Vangelo secondo Marco 4

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Cominciò di nuovo a insegnare lungo il mare. Si riunì attorno a lui una folla enorme, tanto che egli, salito su una barca, si mise a sedere stando in mare, mentre tutta la folla era a terra lungo la riva.	1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה
2 Insegnava loro molte cose con parabole e diceva loro nel suo insegnamento:	2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם
3 «Ascoltate. Ecco, il seminatore uscì a seminare.	3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע
4 Mentre seminava, una parte cadde lungo la strada; vennero gli uccelli e la mangiarono.	4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו
5 Un’altra parte cadde sul terreno sassoso, dove non c’era molta terra; e subito germogliò perché il terreno non era profondo,	5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה
6 ma quando spuntò il sole, fu bruciata e, non avendo radici, seccò.	6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש
7 Un’altra parte cadde tra i rovi, e i rovi crebbero, la soffocarono e non diede frutto.	7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי
8 Altre parti caddero sul terreno buono e diedero frutto: spuntarono, crebbero e resero il trenta, il sessanta, il cento per uno».	8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה
9 E diceva: «Chi ha orecchi per ascoltare, ascolti!».	9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
10 Quando poi furono da soli, quelli che erano intorno a lui insieme ai Dodici lo interrogavano sulle parabole.	10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל
11 Ed egli diceva loro: «A voi è stato dato il mistero del regno di Dio; per quelli che sono fuori invece tutto avviene in parabole,	11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים
12 affinché guardino, sì, ma non vedano, ascoltino, sì, ma non comprendano, perché non si convertano e venga loro perdonato».	12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם
13 E disse loro: «Non capite questa parabola, e come potrete comprendere tutte le parabole?	13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם
14 Il seminatore semina la Parola.	14 הזרע הוא זרע את הדבר
15 Quelli lungo la strada sono coloro nei quali viene seminata la Parola, ma, quando l’ascoltano, subito viene Satana e porta via la Parola seminata in loro.	15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם
16 Quelli seminati sul terreno sassoso sono coloro che, quando ascoltano la Parola, subito l’accolgono con gioia,	16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו
17 ma non hanno radice in se stessi, sono incostanti e quindi, al sopraggiungere di qualche tribolazione o persecuzione a causa della Parola, subito vengono meno.	17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו
18 Altri sono quelli seminati tra i rovi: questi sono coloro che hanno ascoltato la Parola,	18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר
19 ma sopraggiungono le preoccupazioni del mondo e la seduzione della ricchezza e tutte le altre passioni, soffocano la Parola e questa rimane senza frutto.	19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו
20 Altri ancora sono quelli seminati sul terreno buono: sono coloro che ascoltano la Parola, l’accolgono e portano frutto: il trenta, il sessanta, il cento per uno».	20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה
21 Diceva loro: «Viene forse la lampada per essere messa sotto il moggio o sotto il letto? O non invece per essere messa sul candelabro?	21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה
22 Non vi è infatti nulla di segreto che non debba essere manifestato e nulla di nascosto che non debba essere messo in luce.	22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי
23 Se uno ha orecchi per ascoltare, ascolti!».	23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע
24 Diceva loro: «Fate attenzione a quello che ascoltate. Con la misura con la quale misurate sarà misurato a voi; anzi, vi sarà dato di più.	24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים
25 Perché a chi ha, sarà dato; ma a chi non ha, sarà tolto anche quello che ha».	25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו
26 Diceva: «Così è il regno di Dio: come un uomo che getta il seme sul terreno;	26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה
27 dorma o vegli, di notte o di giorno, il seme germoglia e cresce. Come, egli stesso non lo sa.	27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע
28 Il terreno produce spontaneamente prima lo stelo, poi la spiga, poi il chicco pieno nella spiga;	28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת
29 e quando il frutto è maturo, subito egli manda la falce, perché è arrivata la mietitura».	29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר
30 Diceva: «A che cosa possiamo paragonare il regno di Dio o con quale parabola possiamo descriverlo?	30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה
31 È come un granello di senape che, quando viene seminato sul terreno, è il più piccolo di tutti i semi che sono sul terreno;	31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ
32 ma, quando viene seminato, cresce e diventa più grande di tutte le piante dell’orto e fa rami così grandi che gli uccelli del cielo possono fare il nido alla sua ombra».	32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו
33 Con molte parabole dello stesso genere annunciava loro la Parola, come potevano intendere.	33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע
34 Senza parabole non parlava loro ma, in privato, ai suoi discepoli spiegava ogni cosa.	34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל
35 In quel medesimo giorno, venuta la sera, disse loro: «Passiamo all’altra riva».	35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר
36 E, congedata la folla, lo presero con sé, così com’era, nella barca. C’erano anche altre barche con lui.	36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו
37 Ci fu una grande tempesta di vento e le onde si rovesciavano nella barca, tanto che ormai era piena.	37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה
38 Egli se ne stava a poppa, sul cuscino, e dormiva. Allora lo svegliarono e gli dissero: «Maestro, non t’importa che siamo perduti?».	38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד
39 Si destò, minacciò il vento e disse al mare: «Taci, calmati!». Il vento cessò e ci fu grande bonaccia.	39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה
40 Poi disse loro: «Perché avete paura? Non avete ancora fede?».	40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה
41 E furono presi da grande timore e si dicevano l’un l’altro: «Chi è dunque costui, che anche il vento e il mare gli obbediscono?».	41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו