| 1 Figlio mio, ritieni le mie parole e conserva dentro di te i miei precetti, | 1 בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ |
| 2 Osserva i miei precetti e vivrai; e la mia istruzione come la pupilla dei tuoi occhi. | 2 שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתֹורָתִי כְּאִישֹׁון עֵינֶיךָ |
| 3 Legateli alle dita, scrivili sulla tavola del tuo cuore. | 3 קָשְׁרֵם עַל־אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ |
| 4 Di’ alla sapienza: «Tu sei mia sorella », e chiama parente l’intelligenza, | 4 אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא |
| 5 affinchè ti preservino dalla donna straniera, dalla forestiera che usa parole mielate, | 5 לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה |
| 6 Alla finestra di casa mia, guardavo fuori attraverso le persiane, | 6 כִּי בְּחַלֹּון בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי |
| 7 quando scorsi, fra gli ingenui, notai fra gli stolti un giovane privo di senno: | 7 וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר־לֵב |
| 8 passava per la strada, presso l’angolo della sua casa e percorreva il cammino della casa di lei, | 8 עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד |
| 9 al crepuscolo della sera, nel cuore della notte e delle tenebre. | 9 בְּנֶשֶׁף־בְּעֶרֶב יֹום בְּאִישֹׁון לַיְלָה וַאֲפֵלָה |
| 10 Ed ecco una donna farglisi incontro, vestita da prostituta, velata, | 10 וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתֹו שִׁית זֹונָה וּנְצֻרַת לֵב |
| 11 chiassosa, sempre in glro, non sa tenere i piedi in casa sua: | 11 הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא־יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ |
| 12 ora per strada, ora nelle piazze e a ogni angolo sta in agguato. | 12 פַּעַם ׀ בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבֹות וְאֵצֶל כָּל־פִּנָּה תֶאֱרֹב |
| 13 Lo abbraccia, lo bacia mostra una faccia tosta e gli dice: | 13 וְהֶחֱזִיקָה בֹּו וְנָשְׁקָה־לֹּו הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לֹו |
| 14 « Dovevo offrire sacrifici pacifici e oggi sciolgo i miei voti; | 14 זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיֹּום שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי |
| 15 perciò sono uscita incontro a te, per cercare te e ti ho trovato. | 15 עַל־כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ |
| 16 Ho fornito il mio letto di morbidi cuscini con tappeti di filo d’Egitto; | 16 מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבֹות אֵטוּן מִצְרָיִם |
| 17 ho spruzzato il mio giaciglio di mirra, aloe e cinnamomo. | 17 נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמֹון |
| 18 Vieni, inebbriamoci d’amore fino al mattino sollazziamoci in piaceri amorosi; | 18 לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד־הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים |
| 19 poichè mio marito non è a casa, è partito per un viaggio lontano; | 19 כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתֹו הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחֹוק |
| 20 ha preso con sè il sacchetto del denaro; fino al plenilunio non tornerà a casa. | 20 צְרֹור־הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדֹו לְיֹום הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתֹו |
| 21 Lo persuade con le molte sue lusinghe, lo adesca con la dolcezza delle sue labbra; | 21 הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק פָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ |
| 22 ed egli la segue stupidamente, come un bue che va al macello, come un cervo adescato al laccio, | 22 הֹולֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשֹׁור אֶל־טָבַח יָבֹוא וּכְעֶכֶס אֶל־מוּסַר אֱוִיל |
| 23 finchè una freccia non gli squarcia il fegato; come un uccello che si precipita nella trappola e non sa che si tratta della vita. | 23 עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדֹו כְּמַהֵר צִפֹּור אֶל־פָּח וְלֹא־יָדַע כִּי־בְנַפְשֹׁו הוּא׃ פ |
| 24 Ora dunque, figlio mio, ascoltami e sta attento alle parole della mia bocca: | 24 וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי־פִי |
| 25 il tuo cuore non declini nelle vie di costei, non errare per i suoi sentieri, | 25 אַל־יֵשְׂטְ אֶל־דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל־תֵּתַע בִּנְתִיבֹותֶיהָ |
| 26 perchè molti ne ha fatto cadere trafitti e grande è il numero degli uccisi da lei. | 26 כִּי־רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל־הֲרֻגֶיהָ |
| 27 La sua casa è la via dello Sheol, che discende i penetrali della morte. | 27 דַּרְכֵי שְׁאֹול בֵּיתָהּ יֹרְדֹות אֶל־חַדְרֵי־מָוֶת׃ פ |
| 28 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגֹּוי אֲשֶׁר לֹוא־שָׁמְעוּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם׃ ס |
| 29 גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל־שְׁפָיִם קִינָה כִּי מָאַס יְהוָה וַיִּטֹּשׁ אֶת־דֹּור עֶבְרָתֹו |
| 30 כִּי־עָשׂוּ בְנֵי־יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי נְאֻום־יְהוָה שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאֹו |
| 31 וּבָנוּ בָּמֹות הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי׃ ס |
| 32 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְלֹא־יֵאָמֵר עֹוד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן־הִנֹּם כִּי אִם־גֵּיא הַהֲרֵגָה וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקֹום |
| 33 וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד |
| 34 וְהִשְׁבַּתִּי ׀ מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם קֹול שָׂשֹׂון וְקֹול שִׂמְחָה קֹול חָתָן וְקֹול כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ |
