Atti degli Apostoli 22

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 “ Viri fratres et patres, audi te a me, quam ad vos nunc reddo,rationem ”.	1 אֲנָשִׁים אַחִים וְאָבוֹת שִׁמְעוּ־נָא אֶת־דִּבְרֵי הִצְטַדְּקוּתִי אֲלֵיכֶם
2 Cum audissent autem quia Hebraea lingua loquebatur ad illos,magis praestiterunt silentium. Et dixit:	2 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם כִּי הוּא מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּלָשׁוֹן עִבְרִית וַיֶּחֱשׁוּ עוֹד יוֹתֵר
3 “ Ego sum vir Iudaeus, natus TarsoCiliciae, enutritus autem in ista civitate, secus pedes Gamaliel eruditus iuxtaveritatem paternae legis, aemulator Dei, sicut et vos omnes estis hodie.	3 וַיֹּאמַר אִישׁ־יְהוּדִי אָנֹכִי נוֹלָד בְּטַרְסוֹס אֲשֶׁר בְּקִילִיקְיָא וּמְגֻדָּל בָּעִיר הַזֹּאת לְרַגְלֵי גַמְלִיאֵל וּמְלֻמָּד לְפִי דִקְדּוּקֵי תּוֹרַת אֲבוֹתֵינוּ וָאֱהִי מְקַנֵּא לֵאלֹהִים כְּמוֹכֶם כֻּלְּכֶם הַיּוֹם
4 Quihanc viam persecutus sum usque ad mortem, alligans et tradens in custodias virosac mulieres,	4 וָאֲרַדֵּף אֶת־הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת עַד־מָוֶת וָאֱהִי אֹסֵר וּמַסְגִּיר לַכֶּלֶא אֲנָשִׁים וְנָשִׁים
5 sicut et princeps sacerdotum testimonium mihi reddit et omneconcilium; a quibus et epistulas accipiens ad fratres, Damascum pergebam, utadducerem et eos, qui ibi essent, vinctos in Ierusalem, uti punirentur.	5 כַּאֲשֶׁר גַּם־יָעִיד עָלַי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכָל הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר מֵהֶם לָקַחְתִּי מִכְתָּבִים וָאֵלֵךְ אֶל־הָאַחִים לְדַמֶּשֶׂק לֶאֱסֹר אַף־אֶת־הַנִּמְצָאִים שָׁמָּה וְלַהֲבִיאָם יְרוּשָׁלַיִם לְמַעַן יִוָּסֵרוּ
6 Factum est autem, eunte me et appropinquante Damasco, circa mediam diem subitode caelo circumfulsit me lux copiosa;	6 וַיְהִי אָנֹכִי הֹלֵךְ וְקָרֵב לְדַמֶּשֶׂק כְּעֵת צָהֳרָיִם וּפִתְאֹם נָגַהּ עָלַי מִסָּבִיב אוֹר גָּדוֹל מִן־הַשָּׁמָיִם
7 et decidi in terram et audivi vocemdicentem mihi: “Saul, Saul, quid me persequeris?”.	7 וָאֶפֹּל אָרְצָה וָאֶשְׁמַע קוֹל מִדַּבֵּר אֵלַי שָׁאוּל שָׁאוּל לָמָּה תִרְדְּפֵנִי
8 Ego autem respondi: “Quises, Domine?”. Dixitque ad me: “Ego sum Iesus Nazarenus, quem tu persequeris”.	8 וָאַעַן וָאֹמַר מִי אַתָּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי אֲנִי יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר אַתָּה רֹדְפוֹ
9 Et, qui mecum erant, lumen quidem viderunt, vocem autem non audierunt eius,qui loquebatur mecum.	9 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתִּי רָאוּ אֶת־הָאוֹר וַיִּירָאוּ וְאֶת־קוֹל הַמְדַבֵּר אֵלַי לֹא שָׁמֵעוּ
