Ijob 21

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Da antwortete Ijob und sprach:	1 ויען איוב ויאמר
2 Hört, hört doch auf mein Wort, das wäre mir schon Trost von euch.	2 שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם
3 Ertragt mich, sodass ich reden kann. Habe ich geredet, dann könnt ihr spotten.	3 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג
4 Richt ich an Menschen meine Klage, hab ich nicht Grund zur Ungeduld?	4 האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי
5 Wendet euch mir zu und erstarrt und legt die Hand auf den Mund!	5 פנו אלי והשמו ושימו יד על פה
6 Denk ich daran, bin ich erschreckt und Schauder packt meinen Leib.	6 ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות
7 Warum bleiben Frevler am Leben, werden alt und stark an Kraft?	7 מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל
8 Ihre Nachkommen stehen fest vor ihnen, ihre Sprösslinge vor ihren Augen.	8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם
9 Ihre Häuser sind in Frieden, ohne Schreck, die Rute Gottes trifft sie nicht.	9 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם
10 Ihr Stier bespringt und fehlt nicht, die Kühe kalben und verwerfen nicht.	10 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל
11 Wie Schafe treiben sie ihre Kinder aus, ihre Kleinen tanzen und springen.	11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון
12 Sie singen zu Pauke und Harfe, erfreuen sich am Klang der Flöte,	12 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב
13 verbrauchen ihre Tage im Glück und fahren voll Ruhe ins Totenreich.	13 יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו
14 Und doch sagten sie zu Gott: Weiche von uns! Deine Wege wollen wir nicht kennen.	14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו
15 Was ist der Allmächtige, dass wir ihm dienen, was nützt es uns, wenn wir ihn angehen?	15 מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו
16 Doch in ihrer Hand liegt nicht das Glück; der Frevler Denkart ist mir fern.	16 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני
17 Wie oft erlischt der Frevler Lampe, kommt Unheil über sie, teilt er Verderben zu in seinem Zorn?	17 כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו
18 Wie oft werden sie wie Stroh vor dem Wind, wie Spreu, die der Sturm entführt?	18 יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה
19 Nicht dessen Kindern spare Gott sein Unheil auf, ihm selbst vergelte er, sodass er es spürt.	19 אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע
20 Mit eigenen Augen soll er sein Unglück schauen, vom Grimm des Allmächtigen soll er trinken.	20 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה
21 Denn was kümmert ihn sein Haus, wenn er dahin ist, wenn abgeschnitten seiner Monde Z	21 כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו
22 Darf man Gott Erkenntnis lehren, ihn, der die Erhabenen richtet?	22 הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט
23 Der eine stirbt in vollem Glück, ist ganz in Frieden, sorgenfrei.	23 זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו
24 Seine Schenkel sind voll von Fett, getränkt mit Mark sind seine Knochen.	24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה
25 Der andere stirbt mit bitterer Seele und hat kein Glück genossen.	25 וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה
26 Zusammen liegen sie im Staub und Gewürm deckt beide zu.	26 יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם
27 Ja, euer Denken kenn ich wohl, die Ränke, die ihr sinnt gegen mich.	27 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו
28 Ihr sagt: Wo ist das Haus des Edlen und wo das Zelt, in dem Frevler wohnen?	28 כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים
29 Habt ihr nie die fahrenden Leute befragt und ihre Zeichen genau beachtet?	29 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו
30 Dass am Unglückstag der Böse verschont wird, weggebracht am Tag des Zorns.	30 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו
31 Wer hält ihm seinen Lebenswandel vor, was er getan hat, wer vergilt es ihm?	31 מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו
32 Er aber wird zur Gruft geleitet, bei seinem Grab hält man die Wacht.	32 והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד
33 Ein Labsal sind für ihn die Schollen des Schachts, hinter ihm her zieht alle Welt, vor ihm die Menge ohne Zahl.	33 מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר
34 Wie wollt ihr mich mit Nichtigem trösten? Eure Antworten bleiben Betrug.	34 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל