Vangelo secondo Marco 9

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Sei giorni dopo, Gesù prese con sè Pietro, Giacomo e Giovanni, li condusse soli in disparte, sopra un alto monte, e si trasfigurò in loro presenza.	1 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה
2 E le sue vesti divennero sfolgoranti e candidissime come la neve; quali nessun tintore della terra sarebbe capace a fare.	2 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם
3 E loro apparvero Elia e Mosè a discorrere con Gesù.	3 ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם
4 E Pietro prese a dire a Gesù: Maestro, è bene per noi star qui: facciamo tre tende: una per te, una per Mosè, una per Elia.	4 וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע
5 Ma non sapeva quel che dicesse, tanto eran presi dallo spavento.	5 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת
6 E si levò una nube, a involgerli, e dalla nube uscì una voce: Questo è il mio Figlio diletto: ascoltatelo.	6 כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים
7 E a un tratto, guardatisi attorno, non videro se non il solo Gesù con loro.	7 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו
8 E nel scendere dal monte, Gesù ordinò loro di non raccontar a nessuno quel che avevan visto, se non quando il Figlio dell'uomo fosse risuscitato da morte.	8 והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם
9 Ed essi tennero in sè la cosa domandandosi tra di loro che fosse mai quel risorgere dai morti.	9 וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים
10 E gli domandarono: Perchè dunque i Farisei e gli Scribi dicono che prima deve venire Elia?	10 וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים
11 Ed egli rispose loro: Elia devo venire prima a stabilire ogni cosa, come sta scritto del Figlio dell'uomo, che avrà da patire molto ed essere disprezzato.	11 וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה
12 Ma in quanto a Elia vi dico ch'è già venuto, e gli fecero quel che vollero, come di lui è scritto.	12 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס
13 E arrivato dai suoi discepoli vide gran turba che li circondarva e gli Scribi a disputar con loro.	13 אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו
14 E tutta la folla, appena veduto Gesù, stupì e piena di spavento corso a salutarlo.	14 ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם
15 E domandò loro: Di che mai questionate fra voi?	15 וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום
16 Ed uno della folla gli rispose: Maestro, ti ho portato il mio figliolo che ha uno spirito muto.	16 וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם
17 E quando lo invade, lo butta per terra; ed egli spuma e digrigna i denti e resta come morto: ho detto ai tuoi discepoli di cacciarlo, ma non han potuto.	17 ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו
18 E Gesù: O generazione incredula, fino a quando dovrò stare con voi? fino a quando vi sopporterò? Menatelo da me.	18 והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו
19 E glielo condussero. E come lo vide Gesù, subito lo spirito lo contorse: onde caduto a terra si rotolava spumando.	19 ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני
20 Domandò al padre di lui: Da quanto tempo ciò gli avviene? E quello rispose: Fin da bambino:	20 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו
21 e spesso l'ha gettato nel fuoco e nell'acqua per finirlo; ma tu, se puoi qualche cosa, abbi pietà di noi e soccorrici.	21 וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו
22 E Gesù gli rispose: Se puoi credere, tutto è possibile a chi crede.	22 ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו
23 E subito, esclamando il padre del fanciullo, disse tra le lacrime: Io credo, o Signore, aiuta alla mia poca fede.	23 ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין
24 E Gesù vedendo che la folla accorreva, sgridò lo spirito immondo e gli disse: Spirito sordo e muto, io te lo comando, esci da lui per non più entrarci.	24 ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי
25 E lo spirito gridando e straziandolo crudelmente uscì, e il fanciullo rimase qual morto, sicché molti dicevano: E' morto.	25 וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד
26 Ma Gesù presolo per mano, lo sollevò ed egli si rizzò.	26 ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע
27 Rientrato Gesù in casa, i discepoli in disparte lo interrogarono: Perchè non abbiamo potuto cacciarlo noi?	27 ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם
28 E rispose loro: Questa razza di demoni non può essere cacciata che per mezzo dell'orazione e del digiuno.	28 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו
29 E partiti di là, traversarono la Galilea e non voleva che lo sapessero.	29 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום
30 Ammaestrando poi i suoi discepoli, diceva loro: Il Figlio dell'uomo sarà dato nelle mani degli uomini, e lo uccideranno, ma risusciterà tre giorni dopo esser stato ucciso.	30 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש
31 Ma essi non capivano questo discorso, nò osavano interrogarlo.	31 כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי
32 E giunsero a Cafarnao; ed entrati in casa, domandò loro: Di che discorrevate per via?	32 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו
33 Ma essi tacevan perchè per istrada avevano questionato fra loro per sapere chi di essi fosse il più grande.	33 ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך
34 E sedutosi chiamò i dodici e disse loro: Se uno vuol essere il primo, sarà l'ultimo e il servitore di tutti.	34 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם
35 E prese un fanciullo, lo pose in mezzo a loro, ed abbracciatolo, disse:	35 וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם
36 Chi accoglie uno di questi fanciulli in nome mio, accoglie me; e chi a accoglie me, non accoglie me, ma colui che mi ha mandato.	36 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם
37 E Giovanni prese a dirgli: o Maestro, abbiam visto un tale , che non ci segue, scacciare i demoni in nome tuo, e glielo abbiamo proibito.	37 כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני
38 Ma Gesù disse loro: Non glielo proibite, perchè non c'è nessuno che faccia un prodigio in nome mio, e possa ad un tratto dir male di me.	38 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו
39 Perchè chi non è contro di voi, è con voi.	39 ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה
40 E chi vi darà un bicchiere d'acqua in mio nome perchè siete di Cristo, vi dico in verità che non potrà perdere la sua ricompensa.	40 כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו
41 E chi avrà scandalizzato uno di questi piccoli credenti in me direbbe meglio per lui, che gli fesse legata al collo una macina, e fosse gettato in mare.	41 כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו
42 Se poi la tua mano ti scandalizza, mozzala; meglio per te entrare nella vita monco, piuttosto che andar con tutte e due le mani nell'inferno, nel fuoco inestinguibile,	42 וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים
43 dove il loro verme non muore, e il fuoco non si estingue.	43 ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה
44 E se il tuo piede ti scandalizza, taglialo; è meglio per te giungere alla vita zoppo, piuttosto che essere gettato con tutti e due i piedi nell'inferno, al fuoco inestinguibile,	44 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה
45 dove il loro verme non muore e il fuoco non si estingue.	45 ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה
46 E se l'occhio tuo ti scandalizza, cavatolo; è meglio per te entrare con un occhio solo nel regno di Dio che essere gettato con tutti e due gli occhi nel fuoco dell'inferno,	46 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה
47 dove il loro verme non muore e il fuoco non si estingue,	47 ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם
48 Saran salati col fuoco come ogni vittima col sale.	48 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה
49 Buono è il sale, ma se esso diventa scipito, con che lo salerete? Abbiate sale in voi, e state in pace gli uni cogli altri.	49 כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח
	50 טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם