית |
| 24 E agli astanti disse: “Toglietegli la mina e datela a quello che ne ha dieci!”. | 24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים |
| 25 Gli dissero: “Signore, ha dieci mine!”. | 25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים |
| 26 Vi dico: a chi ha sarà dato, ma a chi non ha sarà tolto anche quello che ha. | 26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו |
| 27 Quanto ai miei nemici, i quali non volevano che io regnassi su di loro, menateli qua e scannateli alla mia presenza». | 27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני |
| 28 E detto questo, Gesù andava innanzi, salendo a Gerusalemme. | 28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים |
| 29 E come fu presso a Bethfage e Bethania, presso il monte detto degli Ulivi, mandò due dei suoi discepoli dicendo: | 29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר |
| 30 «Andate nel villaggio qui di fronte; entrandovi, troverete un asinello legato, sul quale nessuno ancora si è seduto: scioglietelo e conducetelo qui. | 30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו |
| 31 E se qualcuno vi domanda: “Perché lo sciogliete?”, direte così: “Il Signore ne ha bisogno”». | 31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו |
| 32 Gli inviati partirono e trovarono convegli aveva detto. | 32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם |
| 33 E, mentre scioglievano l’asinello, i padroni dissero loro: «Perché lo sciogliete?» | 33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר |
| 34 Essi risposero: «Perché il Signore ne ha bisogno». | 34 ויאמרו האדון צריך לו |
| 35 Poi lo menarono a Gesù, e, gettate le proprie vesti sull’asinello, vi fecero montar sopra Gesù. | 35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע |
| 36 Mentre egli procedeva, stendevano i loro mantelli sulla strada. | 36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך |
| 37 Una volta vicino alla discesa del monte degli Ulivi, tutta la folla dei discepoli, giubilante, si mise a lodare Dio a gran voce per tutti i prodigi che avevano veduto, dicendo: | 37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר |
| 38 «Benedetto colui che viene, il re, nel nome del Signore. Pace in cielo, e gloria nel più alto dei cieli». | 38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים |
| 39 E alcuni farisei che si trovavano tra la folla gli dissero: «Maestro, rimprovera i tuoi discepoli!» | 39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך |
| 40 Ed egli rispose: «Vi dico: se essi taceranno, grideranno le pietre». | 40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים |
| 41 Quando si fu avvicinato, guardando la città pianse su di essa dicendo: | 41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר |
| 42 «Ah! se avessi, in questo giorno, anche tu riconosciuto il messaggio di pace! Ma ormai è rimasto nascosto ai tuoi occhi. | 42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך |
| 43 Perché ti verranno addosso giorni in cui i tuoi nemici ti circonderanno con trincee, ti assedieranno, ti stringeranno da tutte le parti; | 43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך |
| 44 e atterreranno te e i tuoi figlioli che saranno dentro di te, e non lasceranno di te pietra su pietra, poiché non hai riconosciuto il tempo in cui sei stata visitata». | 44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך |
| 45 Entrato poi nel tempio, si mise a scacciarne i venditori | 45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו |
| 46 dicendo loro: «Sta scritto: e sarà la mia casa una casa di preghiera; ma voi ne avete fatto una spelonca di briganti». | 46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים |
| 47 E ogni giorno insegnava nel tempio. I capi dei sacerdoti e gli scribi cercavano di farlo perire, così pure i notabili del popolo; 48 ma non trovavano che cosa fare, perché tutto il popolo pendeva dalle sue labbra, ascoltandolo. | 47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו |
| 48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו |
