Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר	1 - Gesù, continuando il discorso, parlò di nuovo in parabole e disse:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו	2 «Il regno de' cieli è simile a un re che fece le nozze del suo figliuolo;
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא	3 e mandò i suoi servi a chiamar gl'invitati, i quali non vollero venire.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה	4 Mandò altri servi a dire: - Ecco ho preparato il mio convito, i miei buoi e gli animali ingrassati sono ammazzati e tutto è all'ordine; venite alle nozze. -
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו	5 Ma quelli, non curandosene se ne andarono, chi alla sua villa e chi al suo traffico;
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום	6 altri anzi, presi i servi, li oltraggiarono e uccisero.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש	7 Il re, udito ciò, si adirò e mandò le sue truppe a sterminare quegli omicidii e a bruciare la loro città.
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה	8 Allora disse a' suoi servi: - Le nozze son pronte, ma gl'invitati non ne furono degni.
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה	9 Andate sui crocicchi delle strade e quanti trovate, chiamateli alle nozze. -
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים	10 Quei servi, usciti per le strade, radunarono quanti trovarono, cattivi e buoni, e la sala delle nozze fu piena di convitati.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה	11 Il re entrò per vedere quelli che erano a tavola e, avendo notato un uomo che non era in abito da nozze,
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם	12 gli osservò: - Amico, come sei entrato qui senza l'abito da nozze? - Quegli restò senza parola.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	13 Allora il re disse ai servi: - Legategli le mani e i piedi e gettatelo fuori nel buio; ivi sarà il pianto e lo stridor di denti. -
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	14 Perchè molti sono i chiamati, ma pochi gli eletti».
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר	15 Allora i Farisei si ritirarono e tennero consiglio per coglierlo in parole.
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם	16 Gli mandarono i loro discepoli con degli Erodiani per dirgli: «Maestro, sappiamo che sei veritiero e insegni la via di Dio conforme alla verità e non guardi in faccia a nessuno, perchè non badi all'apparenza degli uomini;
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	17 dicci dunque ciò che ti pare: è lecito o no pagare il tributo a Cesare?».
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני	18 Gesù, capita la loro malizia, disse: «Perchè mi tentate, o ipocriti?
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר	19 Mostratemi la moneta del tributo». Essi gli presentarono un denaro.
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו	20 Ed egli chiese loro: «Di chi è quest'immagine e l'iscrizione?».
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	21 Gli risposero: «Di Cesare». Soggiunse allora Gesù: «Rendete dunque a Cesare quello che è di Cesare, e a Dio quello che è di Dio».
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם	22 Ed essi, udita questa risposta, stupirono e, lasciatolo, se n'andarono via.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר	23 In quello stesso giorno vennero a lui i Sadducei, i quali negano che vi sia la resurrezione e lo interrogarono dicendo:
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו	24 «Maestro, Mosè disse: - Se uno muore senza figli, suo fratello sposi la moglie di lui e susciti prole a suo fratello. -
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו	25 Ora c'erano tra noi sette fratelli; il primo prese moglie e morì e, non avendo prole, lasciò la moglie al fratello.
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה	26 Lo stesso fece il secondo e poi il terzo, fino al settimo.
27 ואחרי כלם מתה גם האשה	27 Ultima fra tutti, morì anche la donna.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה	28 Nella resurrezione adunque di quale dei sette sarà moglie, poichè tutti l'ebbero?».
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים	29 Gesù rispose loro: «Voi v'ingannate, perchè non capite nè le Scritture, nè la potenza di Dio.
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו	30 Infatti alla resurrezione nè si ammoglieranno nè si mariteranno, ma saranno come angeli di Dio in cielo.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר	31 Quanto poi alla resurrezione dei morti non avete letto quel che vi fu detto da Dio:
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים	32 "Io sono il Dio d'Abramo, il Dio di Isacco e il Dio di Giacobbe"? Non è il Dio dei morti, ma dei vivi».
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו	33 Il popolo, udendo ciò, si meravigliava per la sua dottrina.
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו	34 I Farisei, udito che Gesù aveva ridotto al silenzio i Sadducei, si raccolsero insieme,
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר	35 e un d'essi, dottore della legge, gli domandò per tentarlo:
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה	36 «Maestro, qual è il più gran comandamento della legge?».
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך	37 Gesù gli rispose: «" Ama il Signore Dio tuo con tutto il tuo cuore, con tutta la tua anima e con tutta la tua mente ".
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה	38 Questo è il più grande e il primo comandamento.
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך	39 Il secondo poi è simile a questo: " Amerai il tuo prossimo come te stesso ".
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים	40 Su questi due comandamenti si fondano tutta la legge e i Profeti».
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר	41 Ed essendosi radunati i Farisei, Gesù li interrogò
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד	42 dicendo: «Che vi pare del Cristo? E di chi è figlio?». «Di David», gli risposero.
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו	43 Domandò loro: «Come dunque David in ispirito lo chiama Signore, dicendo:
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	44 - Il Signore ha detto al mio Signore: " Siedi alla mia destra, finchè io abbia posto i tuoi nemici sotto i tuoi piedi " -?
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו	45 Se dunque David lo chiama Signore, come può essere suo figlio?».
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו	46 E nessuno sapeva risponder nulla; nè da quel giorno nessuno più osò interrogarlo.