10 Et dixi: “Quid faciam, Domine?”. Dominus autemdixit ad me: “Surgens vade Damascum, et ibi tibi dicetur de omnibus, quaestatutum est tibi, ut faceres”.	10 וָאֹמַר מָה־אֶעֱשֶׂה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי הָאָדוֹן קוּם לֵךְ אֶל־דַּמֶּשֶׂק וְשָׁם יֵאָמֵר לְךָ אֶת־כֹּל אֲשֶׁר צֻוֵּיתָ לַעֲשׂוֹת
11 Et cum non viderem prae claritate luminisillius, ad manum deductus a comitibus veni Damascum.	11 וַאֲנִי לֹא־יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת מִפְּנֵי זֹהַר הָאוֹר הַהוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתִּי הוֹלִיכוּנִי בְיָד וָאָבֹא לְדַמָּשֶׂק
12 Ananias autem quidam vir religiosus secundum legem, testimonium habens abomnibus habitantibus Iudaeis,	12 וְאִישׁ חָסִיד כְּפִי הַתּוֹרָה וּשְׁמוֹ חֲנַנְיָה אֲשֶׁר קָנָה לוֹ שֵׁם טוֹב בְּקֶרֶב כָּל־הַיְּהוּדִים הַיּשְׁבִים שָׁם
13 veniens ad me et astans dixit mihi: “Saulfrater, respice!”. Et ego eadem hora respexi in eum.	13 וַיָּבֹא אֵלַי וַיַּעֲמֹד וַיֹּאמֶר אֵלַי שָׁאוּל אָחִי שׁוּב רְאֵה וּבַשָּׁעָה הַהִיא נִפְקְחוּ עֵינַי וּרְאִיתִיהוּ
14 At ille dixit: “Deuspatrum nostrorum praeordinavit te, ut cognosceres voluntatem eius et videresIustum et audires vocem ex ore eius,	14 וַיֹּאמַר אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּחַר בְּךָ לָדַעַת אֶת־רְצוֹנוֹ וְלִרְאוֹת אֶת־הַצַּדִּיק וְלִשְׁמֹעַ קוֹל מִפִּיהוּ
15 quia eris testis illi ad omnes homineseorum, quae vidisti et audisti.	15 כִּי הָיוֹ תִהְיֶה־לּוֹ לְעֵד אֶל־כָּל־בְּנֵי הָאָדָם עַל־כֹּל אֲשֶׁר רָאִיתָ וְשָׁמָעְתָּ
16 Et nunc quid moraris? Exsurgens baptizare etablue peccata tua, invocato nomine ipsius”.	16 וְעַתָּה לָמָּה תִתְמַהְמֵהַּ קוּם וְהִטָּבֵל וְהִתְרַחֵץ מֵחַטֹּאתֶיךָ בְּקָרְאֲךָ בְּשֵׁם הָאָדוֹן
17 Factum est autem, revertenti mihi in Ierusalem et oranti in templo fieri mein stupore mentis	17 וַיְהִי בְּשׁוּבִי אֶל־יְרוּשָׁלַיִם וָאֶתְפַּלֵּל בַּמִּקְדָּשׁ וַתְּהִי עָלַי יַד־יְהוָֹה
18 et videre illum dicentem mihi: “Festina et exi velociterex Ierusalem, quoniam non recipient testimonium tuum de me”.	18 וָאֵרֶא אוֹתוֹ מְדַבֵּר אֵלַי חוּשָׁה צֵא בִמְהֵרָה מִירוּשָׁלָיִם כִּי לֹא־יְקַבְּלוּ אֶת־עֵדוּתְךָ עָלָי
19 Et ego dixi:“Domine, ipsi sciunt quia ego eram concludens in carcerem et caedens persynagogas eos, qui credebant in te;	19 וָאֹמַר הֲלֹא הֵם יוֹדְעִים אֵת אֲשֶׁר־הִשְׁלַכְתִּי אֶל־הַכֶּלֶא וְהִלְקֵיתִי בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת אֵת הַמַּאֲמִינִים בָּךְ
20 et cum funderetur sanguis Stephani testistui, et ipse astabam et consentiebam et custodiebam vestimenta interficientiumillum”.	20 וּבְהִשָּׁפֵךְ דַּם־אִסְטְפָנוֹס עֵדֶךָ אַף־אֲנִי עָמַדְתִּי שָׁם חָפֵץ בַּהֲרֵגָתוֹ וְשׁוֹמֵר אֶת־בִּגְדֵי הֹרְגָיו
21 Et dixit ad me: “Vade, quoniam ego in nationes longe mittam te””.	21 וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵךְ כִּי אֲנִי אֶל הַגּוֹיִם עַד־לְמֵרָחוֹק אֲשַׁלְּחֶךָּ
