Jó 32

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42
Versetti esaminati

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Omiserunt autem tres viri isti respondere Job, eo quod justus sibi videretur.1 וַֽיִּשְׁבְּתוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּהמֵעֲנוֹת אֶת־אִיּוֹבכִּי הוּא צַדִּיק בְּעֵינָֽיו׃
2 Et iratus indignatusque est Eliu filius Barachel Buzites, de cognatione Ram : iratus est autem adversum Job, eo quod justum se esse diceret coram Deo.2 וַיִּחַר אַף ׀אֱלִיהוּא בֶן־בַּרַכְאֵל הַבּוּזִימִמִּשְׁפַּחַת רָםבְּאִיּוֹב חָרָה אַפּוֹעַֽל־צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ מֵאֱלֹהִֽים׃
3 Porro adversum amicos ejus indignatus est, eo quod non invenissent responsionem rationabilem, sed tantummodo condemnassent Job.3 וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹעַל אֲשֶׁר לֹא־מָצְאוּ מַעֲנֶהוַיַּרְשִׁיעוּ אֶת־אִיּֽוֹב׃
4 Igitur Eliu expectavit Job loquentem, eo quod seniores essent qui loquebantur.4 וֶאֱלִיהוּ חִכָּה אֶת־אִיּוֹב בִּדְבָרִיםכִּי זְֽקֵנִים־הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִֽים׃
5 Cum autem vidisset quod tres respondere non potuissent, iratus est vehementer.5 וַיַּרְא אֱלִיהוּא כִּי אֵין מַֽעֲנֶהבְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָֽאֲנָשִׁיםוַיִּחַר אַפּֽוֹ׃
6 Respondensque Eliu filius Barachel Buzites, dixit : Junior sum tempore, vos autem antiquiores :
idcirco, demisso capite,
veritus sum vobis indicare meam sententiam.
6 וַיַּעַן ׀ אֱלִיהוּא בֶן־בַּרַכְאֵל הַבּוּזִיוַיֹּאמַרצָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁיםעַל־כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא ׀מֵחַוֺּת דֵּעִי אֶתְכֶֽם׃
7 Sperabam enim quod ætas prolixior loqueretur,
et annorum multitudo doceret sapientiam.
7 אָמַרְתִּי יָמִים יְדַבֵּרוּוְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חׇכְמָֽה׃
8 Sed, ut video, spiritus est in hominibus,
et inspiratio Omnipotentis dat intelligentiam.
8 אָכֵן רוּחַ־הִיא בֶאֱנוֹשׁוְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵֽם׃
9 Non sunt longævi sapientes,
nec senes intelligunt judicium.
9 לֹא־רַבִּים יֶחְכָּמוּוּזְקֵנִים יָבִינוּ מִשְׁפָּֽט׃
10 Ideo dicam : Audite me :
ostendam vobis etiam ego meam sapientiam.
10 לָכֵן אָמַרְתִּי שִׁמְעָה־לִּיאֲחַוֶּה דֵעִי אַף־אָֽנִי׃
11 Expectavi enim sermones vestros ;
audivi prudentiam vestram,
donec disceptaremini sermonibus ;
11 הֵן הוֹחַלְתִּי ׀ לְֽדִבְרֵיכֶםאָזִין עַד־תְּבוּנֹֽתֵיכֶםעַֽד־תַּחְקְרוּן מִלִּֽין׃
12 et donec putabam vos aliquid dicere, considerabam :
sed, ut video, non est qui possit arguere Job,
et respondere ex vobis sermonibus ejus.
12 וְעָדֵיכֶם אֶתְבּוֹנָןוְהִנֵּה אֵין לְאִיּוֹב מוֹכִיחַעוֹנֶה אֲמָרָיו מִכֶּֽם׃
13 Ne forte dicatis : Invenimus sapientiam :
Deus projecit eum, non homo.
13 פֶּן־תֹּאמְרוּ מָצָאנוּ חׇכְמָהאֵל יִדְּפֶנּוּ לֹא־אִֽישׁ׃
14 Nihil locutus est mihi :
et ego non secundum sermones vestros respondebo illi.
14 וְלֹא־עָרַךְ אֵלַי מִלִּיןוּבְאִמְרֵיכֶם לֹא אֲשִׁיבֶֽנּוּ׃
15 Extimuerunt, nec responderunt ultra,
abstuleruntque a se eloquia.
15 חַתּוּ לֹא־עָנוּ עוֹדהֶעְתִּיקוּ מֵהֶם מִלִּֽים׃
16 Quoniam igitur expectavi, et non sunt locuti :
steterunt, nec ultra responderunt :
16 וְהוֹחַלְתִּי כִּי־לֹא יְדַבֵּרוּכִּי עָמְדוּ לֹא־עָנוּ עֽוֹד׃
17 respondebo et ego partem meam,
et ostendam scientiam meam.
17 אַעֲנֶה אַף־אֲנִי חֶלְקִיאֲחַוֶּה דֵעִי אַף־אָֽנִי׃
18 Plenus sum enim sermonibus,
et coarctat me spiritus uteri mei.
18 כִּי מָלֵתִי מִלִּיםהֱצִיקַתְנִי רוּחַ בִּטְנִֽי׃
19 En venter meus quasi mustum absque spiraculo,
quod lagunculas novas disrumpit.
19 הִנֵּֽה־בִטְנִיכְּיַיִן לֹֽא־יִפָּתֵחַכְּאֹבוֹת חֲדָשִׁים יִבָּקֵֽעַ׃
20 Loquar, et respirabo paululum :
aperiam labia mea, et respondebo.
20 אֲדַבְּרָה וְיִֽרְוַֽח־לִיאֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶֽה׃
21 Non accipiam personam viri,
et Deum homini non æquabo.
21 אַל־נָא אֶשָּׂא פְנֵי־אִישׁוְאֶל־אָדָם לֹא אֲכַנֶּֽה׃
22 Nescio enim quamdiu subsistam,
et si post modicum tollat me factor meus.		22 כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּהכִּמְעַט יִשָּׂאֵנִי עֹשֵֽׂנִי׃