Ijob 37

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Darum erbebt mein Herz sehr heftig, pocht erregt an seiner Stelle.	1 אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו
2 Hört, hört das Toben der Stimme Gottes, welch ein Grollen seinem Mund entfährt.	2 שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא
3 Unter dem ganzen Himmel lässt er es los und seinen Blitz über die Säume der Erde.	3 תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ
4 Hinter ihm brüllt der Donner drein, er dröhnt mit erhabener Stimme. Nicht hält er (die Blitze) zurück, wenn sein Donner gehört wird.	4 אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו
5 Gott dröhnt mit seiner Stimme, wunderbar, er schafft große Dinge, wir verstehen sie nicht:	5 ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע
6 Dem Schnee befiehlt er: Fall zur Erde!, dem Regenschwall, seinen mächtigen Güssen.	6 כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו
7 Er versiegelt die Hand aller Menschen, sodass alle Welt sein Tun erkennt.	7 ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו
8 Die Tiere verkriechen sich in ihr Versteck, sie lagern in ihren Höhlen.	8 ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן
9 Aus seiner Kammer kommt der Sturm, von den Winden des Nordens die Kälte.	9 מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה
10 Durch Gottes Hauch entsteht das Eis, liegt starr des Wassers Fläche.	10 מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק
11 Auch belädt er die Wolken mit Nass, streut umher die leuchtenden Wolken.	11 אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו
12 Sie ziehen hin und her, wie er sie lenkt, um alles, was er gebietet, zu wirken auf dem Kreis der Erde.	12 והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה
13 Sei es als Zuchtrute, sei es auch für seine Erde, sei es als Erweis seiner Huld, so lässt er es sie treffen.	13 אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו
14 Hör dir dies an, Ijob! Steh still, um die Wunder Gottes zu betrachten.	14 האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל
15 Weißt du, wie Gott ihnen Auftrag gibt, wie das Licht seiner Wolke aufstrahlt?	15 התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו
16 Weißt du um der Wolke Schweben, um die Wunderwerke des Allwissenden?	16 התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים
17 Du, dem die Kleider vor Hitze glühen, wenn die Erde unter dem Südwind liegt,	17 אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום
18 wölbst du gleich ihm das Wolkenfirmament, das fest ist wie ein gegossener Spiegel?	18 תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק
19 Lehre du uns, was wir ihm sagen sollen. Wir können wegen des Dunkels nichts vorbringen.	19 הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך
20 Muß man ihm erst erzählen, wenn ich rede? Muß es erst einer sagen, damit es ihm mitgeteilt wird?	20 היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע
21 Und nun, wenn man das Sonnenlicht nicht sieht, ist es verdunkelt durch die Wolken, ein Windhauch bläst und fegt sie weg.	21 ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם
22 Vom Norden naht ein Lichtglanz, um Gott her ist schreckliche Herrlichkeit.	22 מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד
23 Den Allmächtigen ergründen wir nicht, er ist erhaben an Macht und Recht, er ist reich an Gerechtigkeit; Recht beugt er nicht.	23 שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה
24 Darum sollen die Menschen ihn fürchten. Keinen sieht er an, wie weise sie auch sind.	24 לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב