Vangelo secondo Marco 7

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Allora si adunarono presso di lui dei Farisei e alcuni degli Scribi venuti da Gerusalemme.	1 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים
2 I quali avendo notato che alcuni dei suoi discepoli mangiavano il pane con mani impure, cioè non lavate, li biasimarono.	2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם
3 Or i Farisei e tutti i Giudei attenendosi alla tradizione degli antichi non mangiano se prima non si sono lavate scrupolosamente le mani;	3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים
4 e quando tornano dal mercato non mangiano prima d'aver fatto il bagno. E ci son molto altre cose che son data loro da osservare: lavature di bicchieri, di orcioli, vasi di rame e di lotti.	4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות
5 Or i Farisei e gli Scribi lo interrogarono: Perchè i tuoi discepoli non seguono la tradizione degli antichi e mangiano senza lavarsi lo mami?	5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים
6 Ma Gesù rispose loro: Ben profetò di voi, ipocriti, Isaia, come è scritto: Questo popolo mi onora colle labbra; ma il loro cuore ò lungi da me.	6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני
7 Invano poi mi onorano, insegnando dottrine e precetti d'uomini.	7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים
8 Voi, mentre trascurate i precetti di Dio, state alle tradizioni dogli uomini: colle lavature di orcioli e di bicchieri, e fate molte altre simili cose.	8 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים
9 E diceva loro: Ben sapete annullare il comandamento di Dio per osservare la vostra tradizione.	9 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם
10 Mosè infatti ha dotto: Onora tuo padre e tua madre; E chi maledirà il padre e la madre sia punito di morte;	10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת
11 ma voi invenc dite: Uno potrà dire al padre alla madre: sia corban, cioè offerta di sacrifizio, e a te giovi quanto otterresti da me;	11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי
12 e così non permettete di far più nulla a prò del padre e della madre,	12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו
13 violandola parola di Dio per la vostra tradizione, da voi inventata; e fate molte di simili cose.	13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים
14 E chiamata di nuovo la folla dicevate: Ascoltatemi tutti e intendete.	14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו
15 Non c'è nulla fuori dell'uomo che entrando in esso possa contaminarlo; ma quel che esce dall'uomo, questo sì che lo contamina.	15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם
16 Chi ha orecchi da intendere intenda.	16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע
17 E quando lontano dalla gente, entrò in casa, i discepoli lo interrogarono del paragone.	17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל
18 Ed egli a loro: Voi pure siete così ignoranti? Non capite che quanto entra nell'uomo dal di fuori, non può contaminarlo;	18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו
19 perchè non gli entra nel cuore, ma nel ventre e va a finire nel cesso, come rifiuto d'ogni cibo?	19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל
20 E soggiunse: Quello che esce dall'uomo, quello sì lo contamina.	20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם
21 Perchè dal cuore degli uomini procedono cattivi pensieri, adulteri, fornicazioni, omicidi,	21 ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות
22 furti, avarizie, iniquità, frodi, libidini, invidia, bestemmi e, superbia, stoltezza.	22 ]22-12[
23 Tutto queste cose malvage procedono dall'interno, e contaminano l'uomo.	23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו
24 Poi partitosi di là se n'andò verso i confini di Tiro e di Sidone, ed entrato in una casa, desiderava che nessuno lo sapesse; ma non potè restare nascosto;	24 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר
25 perchè appena ebbe sentito parlar di lui, una donna, la cui figlia aveva uno spirito immondo, venne a prostrargli ai piedi.	25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו
26 La donna era gentile e siro-fenicia di nazione. E lo pregava a scacciare il demonio dalla sua figlia.	26 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה
27 Ma Gesù le disse: Lascia che prima siano saziati i figli, chè non è bene togliere il pane ai figlioli e darlo ai cani.	27 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים
28 Ma quella gli rispose: Dici bene, Signore; ma anche i cagnolini mangiano, sotto la tavola, i minuzzoli dei figlioli.	28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים
29 E le disse: Per cotesta parola, va'; il demonio è uscito dalla tua figliola.	29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך
30 E la donna, tornata a casa, trovò la fanciulla a giacere sul letto e il demonio ne era uscito.	30 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה
31 Partitosi di nuovo dai confini di Tiro, Gesù, per la via di Sidone, tornò verso il mare della Galilea, attraversando il territorio della Decapoli.	31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים
32 E gli condussero un sordomuto, e lo supplicavano che gli imponesse la mano.	32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו
33 Ed egli, trattolo in disparte dalla folla, gli mise le mani nelle orecchie e con la saliva gli toccò la lingua,	33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו
34 e poi, guardando il cielo, sospirò e disse: Effeta, cioè apriti.	34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח
35 E subito gli si aprirono gli orecchi e gli si sciolse il nodo della lingua e parlava speditamente.	35 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה
36 E Gesù ordinò loro di non parlarne ad alcuno; ma quanto più loro lo vietava, tanto più lo spargevano, ne na stupivano oltremodo, esclamando: Egli ha fatto bene ogni cosa; fa che sentano i sordi e parlino i muti.	36 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז
	37 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים