Isaiah (ישעיה) - Isaia 94

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע	1 Gott der Vergeltung, o Herr, du Gott der Vergeltung, erscheine!
2 הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים	2 Erhebe dich, Richter der Erde, vergilt den Stolzen ihr Tun!
3 עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו	3 Wie lange noch dürfen die Frevler, o Herr, wie lange noch dürfen die Frevler frohlocken?
4 יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און	4 Sie führen freche Reden, alle, die Unrecht tun, brüsten sich.
5 עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו	5 Herr, sie zertreten dein Volk, sie unterdrücken dein Erbteil.
6 אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו	6 Sie bringen die Witwen und Waisen um und morden die Fremden.
7 ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב	7 Sie denken: Der Herr sieht es ja nicht, der Gott Jakobs merkt es nicht.
8 בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו	8 Begreift doch, ihr Toren im Volk! Ihr Unvernünftigen, wann werdet ihr klug?
9 הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט	9 Sollte der nicht hören, der das Ohr gepflanzt hat, sollte der nicht sehen, der das Auge geformt hat?
10 היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת	10 Sollte der nicht strafen, der die Völker erzieht, er, der die Menschen Erkenntnis lehrt?
11 יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל	11 Der Herr kennt die Gedanken der Menschen: Sie sind nichts als ein Hauch.
12 אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו	12 Wohl dem Mann, den du, Herr, erziehst, den du mit deiner Weisung belehrst.
13 להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת	13 Du bewahrst ihn vor bösen Tagen, bis man dem Frevler die Grube gräbt.
14 כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב	14 Ja, der Herr wird sein Volk nicht verstoßen und niemals sein Erbe verlassen.
15 כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב	15 Nun spricht man wieder Recht nach Gerechtigkeit; ihr folgen alle Menschen mit redlichem Herzen.
16 מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און	16 Wer wird sich für mich gegen die Frevler erheben, wer steht für mich ein gegen den, der Unrecht tut?
17 לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי	17 Wäre nicht der Herr meine Hilfe, bald würde ich im Land des Schweigens wohnen.
18 אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני	18 Wenn ich sage: «Mein Fuß gleitet aus», dann stützt mich, Herr, deine Huld.
19 ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי	19 Mehren sich die Sorgen des Herzens, so erquickt dein Trost meine Seele.
20 היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק	20 Kann sich mit dir der bestechliche Richter verbünden, der willkürlich straft, gegen das Gesetz?
21 יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו	21 Sie wollen das Leben des Gerechten vernichten und verurteilen schuldlose Menschen.
22 ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי	22 Doch meine Burg ist der Herr, mein Gott ist der Fels meiner Zuflucht.
23 וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו	23 Er wird ihnen ihr Unrecht vergelten und sie wegen ihrer Bosheit vernichten; vernichten wird sie der Herr, unser Gott.