22 Audiebant autem eum usque ad hoc verbum et levaverunt vocem suam dicentes:“ Tolle de terra eiusmodi, non enim fas est eum vivere! ”.	22 וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו עַד־הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּשְׂאוּ אֶת־קוֹלָם וַיֹּאמְרוּ הָסִירוּ אִישׁ כָּזֶה מֵעַל הָאֲדָמָה כִּי אֵינֶנּוּ רָאוּי כִּי יִחְיֶה
23 Vociferantibusautem eis et proicientibus vestimenta sua et pulverem iactantibus in aerem,	23 וַיְהִי בִּהְיוֹתָם צֹעֲקִים וּמַשְׁלִיכִים אֶת־בִּגְדֵיהֶם מֵעֲלֵיהֶם וְזֹרְקִים עָפָר הַשָּׁמָיְמָה
24 iussit tribunus induci eum in castra dicens flagellis eum interrogari, ut sciretpropter quam causam sic acclamarent ei.	24 וַיְצַו שַׂר הָאֶלֶף לְהוֹלִיכוֹ אֶל־הַמְצָד וַיֹּאמֶר לְבָדְקוֹ בְּמַלְקוּת לְמַעַן יֵדַע מַדּוּעַ הֵמָּה כָּכָה צֹעֲקִים עָלָיו
25 Et cum astrinxissent eum loris, dixit astanti centurioni Paulus: “ Sihominem Romanum et indemnatum licet vobis flagellare? ”.	25 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אֻסַּר לְהַכּוֹתוֹ בִרְצוּעוֹת וַיֹּאמֶר אֶל־שַׂר הַמֵּאָה הָעֹמֵד עָלָיו הַאַף רִשְׁיוֹן לָכֶם לְהַכּוֹת אִישׁ רוֹמִי בְּלֹא־דִין וּמִשְׁפָּט
26 Quo audito,centurio accedens ad tribunum nuntiavit dicens: “ Quid acturus es? Hic enimhomo Romanus est ”.	26 וַיֵּלֶךְ שַׂר הַמֵּאָה כְּשָׁמְעוֹ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיַּגֵּד לְשַׂר הָאֶלֶף לֵאמֹר רְאֵה מַה־תַּעֲשֶׂה כִּי הָאִישׁ הַזֶּה רוֹמִי הוּא
27 Accedens autem tribunus dixit illi: “ Dic mihi, tuRomanus es? ”. At ille dixit: “ Etiam ”.	27 וַיָּבֹא שַׂר־הָאֶלֶף וַיֹּאמַר אֱמָר־לִי הֲרוֹמִי אַתָּה וַיֹּאמֶר הֵן
28 Et respondit tribunus: “ Egomulta summa civitatem hanc consecutus sum ”. Et Paulus ait: “ Ego autem etnatus sum ”.	28 וַיַּעַן שַׂר הָאֶלֶף אֲנִי בְּכֶסֶף רַב קָנִיתִי לִי מִשְׁפַּט הָאֶזְרָחוּת הַזֹּאת וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס וַאֲנִי אַף־נוֹלַדְתִּי בָהּ
29 Protinus ergo discesserunt ab illo, qui eum interrogaturierant; tribunus quoque timuit, postquam rescivit quia Romanus esset, et quiaalligasset eum.	29 אָז הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ לְבָדְקוֹ וְגַם־שַׂר הָאֶלֶף יָרֵא בְּדַעְתּוֹ כִּי־רוֹמִי הוּא וְהוּא אָסַר אוֹתוֹ
30 Postera autem die, volens scire diligenter qua ex causa accusaretur aIudaeis, solvit eum et iussit principes sacerdotum convenire et omne conciliumet producens Paulum statuit coram illis.	30 וּמִמָּחֳרָת בִּקֵּשׁ לָדַעַת אֶל־נָכוֹן עַל־מֶה שׂטְנִים אוֹתוֹ הַיְּהוּדִים וַיַּתֵּר מוֹסְרוֹתָיו וַיְצַו לְהָבִיא אֶת־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶת־כָּל־הַסַּנְהֶדְרִין וַיּוֹרֶד אֶת־פּוֹלוֹס וַיַּעֲמִידֵהוּ בְּתוֹכָם