Primo libro di Samuele 7

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - Vennero pertanto quei di Cariatiarim e riportarono l'arca del Signore e la introdussero nella casa di Abinadab in Gabaa e il figlio di lui, Eleazaro venne consacrato affinchè custodisse l'arca del Signore.	1 ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את ארון יהוה ויבאו אתו אל בית אבינדב בגבעה ואת אלעזר בנו קדשו לשמר את ארון יהוה
2 Dal giorno in cui l'arca del Signore era stata collocata a Cariatiarim era passato molto tempo (si era già nell'anno ventesimo) e la casa tutta di Israele, riposò seguendo il Signore.	2 ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי יהוה
3 Disse allora Samuele a tutto Israele: «Se con tutto il vostro cuore vi convertite al Signore, togliete di mezzo a voi tutti gli dèi stranieri, i Baalim e le Astarot e disponete i vostri cuori a servire soltanto al Signore. Allora egli vi libererà dalle mani dei Filistei».	3 ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים
4 Avendo pertanto i figli d'Israele tolto di mezzo i Baalim e le Astarot ed essendosi messi a servire soltanto al Signore,	4 ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרת ויעבדו את יהוה לבדו
5 disse Samuele: «Radunate tutto Israele in Masfat perchè preghi per voi il Signore».	5 ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל יהוה
6 Convennero quindi in Masfat, e, attinta dell'acqua, la effusero al cospetto del Signore, e dopo aver quel dì digiunato, dissero: «Peccammo contro il Signore». Samuele giudicò adunque Israele in Masfat.	6 ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את בני ישראל במצפה
7 Or, come i Filistei seppero che i figli di Israele si eran radunati in Masfat, i loro satrapi ascesero contro Israele. Il che avendo udito, i figli d'Israele ebbero paura dei Filistei	7 וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה ויעלו סרני פלשתים אל ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים
8 e dissero a Samuele: «Non cessare di alzar la tua voce al Signore Iddio nostro, perchè ci salvi dalla mano dei Filistei».	8 ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו מזעק אל יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים
9 Preso allora un agnello di latte, Samuele l'offrì intero in olocausto al Signore: poi gridò al Signore per Israele e il Signore lo esaudì.	9 ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה
10 Mentre Samuele offriva il sacrificio, i Filistei attaccarono battaglia contro Israele; ma il Signore tuonò quel dì con grande fragore sui Filistei e li atterrì siffattamente che vennero da Israele sbaragliati.	10 ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל
11 Usciti poi gli uomini d'Israele da Masfat, si misero a inseguire i Filistei e li batterono fino ad una località che era sotto Betcar.	11 ויצאו אנשי ישראל מן המצפה וירדפו את פלשתים ויכום עד מתחת לבית כר
12 Samuele, presa allora una pietra e postala tra Masfat e Sen, chiamò la località: " Pietra del Soccorso " dicendo: «Fin qua ci aiutò il Signore».	12 ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו יהוה
13 I Filistei furono così umiliati che non tentaron più di porre piede entro i confini d'Israele e per tutta la vita di Samuele la mano del Signore fu sopra i Filistei.	13 ויכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד יהוה בפלשתים כל ימי שמואל
14 E furon restituite ad Israele le città che i Filistei avevan prese da Accaron fino a Get coi loro territorii; ed egli liberò Israele dalle mani dei Filistei e vi fu pace tra Israeliti e Amorrei.	14 ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי
15 Samuele esercitò la giudicatura sopra Israele, finchè visse,	15 וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו
16 e ogni anno andava in giro a Betel, a Galgala, a Masfat e in queste località giudicava Israele.	16 והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה
17 Tornava quindi a Ramata, dove abitava. Qui pure giudicava Israele e qui eresse un altare al Signore.	17 ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח ליהוה