Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

MODERN HEBREW BIBLE	SAGRADA BIBLIA
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר	1 Jesus tornou a falar-lhes por meio de parábolas:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו	2 The kingdom of the heavens has become like a king who made a wedding feast for his son,
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא	3 and sent his bondmen to call the persons invited to the wedding feast, and they would not come.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה	4 Again he sent other bondmen, saying, Say to the persons invited, Behold, I have prepared my dinner; my oxen and my fatted beasts are killed, and all things ready; come to the wedding feast.
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו	5 But they made light of it, and went, one to his own land, and another to his commerce.
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום	6 And the rest, laying hold of his bondmen, ill-treated and slew {them}.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש	7 And {when} the king {heard of it he} was wroth, and having sent his forces, destroyed those murderers and burned their city.
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה	8 Then he says to his bondmen, The wedding feast is ready, but those invited were not worthy;
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה	9 go therefore into the thoroughfares of the highways, and as many as ye shall find invite to the wedding feast.
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים	10 And those bondmen went out into the highways, and brought together all as many as they found, both evil and good; and the wedding feast was furnished with guests.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה	11 And the king, having gone in to see the guests, beheld there a man not clothed with a wedding garment.
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם	12 And he says to him, {My} friend, how camest thou in here not having on a wedding garment? But he was speechless.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	13 Then said the king to the servants, Bind him feet and hands, and take him away, and cast him out into the outer darkness: there shall be the weeping and the gnashing of teeth.
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	14 For many are called ones, but few chosen ones.
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר	15 And they send out to him their disciples with the Herodians, saying, Teacher, we know that thou art true and teachest the way of God in truth, and carest not for any one, for thou regardest not men?s person;
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם	16 tell us therefore what thou thinkest: Is it lawful to give tribute to Caesar, or not?
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	17 But Jesus, knowing their wickedness, said, Why tempt ye me, hypocrites?
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני	18 Shew me the money of the tribute. And they presented to him a denarius.
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר	19 And he says to them, Whose {is} this image and superscription?
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו	20 They say to him, Caesar?s. Then he says to them, Pay then what is Caesar?s to Caesar, and what is God?s to God.
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	21 And when they heard {him}, they wondered, and left him, and went away.
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם	22 saying, Teacher, Moses said, If any one die, not having children, his brother shall marry his wife and shall raise up seed to his brother.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר	23 Now there were with us seven brethren; and the first having married died, and not having seed, left his wife to his brother.
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו	24 In like manner also the second and the third, unto the seven.
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו	25 And last of all the woman also died.
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה	26 In the resurrection therefore of which of the seven shall she be wife, for all had her?
27 ואחרי כלם מתה גם האשה	27 And Jesus answering said to them, Ye err, not knowing the scriptures nor the power of God.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה	28 For in the resurrection they neither marry nor are given in marriage, but are as angels of God in heaven.
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים	29 Quanto à ressurreição dos mortos, não lestes o que Deus vos disse:
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו	30 Eu sou o Deus de Abraão, o Deus de Isaac e o Deus de Jacó {Ex 3,6}? Ora, ele não é Deus dos mortos, mas Deus dos vivos.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר	31 E, ouvindo esta doutrina, as turbas se enchiam de grande admiração.
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים	32 Sabendo os fariseus que Jesus reduzira ao silêncio os saduceus, reuniram-se
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו	33 e um deles, doutor da lei, fez-lhe esta pergunta para pô-lo à prova:
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו	34 Mestre, qual é o maior mandamento da lei?
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר	35 Respondeu Jesus: Amarás o Senhor teu Deus de todo teu coração, de toda tua alma e de todo teu espírito {Dt 6,5}.
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה	36 Este é o maior e o primeiro mandamento.
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך	37 E o segundo, semelhante a este, é: Amarás teu próximo como a ti mesmo {Lv 19,18}.
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה	38 Nesses dois mandamentos se resumem toda a lei e os profetas.
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך	39 Como os fariseus se agrupassem, Jesus interrogou-os:
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים	40 Que pensais vós de Cristo? De quem é filho? Responderam: De Davi!
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר	41 Como então, prosseguiu Jesus, Davi, falando sob inspiração do Espírito, chama-o Senhor, dizendo:
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד	42 O Senhor disse a meu Senhor: Senta-te à minha direita, até que eu ponha teus inimigos por escabelo dos teus pés {Sl 109,1}?
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו	43 Se, pois, Davi o chama Senhor, como é ele seu filho?
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	44 Ninguém pôde responder-lhe nada. E, depois daquele dia, ninguém mais ousou interrogá-lo.
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו