Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר	1 And responding, Jesus again spoke to them in parables, saying:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו	2 “The kingdom of heaven is like a man who was king, who celebrated a wedding for his son.
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא	3 And he sent his servants to call those who were invited to the wedding. But they were not willing to come.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה	4 Again, he sent other servants, saying, ‘Tell the invited: Behold, I have prepared my meal. My bulls and fatlings have been killed, and all is ready. Come to the wedding.’
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו	5 But they ignored this and they went away: one to his country estate, and another to his business.
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום	6 Yet truly, the rest took hold of his servants and, having treated them with contempt, killed them.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש	7 But when the king heard this, he was angry. And sending out his armies, he destroyed those murderers, and he burned their city.
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה	8 Then he said to his servants: ‘The wedding, indeed, has been prepared. But those who were invited were not worthy.
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה	9 Therefore, go out to the ways, and call whomever you will find to the wedding.’
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים	10 And his servants, departing into the ways, gathered all those whom they found, bad and good, and the wedding was filled with guests.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה	11 Then the king entered to see the guests. And he saw a man there who was not clothed in a wedding garment.
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם	12 And he said to him, ‘Friend, how is it that you have entered here without having a wedding garment?’ But he was dumbstruck.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	13 Then the king said to the ministers: ‘Bind his hands and feet, and cast him into the outer darkness, where there will be weeping and gnashing of teeth.
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	14 For many are called, but few are chosen.’ ”
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר	15 Then the Pharisees, going out, took counsel as to how they might entrap him in speech.
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם	16 And they sent their disciples to him, with the Herodians, saying: “Teacher, we know that you are truthful, and that you teach the way of God in truth, and that the influence of others is nothing to you. For you do not consider the reputation of men.
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	17 Therefore, tell us, how does it seem to you? Is it lawful to pay the census tax to Caesar, or not?”
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני	18 But Jesus, knowing their wickedness, said: “Why do you test me, you hypocrites?
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר	19 Show me the coin of the census tax.” And they offered him a denarius.
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו	20 And Jesus said to them, “Whose image is this, and whose inscription?”
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	21 They said to him, “Caesar’s.” Then he said to them, “Then render to Caesar what is of Caesar; and to God what is of God.”
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם	22 And hearing this, they wondered. And having left him behind, they went away.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר	23 In that day, the Sadducees, who say there is to be no resurrection, approached him. And they questioned him,
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו	24 saying: “Teacher, Moses said: If anyone will have died, having no son, his brother shall marry his wife, and he shall raise up offspring to his brother.
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו	25 Now there were seven brothers with us. And the first, having taken a wife, died. And having no offspring, he left his wife to his brother:
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה	26 similarly with the second, and the third, even to the seventh.
27 ואחרי כלם מתה גם האשה	27 And last of all, the woman also passed away.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה	28 In the resurrection, then, whose wife of the seven will she be? For they all had her.”
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים	29 But Jesus responded to them by saying: “You have gone astray by knowing neither the Scriptures, nor the power of God.
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו	30 For in the resurrection, they shall neither marry, nor be given in marriage. Instead, they shall be like the Angels of God in heaven.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר	31 But concerning the resurrection of the dead, have you not read what was spoken by God, saying to you:
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים	32 ‘I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob?’ He is not the God of the dead, but of the living.”
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו	33 And when the crowds heard this, they wondered at his doctrine.
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו	34 But the Pharisees, hearing that he had caused the Sadducees to be silent, came together as one.
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר	35 And one of them, a doctor of the law, questioned him, to test him:
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה	36 “Teacher, which is the great commandment in the law?”
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך	37 Jesus said to him: “ ‘You shall love the Lord your God from all your heart, and with all your soul and with all your mind.’
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה	38 This is the greatest and first commandment.
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך	39 But the second is similar to it: ‘You shall love your neighbor as yourself.’
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים	40 On these two commandments the entire law depends, and also the prophets.”
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר	41 Then, when the Pharisees were gathered together, Jesus questioned them,
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד	42 saying: “What do you think about the Christ? Whose son is he?” They said to him, “David’s.”
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו	43 He said to them: “Then how can David, in the Spirit, call him Lord, saying:
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	44 ‘The Lord said to my Lord: Sit at my right hand, until I make your enemies your footstool?’
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו	45 So then, if David calls him Lord, how can he be his son?”
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו	46 And no one was able to respond to him a word. And neither did anyone dare, from that day forward, to question him.